גלגל חמישימלחמת יצרני הרכב האירופים בסינים: דווקא ישראל עלולה לשלם את המחיר
גלגל חמישי
מלחמת יצרני הרכב האירופים בסינים: דווקא ישראל עלולה לשלם את המחיר
יצרנים מאירופה מנסים להילחם בסינים, ולאחרונה אפילו צצים ניצני הצלחה. הסינים יכולים בקלות יחסית למצוא שווקים אחרים. הבעיה תהיה אצלנו - בארץ רוב המכוניות צריכות לעמוד בתקינה האירופית, ואם לסינים יימאס והם ייצרו רכבים שלא לפי התקינה באירופה - היבואנים בישראל יהיו בבעיה
השבוע התרחש בגרמניה אירוע לא נעים: לפי דיווחים בתקשורת המקומית, פולקסווגן החליטה לסגור את שערי מפעל המכוניות שלה בדרזדן. סגירה של מפעל שלם היא אירוע נדיר - פולקסווגן ספציפית לא אוהבת להראות לתקשורת שערים סגורים עוד ממלחמת העולם השנייה - אבל לפי הדיווחים המפעל בדרזדן עומד להיסגר, עובדי המפעל יפוזרו בין יחידות יצור אחרות של פולקסווגן ואולי יפוטרו. במפעל מייצרים כיום את פולקסווגן ID3 החשמלית בהיקף סביר של כ-6,500 מכוניות בשנה.
סגירת המפעל של פולקסווגן אינה נובעת מבעיה אזורית, אלא מהעובדה המביכה למדי שלקוחות פשוט לא מתנפלים על החשמליות של פולקסווגן. על החשמליות של טסלה הם בהחלט מתנפלים, מודל Y הוא אחד הרכבים הנמכרים ביותר באירופה, כך שהבעיה אינה בסוג הרכב, אלא ברכב עצמו. סגירת מפעל פולקסווגן היא אמנם אירוע בודד, אבל כזה שקשור לרעידת האדמה שעוברת כעת על ענף הרכב האירופי.
לפני כחודש החלה שרשרת אירועים שגרמה ליצרני הרכב באירופה לתפוס את הרכב ולהבין מה קורה סביבם. בתחילת השנה היצרנים האירופים הרימו לראשונה דגלים אדומים והסבירו בנימוס שהפוליטיקאים יהיו חייבים להילחם ביצרנים הסינים, האמת היא שמעטים הקשיבו. היצרנים רמזו שהם לא רוצים להגיע לפיטורי עובדים, שהם אזרחי האיחוד האירופי ושאף אחד לא רוצה מובטלים.
לאחר מכן, בחודש שעבר, יצרני הרכב הסינים הודיעו שבכוונתם להציג מכוניות בתערוכת הרכב של מינכן. התערוכה של מינכן אינה הכי חשובה וגם לא הכי נוצצת, אבל בעידן בו ליצרנים לא נשארו הרבה תערוכות, זה מה יש, והיצרנים האירופים נאלצו לצפות כיצד תערוכת הדגל של העיר שקו הרקיע שלה נשלט על ידי המגדלים של ב.מ.וו עוברת השתלטות סינית. בנקודה זו פחות או יותר הספיק ליצרני הרכב האירופים והם מיהרו להתלונן בפני האיחוד האירופי שהודיע בתגובה על פתיחת חקירה בנושא מכסים שמוטלים על מכוניות סיניות שמיובאות לאירופה.
בבואנו לבחון כישראלים מה מפחיד כל כך את האיחוד האירופי, התשובה נראית לנו ברורה: "הם סינים ויש להם רכב חשמלי"- כלומר, הסינים הם לחלוטין סיבה לפחד ממנה, על ישראל הם כבר משתלטים בהצלחה. לעומת זאת בפועל, הסינים בכלל לא משתלטים על אירופה - אם לדייק, רובם כלל לא מצליחים באירופה.
נתוני DATAFORCE שמנתחים את השוק האירופי מוכיחים היטב שהשמות שבישראל מקדשים, לא ממש תופסים באירופה - בכל פלחי השוק: כלומר, רכב קומפקטי, משפחתי, כביש שטח וכו' - אין בעשרת המקומות הראשונים אפילו סיני אחד. דו"חות DATAFORCE העדכניים קובעים שעד סוף יולי נמכרו באירופה 6,888,635 מכוניות, מתוכן רק 2,492 של מלכת המכירות החשמליות של ישראל BYD. ל-NIO שנערכת לכניסה לישראל היו 822 מסירות בלבד וה"כוכבת" היחידה היא MG שמסרה 113,786 מכוניות - בקיצור טיפה בים.
למה האירופים לא "עפים" על המכוניות הסיניות? איך נאמר בעדינות, דרישות הצרכן הישראלי שונות מאוד מדרישות האירופי. באירופה צריכים מכונית שתהיה ביצועיסטית, נוחה, ספורטיבית ומהנה. בישראל צריכים מכונית שלא תראה מוסך.
אם הסינים לא באמת משתלטים על אירופה כפי שהיצרנים האירופים טוענים, למה הם כל כך רותחים והאיחוד האירופי לפתע מסייע להם? ראשית, יצרני הרכב האירופים אכן פישלו. בזמן שהממשל הסיני עודד את האזרחים לרכוש רכב חשמלי, באירופה עסקו בשדרוג מנועי בנזין, אבל ההיבטים הרבה יותר נרחבים. אחרי שהאיחוד האירופי השתלח ביצרני ם הסינים יצאה הודעה מאופקת מטעם הסינים לפיה: "סין מודאגת במיוחד ואינה מרוצה מההשפעה על יחסי הסחר בין אירופה וסין" - כי בפועל אכן מדובר בהרבה יותר ממכוניות אלא באופן בו מעצמות נערכות לעתיד.
השלטון בסין רואה את המכוניות כעוד מוצר צריכה שמיועד לשרת מטרה, ובמקרה הסינים כעת נמצאים בעודף יצור של מכוניות בגלל שהשוק המקומי הגיע כבר לידי מיצוי. באירופה קבעו מטרה לאומית של הפחתת זיהום והשאירו את המלאכה בידי יצרני הרכב שלא ממש רצו לייצר מכוניות נקיות. בסין קבעו מטרה ואז כפו אותה על יצרני הרכב (ובעצם על התושבים), אבל בכל מקרה מכוניות הן רק סממן של כלכלה גלובלית שהולכת ומשתלטת על שווקים אחרים באמצעות טכנולוגיה זולה. ועדיין, למהלכים כאלה יש השלכות נרחבות וחשובות על שוק הרכב הישראלי.
במאמר שפורסם לאחרונה במספר אמצעי תקשורת סינים הסביר המחבר, עורך בכיר המתמחה בשוק הרכב הסיני ממקום מושבו בשנחאי שהאירופים לא מבינים את הסינים ויחסם למכוניות כמוצר צריכה: אם מכונית טויוטה לא יכולה להיות משווקת במדינה מסוימת, טויוטה תילחם, תחרוק שיניים, תייצר מנוע מיוחד וכיוצא בזאת. הסינים פשוט ירימו ידיים וימשיכו למקום אחר.
לפי עיקרי המאמר, יצרני הרכב הסינים הודיעו בחלקם הגדול שיכנסו לאירופה ברמה הצהרתית בלבד, בדיוק בגלל שהיקף המכירות באירופה אנינת הטעם אינו מצדיק התפשטות, אלא רק מכירת מכוניות בשל עודפי שוק מסין. בפועל, מתוך כל יצרני הרכב הסינים שהציגו בתערוכה במינכן-רק ל-MG ול-BYD יש תוכניות רציניות להתפשט באירופה, לשון המאמר. היתר יושבים על הגדר. BYD ו-MG במוקדם או במאוחר גם ירכיבו את מכוניותן באירופה, בדיוק כפי שעושות כיום סוזוקי, יונדאי, טויוטה ויצרניות נוספות, אבל מבחינת רוב יתר היצרניות, הטלת מכסים ומסים היא מהלך שיגרום להן פשוט לעצור תוכניות להיכנס לאירופה, תוכניות שבכל מקרה רק בחיתוליהן - וכאן יש לנו בעיה, כי שוק הרכב הישראלי תלוי במידה רבה באירופה.
בישראל משווקות כיום מכוניות שעומדות בתקינה (כללים) של שלושה שווקים גדולים: ארה"ב, קנדה ואירופה. מכונית שאינה עומדת בתקינה אירופית מלאה עדיין ניתנת לייבוא, אבל בהיקף קטן יותר של 400 יחידות בשנה. כאשר יצרני הרכב הסינים מכינים מכוניות לשיווק באירופה, הם ללא ספק משקיעים. יעידו על כך תוצאות מבחני הריסוק של ORA, BYD ויצרניות נוספות שקיבלו חמישה כוכבים במבחני הריסוק של EURONCAP, אבל אם יצרני הרכב הסינים יחליטו שהם מושכים ידיהם מהתקינה האירופית ויציגו דגמים חדשים שאינם עונים על הדרישות של אירופה, היבואנים בישראל יהיו בבעיה.
בניגוד לאירופה שחוששת מהסינים, בארה"ב וקנדה לא חולמים על רכישת מכונית סינית - כלומר אין תקינה מתאימה. הודעת האיחוד האירופי מדברת על 13 חודשי חקירה של נושא המכסים על יבוא רכב סיני לישראל. 13 חודשים הם הרבה זמן לקבל החלטה האם להיכנס לשוק האירופי. אם יצרני הרכב הסינים יחליטו פשוט לדלג על אירופה, ההדף יורגש היטב בשוק הרכב בישראל.