מבחן רכבKGM רקסטון: לא תשברו אותו בקלות
מבחן רכב
KGM רקסטון: לא תשברו אותו בקלות
בקטגוריית הג'יפים הקשוחים נכלל ה-KGM רקסטון, והוא אכן מוכיח את עצמו יפה, גם אם הוא משמיע נהמות במצבי קיצון. אך כדי להפוך אותו לחיית שטח צריך לשפר לו את ערכת הקפיצים, וגם מתקן לגלגל חלופי לא היה מזיק. בכבישים מהירים הוא מכונת שיוט מרשימה, עם צמיגי מישלן יוקרתיים
ג'יפאים נוהגים לתת למעלות, כלומר לעליות קשות וזרועות אבנים, שמות מבהילים כמו "הגיהינום" או "דרייבשאפט", שמסבירים מראש מה יקרה לג'יפאי שינסה לעלות אותם בלי הרכב המתאים ואילו חלקים של הרכב יתפרקו באתגר. אבל למעלה שאנחנו עלינו עליו קוראים "אברהם", שם לא מאיים בכלל, על שם אברהם קריניצי, ראש העיר לשעבר של רמת גן, שאימצה את חטיבת הצנחנים שפרצה את המעלה.
KGM רקסטון עומד בתחתית מעלה אברהם, הנהג מהסס. כדי להגיע אל מעלה אברהם צריך לעבור כמה קילומטרים של חולות, אחרי זה אבנים חדות, משטחים בצבעים בלתי אפשריים של כתום, שחור וצהוב, ואז מה שנקרא הצלבות, מצב שבו הרכב צריך להתמודד עם שינויי גובה. ואז יש את מעלה אברהם: הוא מתחיל בקטנה, עם מדרגת סלע תמימה, ממשיך עם דרדרת ואז משליך בפניו של הג'יפאי כמה מדרגות סלע מהסוג שקורע צמיגים. ואז הג'יפאי נח לרגע וחושב שהוא סיים את מעלה אברהם, אבל לא, מה פתאום. באמצע מעלה אברהם יש את "המדרגה", מדרגת סלע אימתנית בגובה של כמעט מטר, שאלפי ג'יפאים ניסו לעלות, ועם השנים עיצבו את המדרגה מחדש והפכו אותה לגל לא יציב של אבנים שמשתנה תדיר. רקסטון עולה את הדרדרת, נאבק במדרגות שקורעות צמיגים ואז ניצב מול המדרגה הגדולה באמת של מעלה אברהם. הרבה מחשבה, הרבה תכנון מראש, מכה קטנה על הגז. ניסיון ראשון נכשל, רקסטון נוטה על הצד, חושב האם להתהפך וחוזר לאחור. ניסיון שני, הרבה גז, הרבה רעש, רקסטון בראש מעלה אברהם, עכשיו אפשר לנסוע לעין עקב לטבילה.
הפגוש בולט מדי
KGM רקסטון הוא סוג של רכב חדש בישראל, אבל כזה שדורש תשומת לב מיוחדת בגלל הסיפור. סאנגיונג היתה יצרנית קוריאנית שפעלה כמה עשרות שנים בקוריאה וגם בישראל. היא החלה את דרכה בהרכבה של רכבי שטח של חברת ג'יפ, אחר כך סגרה חוזים עם מרצדס בנץ. רכבים של סאנגיונג יש בישראל הרבה שנים: אקטיון, רודיאוס, רקסטון, כולם גדולים, קשוחים ומכוערים. ואז סאנגיונג נקלעה לקשיים. החברה כמעט קרסה, אבל בקוריאה חברות גדולות לא קורסות בקלות, הן מקבלות סיוע ובסוף נרכשות. כך היה עם קיה, כך קרה גם עם סאנגיונג. אז עכשיו היא כבר לא סאנגיונג, אלא KGM כי רכש אותה תאגיד הכימיקלים הקוריאני KG ואז הוסיף את השם "מוביליטי".
מכיוון שרקסטון הוא רב־המכר של היצרנית, אז ב־KG הוחלט לעשות לרקסטון תהליך של מתיחת פנים, שדרוג, עדכון. למען האמת, מבחוץ קשה לראות את השדרוג הזה. כיום מספר רכבי השטח הקשוחים האמיתיים הלך ופחת לקומץ: אין יותר רודיאו, אין יותר פוראנר, גם הטרופר נכחד ואחריו הפאג'רו, והגראנד צ'רוקי הפך רכרוכי. ניתן היה לצפות שכאשר יצרנית רכב משתנה לחלוטין, יהיה לשינוי הזה גם איזה עומק עיצובי, אולי חזית חדשה, אבל לא, ב־KG מוביליטי הוחלט להתמקד במה שבפנים, כלומר בתא הנוסעים. אפילו את הסמל הם השאירו בחזית.
רקסטון ה"חדש" מקפיד על מסורת קודמיו, כלומר הוא מעוצב באופן שרק מי שקונה סאנגיונג מסוגל לאהוב, כל היתר הרבה פחות. על הישבן מוצמד סמל חדש: KGM. לידו מסגרת לוחית רישוי ישראלית שעליה כתוב סאנגיונג. ליבואן נשארו עודפים של מסגרות שחורות. העיצוב עדיין מזכיר רכב שטח מרובע שנשאר יותר מדי זמן בשמש, הרבה קווים רכים שלא מסתדרים על רכב השטח הגדול והקשוח. נקודה שלא טופלה על ידי KGM: הפגוש הקדמי בולט מדי, מחכה לסלע אקראי שיתלוש אותו ממקומו ואולי גם את הרדיאטור.
בפנים רקסטון הקודם היה מצוין, רקסטון החדש עוד יותר טוב. לפעמים פשטות עובדת. במקום המסך הקטן יחסית של הדור היוצא, יש כעת מסך גדול ששולט בחלק העליון של לוח המחוונים, אבל לא גדול מבהיל, לא גדול שמסיח את הדעת, סתם גדול שעובד.
על ההגה יש שפע של כפתורים: כיוון עוצמת שמע, מערכות בטיחות מקוריות, בקרת שיוט. הכפתורים הספציפיים על ההגה מרגישים זולים, כל היתר מרגיש כאילו שהיצרנית נערכת למתקפה של חיות שטח: הכל מורכב היטב.
לרקסטון יש שלוש שורות מושבים, האחורית היא סמלית לחלוטין ומתקפלת לתוך רצפת תא המטען כדי לחשוף משטח הטענה ענק. השורה האחורית מרווחת מאוד, מי שיוצא לשטח יידע להעריך דברים כאלה. יש שפע של שקעים ותקעים, אבל אין שקע חשמל 220 וולט, שמאפשר הפעלה של מכשירים ביתיים, וחבל שכך. תנוחת הישיבה טובה מאוד גם מקדימה וגם מאחור, המרווח הפנימי מרשים.
לרקסטון יש תצורה ייחודית של מתלים: רוב רכבי השטח, כולל רקסטון, מבוססים על שלדת סולם, כלומר צמד קורות מתכת שעליהן מותקן המרכב. הסרן האחורי הוא לרוב סרן חי, כלומר קורת מתכת חסונה שבקצותיה מותקנים הגלגלים. סרן חי מיועד לוודא שהגלגלים של הרכב יהיו כל הזמן במגע עם הקרקע. לרקסטון יש ארבעה מתלים נפרדים, כל גלגל יכול לנוע מעלה ומטה בשטח.
צמיגי מישלן
החבילה של KGM עובדת באופן סביר כל עוד לא דוחקים בה. בכביש השילוב של שלדת סולם ומתלים שמיועדים לעבודת שטח קשה מייצר נסיעה קופצנית בעיר, אבל מחוץ לעיר, מאות קילומטרים בדרך לשטח, רקסטון הוא מכונת שיוט מרשימה. אחת הסיבות, אגב, היא הצמיגים: צמיגי כביש איכותיים מאוד של מישלן. בשטח צמיגים כאלה הם קללה: הם נקרעים מכל אבן ולרקסטון אין גלגל חלופי, מחסור מטופש בפריט חיוני.
בשטח רקסטון עובר מכשולים כל עוד הם לא קשים מאוד. יש לו נעילת דיפרנציאל אחורית, כלומר מתקן שמאפשר לשני הגלגלים האחוריים להסתובב בו־זמנית ולדחוף אותו מעבר למכשולים, אבל גם ליכולת של הנעילה האחורית יש גבול: כשהמכשולים קשים מאוד, אי אפשר להתקדם בלי סרן חי אמיתי. רוב תנאי השטח בישראל לא יאתגרו את רקסטון, אבל מי שכן ירצה לצאת למעלות האתגריים של הנגב יצטרך הרבה סבלנות.
לרקסטון יש מנוע טורבו דיזל, מחזה שהולך ונהיה נדיר בישראל. הנפח הוא 2.2 ליטרים, קצת מעל 200 כוחות סוס, מנוע שלא מחפש להתחכם עם הנעה היברידית, בטח שלא חשמלית. המנוע עושה עבודה מרשימה, במיוחד בשיוט. תיבת ההילוכים אוטומטית בעלת שמונה מהירויות, השילוב הזה לא השתנה כבר שנים ועובד מצוין. הצריכה סבירה: ליטר סולר לעשרה קילומטרים של נסיעה. בישראל רקסטון יכול לנסוע מדן ועד אילת ולהישאר עם מעט עודף ונהג רענן.
רקסטון מסיים על מדרגת הסלע הגדולה בראש מעלה אברהם, צופה לנוף המדהים של המכתש. כיום בשוק הרכב הישראלי יש מעט מאוד רכבי שטח אמיתיים שמיועדים למשפחה וציוד. טויוטה לנד קרוזר הוא הדבר הכי קרוב לרקסטון, והגרסה ההתחלתית שלו עולה כמעט 65 אלף שקל יותר מהרקסטון. כדי לקחת רקסטון ולייצר ממנו חיית שטח צריך לרכוש לו ערכת קפיצים משודרגים, כנראה גם מתקן שיוכל להחזיק גלגל חלופי, ואז המחיר שלו עולה ביותר מ־20 אלף שקל. זה עדיין זול יותר מהטויוטה, שבעצמה תדרוש שדרוג כדי לעבוד בשטח. בשורה התחתונה: רקסטון עדיין מרשים כמכונה רב־תכליתית, אך מי שירכוש אותו צריך להביא בחשבון שאת עבודת השטח הקיצונית עדיף להשאיר לקומץ רכבי השטח המתחרים.
אהבנו
תא נוסעים, מצוינת בשיוט
אהבנו פחות
נוקשות בעיר, יכולת בשטח קשה
מתחרים
טויוטה לנד קרוזר משומש
לסיכום
השינוי מינורי. מכונת טיולים מצוינת למשפחה גדולה
KGM רקסטון פרימיום
מנוע: דיזל, נפח 2,157 סמ"ק. הספק מרבי 202 כ"ס, מומנט מרבי 45 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 184 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־10.7 שניות
צריכת דלק רשמית: 11.6 ק"מ לליטר. צריכת דלק בפועל 10.1 ק"מ לליטר
בטיחות: 9 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי
קבוצת זיהום: 15
מחיר: 300 אלף שקל
