גלגל חמישיטעינה ב-15 דקות וטווח של אלף ק"מ: האם חשמליות 2023 ייחשבו בקרוב למיושנות?
גלגל חמישי
טעינה ב-15 דקות וטווח של אלף ק"מ: האם חשמליות 2023 ייחשבו בקרוב למיושנות?
בזמן שבכל יום קמה יצרנית חשמליות חדשה בסין, חברות קיימות מנסות לשפר את הביצועים. בעולם טכנולוגי ומתקדם כמו שלנו, לא יהיה דמיוני לחשוב שטעינה כזו מהירה וטווח נסיעה רחוק כזה יהיו חלק מהמציאות בשנים הקרובות. מה זה אומר לגבי החשמליות שאנו רוכשים היום?
השבוע התרחש בסין אירוע חשוב לתעשיית הרכב החשמלי: חברה ששמה Greater Bay Technology הודיעה כי פיתחה סוללת ליתיום איון בעלת יכולת קירור מואצת לרכב חשמלי. לפי פרסומי החברה, יכולת הקירור המואצת מאפשרת לסוללה להיטען תוך 15 דקות במטען בעל יכולת טעינה גבוהה (במקום כשעה בעמדה מהירה כיום). כיום ניתן כבר למצוא מכוניות בעלות יכולת טעינה מהירה וטווח מרשים, כמו איוניק 6 של יונדאי, אך עדיין לא מדובר על טעינה תוך 15 דקות ולא מדובר על מכונית עלות של רבע מיליון שקל לטווח של 600 קילומטר כמו בגרסאות הבכירות של האיוניק 6.
החברה הסינית רחוקה מלהיות הראשונה שמצהירה על פריצת דרך בתחום סוללות הרכב החשמלי. אם נבחן רק את הפרסומים מהשבוע החולף נגלה שחברת GOTION הסינית הודיעה ממש לפני כמה ימים שגם היא נמצאת על סף פריצת דרך משמעותית: לפי פרסומיה, היא חשפה סוללה שמאפשרת לרכב חשמלי לנסוע אלף קילומטר בין הטעינות. זהו רק חלק ממבול פרסומים של יצרני סוללות, בעיקר סינים, שמצהירים שבעוד שנה-שנתיים הסוללות יחסלו את הפער שבין רכב חשמלי לרכב בעל מנוע בעירה פנימית ויהפכו את המונח של חרדת טווח, שבכל מקרה הופך למשהו בעל ניחוח ארכאי, להיסטוריה.
בפועל, קשה לדעת האם מאחורי כל ההצהרות שיוצאות מסין יש אמת, אבל על עובדה אחת אין עוררין: קצב התפתחות הטכנולוגיה מטאורי. לפני פחות משנתיים רק למכוניות יוקרה הייתה הזכות להשוויץ בטווח של מעל 500 קילומטר וכיום מדובר על מספר שכנראה יהפוך לסטנדרט בתעשייה, אבל בנקודה זו נשאלת שאלה אחרת: אם בעוד שנה-שנתיים או אפילו בעוד חמש שנים יוצגו מכוניות חשמליות שיכולות לנסוע אלף קילומטר בין טעינות במקרה האופטימלי או אפילו 700 קילומטר במקרה הפחות טוב, מה יקרה למכוניות החשמליות שיבואני הרכב משווקים כיום בישראל - אלה שמסוגלות לנסוע "אפילו" 300 או 400 קילומטר בין טעינות? האם הן יהפכו מיושנות בין לילה ויאבדו מערכן?
כיום טווח נסיעה של רכב חשמלי בין טעינות הוא בדרך כלל סביר, יש חשמליות שיכולות יותר ויש כאלה שפחות, אבל בשורה התחתונה כנראה ש-300 קילומטר רובן יכולות לעשות. הבעיה אינה הטווח בפועל שמספיק לנסיעה מתל אביב עד כמעט ליטבתה (שסמוך אליה ניתן למצוא עמדות טעינה מהירות), הבעיה היא האפקט הפסיכולוגי: אם יש דבר אחד שרוכשי טסלה, BYD ודומותיהן הבהירו היטב זו העובדה שרכישת חשמלית לא תמיד מבוצעת משיקולי פרקטיות, לפעמים יש גם שיקול טכנולוגי ניכר.
העובדה שלעתים מדובר במוצרים סיניים שלמרבה הצער לא בדיוק נהנים מאמינות מופלגת או מאיכות גימור מדהימה ממחישה היטב: הרוכשים משתייכים יותר לדור האייפון ופחות לדור שיודע מה לעשות כאשר נורת תקר נדלקת בלוח המחוונים. כלומר, מדובר ברוכשים שמחפשים יותר את רמת החדשנות הטכנולוגית, ובשלב זה לא ברור כיצד יגיב שוק הרכב הישראלי למצב זה.
בפועל, בענף הרכב העולמי מעולם כמעט לא נוצר מצב בו מאפיין בסיסי של מכונית עשוי להשתנות באופן כל כך ניכר בפרק זמן כל כך קצר. כלומר, יצרני הרכב שיצרו מכוניות אי שם בשלהי המאה ה-19 התבססו על ארבעה גלגלים, מנוע בעירה פנימית ונהג. מאז כל המאפיינים קיימים ויש שינויים טכנולוגיים כמו הופעת מנועי טורבו, ההנעה ההיברידית, הנעה כפולה ומעבר לקפיצי סליל, אבל המאפיינים מעולם לא היו אקוטיים ברמה שהפכו את מה שהיה בדור הקודם של המכוניות למיושן בין לילה.
כלומר, כאשר הזרקות דלק הופיעו ללקוחות לא נדרשו שנתיים בלבד לזרוק את כל המכוניות שהונעו בקרבורטור, כאשר ההיברידיות הופיעו הלקוחות לא זרקו את כל המכוניות שאינן היברידיות, אבל הופעת סוללות שיאפשרו לרכב עממי (בניגוד לרכב שעולה מעל 200 אלף שקל) לנסוע מעל 700 קילומטר תשנה הרבה יותר מטווח נסיעה - היא תשנה תפיסת עולם. מכיוון שהשינוי יהיה כל כך עמוק, כנראה שבין לילה כל הרכבים שמייצגים את תפיסת העולם ה"ישנה" שבה רכב חשמלי מסוגל לנסוע פחות מ-400 קילומטר יהפכו מיושנים, אולי אפילו ברמה בה הרבה צרכנים חדשים לא ירצו עוד לגעת בהם.
טכנולוגיה ברכב חשמלי קובעת טווח, ועל טווח משלמים. מכונית שיכולה לנסוע 700 קילומטר בין טעינות עשויה להיות יקרה, אבל חלק ניכר מהטכנולוגיה במקרה זה היא סינית, ויצרני הסוללות שמים דגש במיוחד על הנגשת טכנולוגיה. כלומר, הצגת טכנולוגיית סוללות שתהיה זולה, עממית ונגישה.
עובדתית, טכנולוגיה מחלחלת למטה. בהתחלה רק למרצדס וללוסיד היתה הטכנולוגיה שמאפשרת נסיעה של 500 קילומטר ומעלה - בלי להתערבב עם פשוטי העם בעמדת הטעינה. כיום מדובר בטכנולוגיה שיש גם ליונדאי. בהמשך, כנראה שהטכנולוגיה תהיה נחלת יצרני רכב רבים. אם בתרחיש כלשהו היצרנים הללו ידגישו בו זמנית שמכוניותיהם נוסעות 700 קילומטר בלי לעצור, כנראה שמכוניות שמסוגלות כיום לנסוע "רק" 300 קילומטר יהפכו במהרה לחדשות דאשתקד.
מצב זה אינו בהכרח שלילי: מן הסתם, הופעת מכוניות חשמליות עם טווח גדול משמעותית תגרום לצניחה של מחירי הרכב החשמלי המיושן והמשמעות תהיה חלחול למטה, בדיוק כפי שכיום מי שלא יכול לפנטז על טויוטה חדשה מסוגל לרכוש אחת בת עשר, שאולי אינה החדישה ביותר אבל לפחות מדובר בטויוטה. למהלך כזה יש כמובן היבטים חדשים של חוסר צדק חברתי. כלומר, מי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו לא יוכל לשייט בניחותא 600 קילומטר בלי לפגוש נפש חיה בעמדת טעינה, אבל לפחות הרכב החשמלי יהפוך יותר נפוץ.
