ניתוחיוקרה בצרה: ירידה במסירות הרכב בשוק הפרימיום
ניתוח
יוקרה בצרה: ירידה במסירות הרכב בשוק הפרימיום
שוק הרכב בישראל הפגין השנה יציבות - למעט תחום היוקרה. לפי איגוד יבואני הרכב, המכירות של רוב מותגי הפרימיום ירדו באופן משמעותי בינואר-נובמבר. כך למשל מרצדס בנץ רשמה ירידה של 17.7% במכירות, וג'נסיס - צניחה של 19%
שנת 2024 נמצאת לקראת סיום והתמונה הכוללת בשוק הרכב הישראלי ברורה למדי: בינואר-נובמבר הייבוא מטורקיה הופסק, סין כבשה את מקומה של קוריאה בטבלת המסירות וטויוטה מובילה על פני יונדאי. למעשה, סטטיסטית אחרי 11 חודשים ו-258,959 מכוניות חדשות שנמסרו בהם אפשר לומר שב-2024 שוק הרכב הישראלי אינו מראה אפילו ירידה משמעותית ביחס לאשתקד. עם זאת, יש פלח שוק אחד שבשנים קודמות נחשב לאחד מהחשובים בישראל, שספג פגיעה משמעותית במכירות. פלח שוק שבעיני רבים הוא המדד ה"אמיתי" למצב השוק: שוק היוקרה.
לפי נתוני איגוד יבואני הרכב, בניגוד למותגי הרכב העממיים רוב מותגי היוקרה ספגו ירידות משמעותיות בהיקפי המכירות. חלקם אפילו "נחתכו" בחצי. חשוב להדגיש כמובן שאולי בתרחיש כלשהו במהלך דצמבר ימסרו מאות רכבי יוקרה אצל כל יבואן והתמונה תתאזן (והכוונה היא למסירות אמיתיות, לא אלפי רישומים על שם עובדי היבואן), אבל סביר עוד יותר להניח שלקוחות יחכו לשנה הבאה ולשנת הדגם החדשה.
בניגוד למכוניות העממיות, מותגי יוקרה מהווים מדד יותר אמיתי למצב העשירון העליון. במותגים העממיים יש חלוקה שבדרך כלל עומדת על חצי-חצי בין לקוחות פרטיים וציי רכב, את המותגים העממיים יותר קל "להעיף" לסוחרי מכוניות של יד ראשונה אפס קילומטר. לעומת זאת, סוחרים לא מתלהבים מהאפשרות למכור מכונית ב-400 אלף שקל עם פוטנציאל בעייתי לאיבוד ערך.
מבדיקת נתוני המסירות של 11 חודשי השנה הראשונים עולה כי מרצדס בנץ מסרה אשתקד 4,005 מכוניות, לעומת השנה שמסרה רק 3,293. ירידה של 17.7%. במקום השני נמצאת אאודי עם 2,898 מסירות אשתקד שירדו ל2,387 השנה. ירידה של 17.9%. לג'נסיס היו אשתקד 819 מסירות - השנה 663 - ירידה של 19%. לאלפא רומיאו היו 337 מסירות והשנה רק 175. לפורשה היו אשתקד 245 מסירות שירדו ל-175 השנה. קדילאק מסרה אשתקד 531 מכוניות, בזמן שהשנה המסירות צנחו ל-91 יחידות. ביגואר נמסרו אשתקד 23 מכוניות בלבד - השנה רק 12 יגואר חדשות. 20 ישראלים התחדשו אשתקד בפרארי - השנה רק שבעה. יש גם מותגים ששמרו על יציבות מסוימת ואף עלו: לב.מ.וו היו אשתקד 2,237 מסירות והשנה נרשמה עלייה קלה ל-2,347 מסירות. לקסוס זינקה מ-1,532 מסירות אשתקד ל-2,280 השנה.
לפני ההסתכלות על הירידה במכירות מכוניות היוקרה חשוב לנסות ולהבין כמה מהמסירות של מכוניות היוקרה הן בכלל מסירות אמיתיות? כלומר כמה ישראלים נכנסים לסוכנות ויצאו עם מכונית? התשובות נמצאות דווקא בשוק המשני. כלומר בסוכנויות הרכב . זהו שוק שהיקפו האמיתי אינו ידוע אבל ניתן לקבל אינדיקטורים מעניינים להיקפו. הכוונה היא למגרשי מכוניות במגזר ומחלקות הטרייד אין של יבואני הרכב עצמם שמספקים שפע של מידע. מבדיקה מהירה עולה כי במגרשי מכוניות בירכא לדוגמה ממתינות (לפי פרסומי המגרשים) מאות מרצדס, ב.מ.וו וריינג' רובר חדשות מהיבואן הרשמי. כך שכנראה שגם נתוני המסירות שהיבואנים דיווחו השנה מאוד מוטים כלפי מעלה.
יתרה מכך, עיון במלאי של מחלקות הטרייד אין של יבואני הרכב עצמם מגלה שפע של מכוניות חדשות מהניילון שהיבואנים לא הצליחו למכור - וכאן מסתתר נתון מעניין: הרכבים שהיבואנים מתקשים למכור הם בין היתר רכבי היוקרה החשמליים מהדגמים היותר יקרים. בטרייד אין של BMW יש שלל רכבי מיני, יש 3 X של BMW- אפילו לימוזינת הפאר של BMW- הסדרה 7 החשמלית מוצעת על ידי דלק מוטורס בטרייד אין עם אפס קילומטר על השעון.
בטרייד אין של מרצדס עוד יותר מעניין: שם ניתן למצוא מרצדס EQS, ספינת הדגל היוקרתית של מרצדס עם אפס קילומטרים על השעון- רק שמדובר במכונית מודל 2023, מה שרק מעיד על גודלו של ה"ברוך" בשוק רכבי היוקרה החשמליים מהסדרות הנחשבות והיקרות ביותר.
מה גרם לירידות בשוק היוקרה? ראשית, המצב הכלכלי. אי אפשר להתעלם מהעובדה שהמהפכה המשפטית עדיין כאן, המלחמה עדיין משתוללת, מי שיש לו כספים מעדיף להשקיע אותם בחו"ל ולא בהכרח במכונית יוקרה שמחירה יכול להוות מקדמה נאה על דירה בקפריסין. מעבר לכך, בדיקה של רישומי משרד התחבורה מצביעה על יבוא בהיקף נרחב מאוד של רכבי יוקרה בייבוא אישי ומקביל. כלומר, באמצעות גורמים שאינם יבואני הרכב הוותיקים. כך, רישומי משרד התחבורה מצביעים על יבוא של מאות מרצדס, מאות רכבים של ג'יפ, מאות לנד רוברים ומאות ב.מ.וו בייבוא שלא על ידי היבואן הישיר. בפלח שוק שהיקפו נאמד בכמה אלפים בשנה, זו כבר מכה רצינית ליבואן הישיר.
בנוסף, השוק עצמו משתנה ו"מלכי מכירות" חדשים מומלכים. כפי שנחשף כבר במחצית הראשונה של השנה ב"כלכליסט": עד מאי השנה יובאו ארצה כמויות משמעותיות של רכבי האמר חשמליים במחירים שלא מביישים דגמים בכירים של מרצדס בנץ ושל BMW. הלקוחות שרוכשים רכבים כאלה הם לפחות בחלקם לקוחות שבעבר היו רוכשים מכוניות יוקרה. ייתכן אפילו שאלה לקוחות שמורגלים במותגים אמריקאים, מה שמסביר את הירידה המשמעותית במסירות קדילאק בישראל. בכל מקרה, רשות המסים הספיקה כבר "להתלבש" על מי שמייבא ארצה האמר חשמלי והודיעה שרכב השטח החשמלי לא יקבל הכרה במס.
אולם, שאלה אחת עודנה פתוחה: כיצד מתנהג פלח השוק של רכבי היוקרה החשמליים? בדרך כלל, מדובר בפלח שוק שמגלה יציבות יחסית, בגלל שמדובר בשילוב שטוב ליבואנים: הלקוחות שנחשבים חדשניים הם אלה שעמידים יותר בפני מגמות ושינויים כלכליים, פשוט בגלל שהם מוכנים לשלם על מה שהכי חדיש, גם כשאחרים סוגרים את הארנק.
במקרה של מותגי היוקרה, המגמה מעניינת. אם נשווה מסירות רכב חשמלי ב-11 חודשי השנה הנוכחית מול 11 חודשי השנה שעברה נגלה כי אשתקד נמסרו 891 מרצדס חשמליות והשנה נמסרו 980. כלומר, בניגוד למגמת הירידה של המותג, כאן יש עלייה של 9.5% (אם כי כאמור- לא ניתן לדעת כמה מהמכוניות האלה נרשמו באמת על שם לקוחות פרטיים ולא על שם עובדי היבואן וסוחרי רכב). במקרה של BMW המגמה הרבה יותר מורגשת: אשתקד נמסרו רק 248 חשמליות של היצרן הבווארי, והשנה 449. אאודי מסרה אשתקד 383 מכוניות חשמליות והשנה עלתה ל-677. לקסוס מסרה ב-11 חודשי השנה הראשונים של 2023 רק 52 מכוניות חשמליות והשנה המותג היפני מסר 166 חשמליות. לעומת זאת, בג'נסיס לדוגמה נמסרו השנה 403 מכוניות חשמליות, בזמן שאשתקד המותג הקוריאני מסר 534 מכוניות חשמליות. מה שמצביע על מספר מגמות.
ראשית, שוק היוקרה נחלש, אבל שוק היוקרה החשמלית עודנו חזק. שנית, הכמויות שרשמו חלק מהמותגים עדיין אינן משמעותיות בהתחשב בהיקף ההשקעה של היבואנים בתחום. מותג יוקרה שמוכר פחות מ-500 חשמליות ב-11 חודשים בפירוש אינו נחשב לסיפור הצלחה. כלומר, סביר להניח שהמותגים הסינים החשמליים מזנבים במסירות רכבי היוקרה החשמליים. מעבר לכך, בשוק היוקרה העליון, כלומר מה שעולה מעל 600 אלף שקל עדיין קשה להזיז סחורה חשמלית.
