מבחן רכבהכביש שטח החדש של יונדאי: קוריאנית שמדברת גרמנית שוטפת
מבחן רכב
הכביש שטח החדש של יונדאי: קוריאנית שמדברת גרמנית שוטפת
עם תנוחת ישיבה מרשימה, תא הנוסעים של ג’נסיס 70 GV הוא כמעט כל מה שניתן לצפות מהמתחרות הגרמניות. גם התנהגות הכביש מצוינת אבל תמוה שג’נסיס אינה מציעה ברכב כזה גם גרסה היברידית או מנוע עוצמתי יותר
לאחותה יש ג'יפ אאודי, היא לא רוצה ג'יפ אאודי כמו של אחותה. הבעל מהנהן, מאשר בדומיה שלאחות יש אאודי. היא מדברת בקול רם מדי כך שכל מי שנמצא באולם התצוגה של ג'נסיס יודע שיש לה אחות, יודע שלאחות יש אאודי ויודע גם על היריבות המשפחתית המרה בתחום רכבי היוקרה, יריבות שייתכן שגם סחפה את הבעלים ויצרה יריבות מוטורית בין־יבשתית. היא לא יודעת שסוכנות ג'יפ נמצאת בכלל מעבר לרחוב שחוצה את הרצליה פיתוח לחלק של האוכל והחלק של האוטו. ייתכן שאחותה גם מדברת יותר בשקט. קפה משובח הוכן ביעילות, סודה מבוקבקת תוצרת חוץ נפתחה. היא יוצאת לעשן כדי לקבל החלטה בשווי מאות אלפי שקלים, המהנהן נותר במזגן. משך תהליך קבלת ההחלטה הוא בדיוק משך הבעירה של סיגריה דקיקה אחת.
השנים האחרונות היו שנים נפלאות בשוק רכבי היוקרה, לישראלים יש הרבה כסף והרבה יכולת להוציא אותו על מוצרים שבעבר לא היו רוכשים. שוק היוקרה וכל שוק הרכב מהווה סוג של אניגמה פסיכולוגית מרתקת. מצד אחד הישראלים רוצים שיהיו להם מכוניות בדיוק כמו של כולם: הישראלים רוצים את אותה תבנית, את אותו רכב כביש שטח, את אותה הטסלה.
מאידך, לפחות בכל הקשור בשוק היוקרה, הישראלים רוצים מידה רבה של אינדיבידואליות, הם רוצים להיות חדשנים, הם לא רוצים שיהיה להם כמו של אחותם, לא כמו של השכנים, שהכסף שלהם יראה יותר יחודי.
הדרך הטובה ביותר להוכיח שהכסף שלך הוא לא כמו הכסף של כולם הוא רכב כביש שטח בינוני, כלומר כמו וולוו 60XC, כמו ב.מ.וו 3 X וכמו כל הקבוצה של דומיהם. מכוניות מנהלים הן אומנם יותר נוחות ונעימות, אבל גם יותר שמרניות. רכבי כביש שטח ענקיים הם יותר מדי גרוטסקיים והדרך הטובה ביותר להחדיר לשוק הישראלי מותג יוקרה חדש שאינו כמו כולם, לפחות עד שימכרו אלפי יחידות ממנו, היא באמצעות יצירה של רכב כביש שטח בינוני. כאשר יש רכב כזה מוצלח, אז ללקוחות כבר לא משנה איזה סמל יש לו בחזית. להיפך, ככל שהסמל יותר מיוחד, כך הלקוחות יהיו יותר מרוצים כי יש להם משהו שהוא לא כמו של כולם.
ההרמוני והמוקפד ביותר
כך, על כתפיו של ג'נסיס 70 GV נופל משקל כבד במיוחד: החובה להיות שגריר נאמן של ערכיו של מותג חדש למרות שלא מדובר כאן במכונית מנהלים גדולה וגם לא ברכב כביש שטח ענקי, הדגמים שבאופן מסורתי מקבלים את עיקר תקציבי המחקר והפיתוח. ועם זאת, במפתיע, ג'נסיס 70 GV הוא כנראה הדגם הטוב ביותר, ההרמוני ביותר והמוקפד ביותר במשפחת הדגמים של היצרנית הקוריאנית.
בניגוד לאח הגדול, ה־80 GV שמיועד להיות סוג של תצוגת כוח ענקית על הכביש, 70 GV הוא רכב כביש שטח הרבה יותר הרמוני, הרבה יותר קטן, פחות זוויות חדות ואפילו למרבה המזל פחות כרום. העיצוב פחות מזכיר לנו שיש כאן רכב כביש שטח ענק ויותר מזכיר שיש כאן סטיישן גבוהה. החלק הקדמי מעט מזכיר את הסטיישנים של וולוו, החלק האחורי מעט מזכיר דווקא מכוניות מרצדס, אבל הצורה החיצונית נאה, אפילו מצליחה להסוות את העובדה שבג'נסיס לא התאפקו וגם כאן הצמיגו גריל כרום ענקי, מלכודת חרקים שקל לזהות ממרחק של מאות מטרים.
כדי לייצר מכונית פרמיום צריך הרבה יותר מחלקים, צריך הרבה יותר מידע. זר לא יבין זאת ובישראל על אחת כמה וכמה, אבל הנוסחה החמקמקה של יצור מכונית יוקרה מוצלחת עוברת דרך אלפי היבטים שונים, החל ברמת השקט בנסיעה וכלה בהתנהגות הכביש, האופן שבו מערכת השמע מפרידה בין הצלילים הגבוהים והנמוכים ורמת התפרים הזעירים שעל גלגל ההגה. כאשר מכונית יוקרה נבנית היטב, מדובר בחוויה שלוקח זמן לספוג ולהבין, עדיף בנסיעה ארוכה מאילת לראש הנקרה ואז בחזרה. כדי לייצר מכונית יוקרתית אמיתית נדרשות כמה עשרות שנים של מומחיות, ה־70 GV היא עדות לכך שיונדאי הצליחה לעשות את זה בפרק זמן קצר יחסית.
תא הנוסעים של ה־70 GV הוא כמעט כל מה שניתן לצפות ממתחרות גרמניות ומתחרות בריטיות. למי שלא מכיר ומסתפק במכונית משפחתית, קצת קשה להסביר, למי שמכיר הנה ההסבר. ה־70 GV עושה עבודה הנדסית מרשימה מאוד. קודם כל מבחינת הנדסת אנוש, תא הנוסעים שלו הוא כמעט תא נוסעים חסר פגמים. השליטה בבקרות השונות טובה מאוד, מגע הכפתורים, מגע העור, תנוחת הישיבה, כולם מרשימים. אלמלא מעצב נלהב היה מתעקש על מיקום בורר המצבים של מערכת המולטימדיה בסמוך לבורר ההילוכים, זה היה תא נוסעים כמעט מושלם. גם מערכות הבטיחות האקטיביות עובדות היטב, במיוחד בקרת השיוט הדינאמית.
העדיפו לא להתחכם
מבחינת נסיעה, ה־70 GV מציע ללקוחות מתכון מוכח, אבל לא מתכון שמראה על עודף של תחכום. לג'נסיס יש מנוע טורבו בנפח 2.5 ליטרים בעל ארבע בוכנות. המנוע חזק, התגובות מעט מושהות כפי שקורה במנועי טורבו רבים ותיבת ההילוכים האוטומטית צריכה לעבוד יותר קשה כדי שהמנוע יהיה במקום הנכון מבחינת השילוב החמקמק בין הרבה כוח, מעט רעש ומעט דלק שנלגם. בג'נסיס העדיפו במקרה הזה לא להתחכם והתוצאה עובדת, אבל עובדת פחות טוב ממה שניתן לצפות. כדי לקבל מנוע בשרני אמיתי וגמיש צריך כאן יותר בוכנות ויותר נפח, או לסירוגין כדי למרק את המצפון הסביבתי צריך כאן מערכת היברידית, מערכת פלאג אין היברידית או לחכות להיצע הדגמים העתידי של ג'נסיס אשר יכלול אפשרות חשמלית.
5 צפייה בגלריה
ג’נסיס 70 GV. הנסיעה שקטה מאוד, גם מבחינת רעשי המנוע וגם מבחינת רמות הרעש שחודר אל תא הנוסעים
(צילום: עמית שעל)
איכות הנסיעה מחזירה אותנו אל העובדה שיונדאי הצליחה לללמוד וגם ליישם את שהגרמנים והבריטים יודעים כבר לא מעט שנים: התנהגות הכביש של הג'נסיס מצוינת. הנסיעה שקטה מאוד, לא רק מבחינת רעשי מנוע אלא מבחינת רמות הרעש שחודר אל תא הנוסעים. כדי לעמוד במשימה כזו מורכבת ברכב עם גלגלי ענק צריך יותר ממנוע שקט – צריך בידוד ראוי ואיכות הנדסה גבוהה. ג'נסיס עומדת במשימה בכבוד. רק כאשר המהירות עולה אל מחוזות לא ראויים, הג'נסיס נזכר שהוא רכב כביש שטח. המשקל יותר מורגש, ההתנהגות יותר מעומעמת. כאן לאירופה עדיין יש יתרון, האירופים יודעים במקרים רבים כיצד לגרום גם לרכב כביש שטח בינוני לרקד על סיבובים במהירויות מצחיקות ובאופן שאינו רלוונטי בשום צורה לרוכשים שיגיעו עם הרכב לעולם האמיתי.
בשורה התחתונה: ג'נסיס 70 GV הוא השגריר הטוב ביותר של ג'נסיס. מדובר ברכב כביש שטח מוקפד לפחות ברמה של המתחרים האירופים, כשההקפדה תקפה כמעט לכל ההיבטים השונים של החבילה שבסופו של דבר מוגדרת כרכב יוקרה. עם זאת, תמוה שג'נסיס אינה מציעה ברכב כזה גרסה היברידית, גרסת פלאג אין הייבריד או לפחות מנוע בנזין שיהיה יותר מותאם לאופיו של ה־70 GV. כדי להיות יותר מיוחד מהאחות שקנתה אאודי זה בהחלט מספיק.
