מבחן רכבג'ילי ג'יאומטרי C: סוס העבודה החשמלי לא הפך לאייפון על גלגלים
מבחן רכב
ג'ילי ג'יאומטרי C: סוס העבודה החשמלי לא הפך לאייפון על גלגלים
המכונית יעילה במחיר נוח יחסית, שצולחת עד 400 ק"מ בין טעינות ומספקת התנהגות כביש סבירה. אבל ייתכן שעדכון אמצע החיים שעברה לא יענה על הציפיות של הצרכנים החדשים: אלה שקונים מכונית חשמלית סינית כדי לחוש ניחוח של טסלה, לשחק במסך, להוריד אפליקציות ולספר לחברים
בראשית היתה ג'ילי, כלומר ג'ילי ג'יאומטרי C היתה המכונית החשמלית הראשונה בישראל בשיווק משמעותי. היא לא היתה המכונית החשמלית הראשונה בישראל, גם לא המכונית הסינית הראשונה בישראל, אפילו לא הסינית החשמלית הראשונה בישראל. קדמו לה עוד כמה מכוניות, אבל היא היתה הראשונה שנתנה לישראלים את מה שהם היו צריכים: מכונית במחיר עממי עם טווח חשמלי סביר ושם של מותג סיני חשמלי חזק, שהישראלים לא הכירו בכלל אבל היו סקרנים לקראתו. עובדתית, בסין היא בכלל לא נקראת ג'ילי. עובדתית, בסין יש גם גרסת בנזין. עובדתית, ג'יאומטרי C הפכה לסיפור הצלחה ישראלי. אבל אז הגיע רכב שונה: לא מה שהישראלים היו צריכים אלא מה שהישראלים חשקו בו: אטו 3 של BYD, מכונית חשמלית עממית אחרת שעושה בערך את מה שעושה ג'ילי, אבל עם הרבה יותר פירוטכניקה: מסך מסתובב, צבעים מתחלפים, והשנה BYD היא מלכת המכירות.
אבל כעת מגיעה לישראל ג'ילי ג'יאומטרי C מחודשת, והדגש הוא על מחודשת, לא על "חדשה". מדוע מחודשת חשוב? כי חלק מן הלקוחות הם מה שיבואני הרכב מגדירים כ"מונעי חדשנות" באולמות התצוגה ו"לקוחות שלא יודעים מה לעשות כשנדלקת להם נורת פנצ'ר" בפינות הקפה של העובדים שמאחורי אולמות התצוגה. המוטו פשוט: מכונית היא כמו אייפון, לא משנה אם המנוע חודש, אם הבטיחות שודרגה. משנה גודלו של המסך, היכולת להוריד עדכונים מהאוויר, הקלות שבה ניתן לפרוץ את מערכת המדיה בלי שהיבואן יידע ולצפות בסרטים במהלך הנהיגה. גם יצרני הרכב הסיניים יודעים זאת היטב. לכן מבחינתם חידושים של מכוניות הם לפעמים אירוע לא פחות חשוב מהצגת מכונית מדגם חדש. השלדה כבר קיימת, גם המנוע והדלתות, כל מה שצריך לעשות הוא לשנות את גודל המסך, ואולי להוסיף כמה אפליקציות והלקוחות יעשו את יתר העבודה.
בנקודה זו ג'ילי ג'יאומטרי C נמצאת בבעיה. ג'יאומטרי C היא סוס העבודה של ג'ילי: היא מיועדת להיות זולה לרכישה ולנסוע הרבה, אבל מה לעשות שהלקוחות השתנו, והעדכון של ג'יאומטרי C אמור לענות על כך. ראשית, לפי ג'ילי הטווח השתדרג, אבל השדרוג הוא מינורי: פחות מ־30 קילומטרים של טווח רשמי. עלייה אתגרית לחיפה במהירות גבוהה והלכה תוספת הטווח.
לפי ג'ילי, גם העיצוב החיצוני עודכן וגם תא הנוסעים. אז מבחינת העיצוב החיצוני, רק מי שבאמת בקיא בהיצע הדגמים של ג'ילי יחוש בהבדל. הפנסים הקדמיים שונים מעט, הגריל הקדמי כולל פס שחור, הגלגלים קיבלו עיצוב מחדש. הבלמים עדיין צבועים משום מה בצבע זרחני. ג'יאומטרי C כבר לא נראית כמו המכונית הכי חדשנית בשכונה. כוחם של הגימיקים פג וזה לא בהכרח גרוע. הלקוחות בישראל נמצאים בימים אלה בסוג של פאניקה טכנולוגית: מה יקרה אם תוצג טסלה יותר חדישה? מה יקרה אם יצרן יעדכן סוללה? מה יקרה אם המכונית החשמלית שתוצג תהיה משודרגת יותר וטובה יותר ממה שיש לנו, ואנחנו לא נדע מזה? אז ג'ילי לא מעדכנת את העיצוב החיצוני הרבה, וטוב שכך. אגב, קשה לומר שזו מכונית נאה, סוג של הכלאה בין רכב כביש־שטח ומכונית האצ'בק. אולי זה מפני שיש כל כך הרבה על הכביש.
בפנים סיפור דומה: לכל מי שמצפה לקבל בג'יאומטרי C המחודשת מסך ענק מסתובב, יורה זיקוקים, משגר אפליקציות, נכונה אכזבה. גודל המסך צמח באופן כמעט בלתי מורגש. לפני הנהג יש עוד מסך, יותר קטן, המסך לפני הנהג עבר עדכון קל, וכעת נוח יותר להבחין בו במידע. המסך המרכזי דווקא עבר עדכון לרעה: ג'יאומטרי היוצאת בורכה בבקרות מזגן מתחת למסך, אבל יצרני הרכב הסיניים הבינו שהלקוחות רוצים לחוש "טכנולוגיים", אז כעת המסך הראשי כולל גם בקרות מזגן, והתפעול שלו מרגיש יחסית עמוס. בנוסף לכך, סינים לא אוהבים את גוגל, אז אין אנדרואיד אוטו. עוד נקודה חשובה: לג'ילי אין יותר קונסולה מרכזית גבוהה בין הנהג והנוסע. זה פרט שנשמע מינורי אבל הוא לא. כעת בין הנהג לנוסע יש קונסולה נמוכה. חבל על החלל, חבל שבכלל צריך קונסולה. ביונדאי איוניק 5 למדו כיצד לוותר על חומת פלסטיק ענקית בין הנהג לנוסע ולפנות את השטח לטובת כל מה שרק רוצים, חבל שבג'ילי לא הפנימו זאת. גם פתחי המזגן החדשים מעט מעצבנים. המזגן מעולה אך הפתחים צרים, כלומר הם נושפים אוויר בעוצמה מרשימה, אבל גם לא נעימה במיוחד.
מאחור המצב טוב. הספסל האחורי מרווח, יש פתח מיזוג, יש שקעים. תא המטען, לעומת זאת, יכול בהחלט להיקרא "קטן". אולי הטכנולוגיה התקדמה, אולי הקטגוריה השתנתה, אבל לפתע מה שהרגיש לפני שנתיים כמו שיא היכולת מבחינת עיצוב ותכנון של תא נוסעים לרכב שצריך לשאת בקרביו סוללה, כבר לא מרגיש חדש כמו פעם.
ג'יאומטרי C נוסעת הרבה, קל לה לנסוע הרבה. טווח הנסיעה של ג'יאומטרי C מרשים, היא יכולה לגמוא 300 קילומטרים בלי להרגיש, 400 זה אפשרי בהחלט. ספק אם אותה תוספת של עשרות קילומטרים לטווח הרשמי מורגשת אבל זה לא ממש משנה: הטווח טוב.
יכולת הטעינה המהירה, לעומת זאת, אינה מרשימה. ג'יאומטרי C זקוקה ל־40 דקות בעמדה מהירה כדי להוסיף כשליש לסוללה. כאשר צריך לטעון את הג'ילי בעמדה מהירה בחודש יולי ישראלי בלי טיפה של צל, וגם לחכות לבעלי חשמליות אחרות, זה מטרד.
התנהגות הכביש של ג'יאומטרי C מקבלת ציון "סביר" עבור רוב הנהגים בישראל. מי שקונה מכונית משפחתית חשמלית סינית כנראה אינו פיינשמקר בכל הקשור בהתנהגות כביש, איכות נהיגה וכל המונחים שבכל מקרה נשמעים ללקוחות בישראל כמו מנדרינית, וג'יאומטרי C עונה היטב על הכלל: כל עוד קצב הנסיעה סביר, מדובר במכונית שיכולה לבלות שעות בשיוט נינוח למדי עם משפחה בקרביה. כאשר הקצב עולה, הצמיגים חורקים, זוויות הגלגול הופכות להיות מוחשיות, לג'יאומטרי C קשה להוריד את הכוח לכביש. עוד נקודה מציקה: אולי זה הזמן שחלף ואולי אלה המתחרים שיישרו קו, אך בשיוט בכביש מהיר קל לשמוע רעשי כביש ורעשי רוח.
בשורה התחתונה, ג'ילי ג'יאומטרי C קיבלה עדכון של אמצע החיים, שייתכן שהציפיות לגביו בשוק הרכב הישראלי יהיו מוגזמות. זה לא הרכב, אלה הצרכנים: כיום יש מי שרוכש מכונית חשמלית סינית כדי לחוש ניחוח של טסלה, לשחק במסך, להוריד אפליקציות, לספר לחברים. עבור אלה ג'יאומטרי C המעודכנת לא תתאים. העדכון לא הופך אותה מסוס עבודה חשמלי לאייפון על גלגלים. לעומת זאת, עבור מי שמלכתחילה מחפש מכונית חשמלית סבירה תוך שימת דגש על טווח נסיעה נאה, ג'ילי המחודשת כן תתאים מהסיבה הפשוטה שהחידוש פשוט אינו משמעותי כי מבחינת ג'ילי את מה שעובד לא מתקנים.
מעבר לכך, מכונית המבחן ברמת הגימור PRO מוסיפה מערכת שמע משודרגת שלמען האמת אינה כל כך טובה, מושבים עם זיכרונות שאינם כל כך שימושיים ועוד זוטות שאינן שוות כל כך את תוספת התשלום. מכיוון שקשה לשים נזם זהב באפו של סוס עבודה, עדיף לוותר על הגרסה הבכירה שמחירה מתקרב ל־170 אלף שקל ולבחור בגרסה הבסיסית שמשאירה עודף מ־160 אלף שקל.
ג'ילי ג'יאומטרי C 480 PRO
מנוע: חשמלי, הספק מרבי 204 כ"ס, מומנט מרבי 31.6 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 150 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־7 שניות
צריכת אנרגיה: קיבולת סוללה 70 קוט"ש. טווח נסיעה רשמי 485 קילומטרים. צריכת אנרגיה רשמית 16.5 קוט"ש ל־100 קילומטרים. צריכת אנרגיה בפועל 19.5 קוט"ש ל־100 קילומטרים
בטיחות: 6 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי
קבוצת זיהום: 1
מחיר: 166 אלף שקל
