סגור
ליסינג חשמלי
תשלום על כל קילומטר של נסיעה ברכב חשמלי. מי ישלם את המס? (צילום: שאטרסטוק)

ניתוח
מנגנון מס הנסועה על הרכב החשמלי יהפוך אותו ללא כדאי בליסינג

המתווה החדש שהציע האוצר למס נסועה מ-2026 עלול ליצור אפליה קיצונית לרעת הרכב החשמלי, משום שהוא תוקף את המאפיין העיקרי של מכוניות ליסינג, שנוסעות קילומטרים רבים יותר ממכוניות בנזין

החלת מס הנסועה על רכב חשמלי הופכת לעובדה ממשית ובשלב זה עדיין יש שאלות רבות שאינן פתורות, כמו למשל כיצד תעבוד שיטת הגבייה, אבל כבר ניתן לראות שהשפעתו תורגש באופן משמעותי מאוד בפלח שוק שהרכב החשמלי עדיין לא חדר אליו כראוי, והוא שוק ציי הרכב.
הסיבה היא שמס הנסועה על הרכב החשמלי חושף את הבטן הרכה שעליה לא אוהבים לדבר, והיא שמכוניות ליסינג נוסעות הרבה יותר מרכב בבעלות פרטית. המתווה החדש עלול לייצר אפליה קיצונית לרעת הרכב החשמלי, דווקא בגלל שהוא "תוקף" את מה שמאפיין את רכבי הליסינג: הרבה יותר קילומטרים בשנה מרכבים בבעלות פרטית.
לפי עיקרי תוכנית האוצר מהשבועות האחרונים, בהנחה שזו אכן תצא לפועל, מס הקנייה על מכוניות חשמליות יעלה בהדרגה בכל חודש ינואר עד 2027. אבל זהו רק נדבך אחד של המתווה: בינואר 2026 צפוי להיכנס לתוקף מס נסועה, כלומר תשלום על כל קילומטר של נסיעה ברכב חשמלי. גובה התשלום הוא 15 אגורות לקילומטר, סכום זעום שמיועד לפי משרד האוצר להשוות בין מי שנוסע במכונית בנזין (כלומר משלם בלו על הדלק) ובין מי שנוסע ברכב חשמלי.
בפועל – היתרון המהותי ביותר של רכב בנזין על רכב חשמלי הוא העובדה שהוא לא לוגם דלק יקר. וגם לאחר שיוטל מס הנסועה, עדיין לרכב החשמלי יהיה יתרון, שצפוי להצטמצם בשנת 2026 - בו יוחל מס הנסועה.
אם ניקח מכונית היברידית פופולארית, למשל טויוטה קורולה שהשיגה במבחן "כלכליסט" צריכת דלק מעולה של 18 קילומטרים לליטר וניקח מכונית חשמלית במחיר דומה, למשל אטו 3 של BYD ונשלח אותן ב-2026 מחיפה לתל אביב, נגלה שהקורולה תלגום דלק בשווי של בערך 35 עד 50 שקל (כי מי יודע כמה יעלה הדלק בשנת 2026). ה-BYD תצרוך חשמל בשווי של כמה עשרות אגורות בהנחה שזו תיטען בבית – אבל הנסיעה שלה תעלה 15 שקל במס נסועה. כלומר, יתרון קל ל-BYD, חיסכון של כמה עשרות שקלים בחודש. אבל מה יקרה כאשר מדובר ברכבים של חברת ליסינג? כאן התמונה משתנה.
כיום לעובדים שמחזיקים מכונית בנזין צמודה מהחברה יש יתרון: הדלקן הצמוד שמאפשר לעובד לנסוע ככל שיחפוץ. במצב כזה, החל משנות ה-90 מתברר מדי שנה לפי נתוני הלמ"ס, כי רכבי ליסינג נוסעים הרבה יותר מרכבים פרטיים, ובחברות הליסינג טוענים מדי שנה שעובדים שמחזיקים ברכבי ליסינג פשוט נוסעים מדי יום מאות קילומטרים למקום עבודתם, אבל בכל מקרה, מי שמחזיק רכב ליסינג פשוט נוסע יותר. זאת למרות שהדלק של מחזיקי רכבי הליסינג אינו חינמי ואינו זורם כמים: הוא מגולם בשכר העובד. אבל המחירים שמשלמים מחזיקי רכבי הליסינג על הדלק, שמגולם בתלוש, אינם קרובים למחירים שמשלמים בעלי מכוניות פרטיים.
לעומת זאת, בשלב זה לא ברור מי בדיוק יספוג את העלות הניכרת של מס הנסועה שיוטל ב-2026 על מחזיקי הרכב הצמוד, שנוסעים הרבה יותר מבעלי מכוניות פרטיות. האם המעסיקים יצרו מנגנון שיגלם את מס הנסועה על הרכב החשמלי בתלוש השכר? הטיוטות שפרסם משרד האוצר של תקציב 2024 מדברות על גבייה דו חודשית, ומנגנון מורכב של מקדמות שבעלי מכוניות חשמליות ישלמו. האם מי שיבחר במכונית ליסינג יטיל את המלאכה הזאת של תשלום המקדמות על חברת הליסינג, והאם הדבר יתאפשר לנוכח העובדה שמדינת ישראל לעת עתה רק פרסמה שבעל הרכב ישלם את מס הנסועה?
כרגע יש יותר שאלות מתשובות, אבל אם מחזיקי רכב חשמלי צמוד שנוסעים בשנה פי 2 ממחזיקי רכב צמוד בעל מנוע בנזין ידרשו לשלם בעצמם את מס הנסועה, ובמקביל מחזיקי רכבי הבנזין הצמודים ימשיכו ב"חגיגת הדלקן", כנראה שהחזקת רכב חשמלי תהפוך ללא כדאית בליסינג.