דיימלר בנץ מתפצלת לשתי חברות - אחת למשאיות ואחת למכוניות
דיימלר בנץ מתפצלת לשתי חברות - אחת למשאיות ואחת למכוניות
שמונה חודשים לאחר שהחלה בבחינת המהלך, בעלי המניות של יצרנית הרכב הגרמנית אישרו את הפיצול לשתי חברות - 'מרצדס בנץ משאיות' ו'מרצדס בנץ', שתתמקד בייצור מכוניות
שמונה חודשים לאחר שהחלה בבחינת המהלך, אחת מיצרניות הרכב הוותיקות ביותר בעולם מתפצלת לשתי חברות נפרדות. לפי הודעת מרצדס בנץ, 99.9% מבעלי מניות ענקית הרכב והתעשייה הגרמנית אישרו כי דיימלר בנץ תתפצל לשתי חברות: מרצדס בנץ משאיות - וחטיבת מכוניות שתיקרא "מרצדס בנץ".
מרצדס בנץ עצמה החלה את דרכה בביתו של קארל בנץ שהשתמש בכסף שקיבל מאשתו ברטה כדי לפתח את ה"פטנט מוטורוואגן", כרכרה תלת גלגלית רועשת במיוחד. במקביל, בשנת 1900 נרשמה מכונית ראשונה של חברת "דיימלר מוטורן גשלאפט" שנשאה שם לא שגרתי: "מרצדס". השם היה למעשה מחווה לאחד הלקוחות הראשונים של החברה: אמיל יליניק, סוחר יהודי שהגיע ממשפחה דתית וזיהה את הפוטנציאל שטמון בכרכרות הממונעות החדשות. יליניק התעקש כי המכונית תיקרא על שם בתו מרצדס יליניק ואף צבע את שמה של מרצדס (מתת האל בספרדית) על צידה של מכוניתו באותיות זהב. בשנת 1926 התאחדו החברות של דיימלר ובנץ (שלא זכו להיפגש מעולם) וחברת דיימלר בנץ נוצרה.
כעת, כאמור, היצרנית הענקית מתפצלת שוב לשתי חברות - אחת לייצור מכוניות ואחת לייצור משאיות. המטרה העיקרית של מהלך כזה היא לייצר שתי חטיבות רווח שאינן גוזלות זו מזו משאבי מחקר ופיתוח.
כיום, מרצדס בנץ כיצרנית מכוניות יוקרה ממוקדת בפיתוח אמצעי תחבורה נקייה - כלומר רכבים חשמליים - ומתמודדת עם תקני איכות סביבה מחמירים, דרישה לייצור של מכוניות בעלות טווח יעיל וגם יכולת לייצר בעתיד הרחוק רכב בעל יכולת אוטונומית.
לעומת זאת, חטיבת המשאיות עדיין ממוקדת בשינוע סחורות ובהתמודדות עם הצורך העתידי בהנעה מימנית. בפועל, פיצול של החברות לשתי חטיבות רווח נפרדות נחשב לאחד המהלכים העסקיים המשמעותיים ביותר של היצרנית מאז שנפרדה בשנת 2007 מקרייזלר האמריקאית.
