מבחן רכבצפו במבחן הרכב: ניסאן קשקאי בלי קשקושי גימיקים
מבחן רכב
צפו במבחן הרכב: ניסאן קשקאי בלי קשקושי גימיקים
העיצוב הנקי הלא מתלהם של ניסאן קשקאי הוא הדבר הראשון הטוב שתופס את העין. גם התנהגות הכביש שומרת על הסטנדרט הגבוה של הדגם, הפעם עם מנוע חזק ושקט להפליא. תיבת ההילוכים קצת מאכזבת בנסיעה בעיר, והמחיר, 183 אלף שקל, קרוב מדי לטריטוריה של רכבי 4X4
ניסאן קשקאי מהדור הנוכחי הוא רכב שתופס את ניסאן העולמית בתקופה לא מצוינת. היצרנית שלפני פחות מעשור היתה הצלע החזקה בזוגיות של רנו וניסאן הפכה לצלע הבלתי מורגשת במשולש האהבה הכפוי של רנו, ניסאן ומיצובישי. ניסאן עצמה רחוקה מלהיות מותג רכב חזק באירופה כפי שהיתה בעבר. היצרנית הודיעה על צמצום של הייצור בספרד, על נסיגה של חטיבת אינפיניטי מאירופה ועוד הזרוע נטויה. מעבר לכך, לניסאן היה את מה שצריך כדי להצליח בעולם המודרני: לניסאן יש את הליף, אחת המכוניות החשמליות הראשונות בעולם שבאמת הצליחו לעשות חיל. אבל העולם השתנה, אף אחד לא רוצה חשמליות משפחתיות אפרוריות. את הליף הפסיקו לשווק בישראל. אבל נכס אחד כן יש לניסאן: הקשקאי.
לא ברור מדוע ולא ברור כיצד, אבל בשנת 2006, בתור הזהב של ניסאן, קם מישהו בניסאן אירופה והחליט לעשות את הבלתי הגיוני: לייצר רכב שטח שאינו רכב שטח, כלומר לייצר מכונית משפחתית גבוהה עם עיצוב מעט קרבי, לבסס אותה על מכלולים מוכרים של רכבים משפחתיים ולקרוא לתוצאה "כביש שטח". המתחרים של ניסאן לא ידעו מה פגע בהם, וקשקאי השאיר אחריו אדמה חרוכה באירופה.
כיום ענף הרכב העולמי נמצא בתקופה אחרת. יצרני הרכב הגדולים מבינים שרכבי הכביש־שטח הזללנים בעלי מנועי הבנזין והדיזל נמצאים בדעיכה, אבל מישהו חייב להמשיך ולפרנס את יצרני הרכב עד המעבר לחשמל בעשור הבא, ו"קשקאי" הוא שם חזק מאוד בארסנל של ניסאן, כזה שאי אפשר לוותר עליו.
קשקאי החדש נכנס לטריטוריה שונה. פעם קשקאי היה הרכב החריג בהיצע של ניסאן, בים של מכוניות משפחתיות. כיום קשקאי הוא ספינת הדגל, מוצר שעליו ניסאן משליכה את כל יהבה, אבל גם חייבת לייצר באופן שיחסוך עלויות. מה שלוגם כיום בנזין בכל מקרה ייעלם בתוך עשור. בקצרה, ניסאן הצליחה מאוד עם קשקאי.
סיוע חשמלי מתון
העיצוב הוא הדבר הראשון שתופס את העין, יותר נכון היעדר העיצוב, היעדר הגימיקים. קשקאי החדש מצליח לאמץ חזית של ניסאן ג'וק אבל בלי להיות ניסאן ג'וק. הדורות הקודמים של קשקאי התפזרו, הוסיפו מאפיינים עיצוביים מושכי תשומת לב לעיצוב קיים. קשקאי החדש יותר מעוגל, יותר הרמוני וגם יותר שם דגש על קרבה עיצובית לדורות הקודמים של קשקאי, כדי שהקונים יזהו שמדובר בדגם ממשיך של דגמי הלהיט הקודמים. החזית של קשקאי אומרת הכל: פנסים צרים, נגיעות עדינות של כרום בצדי הגריל הקדמי, מעט מאוד התלהמות שמייצרת הרבה התלהבות.
לניסאן קשקאי יש מנוע מוכר, מנוע שהוא עובדה מביכה לגרמנים, סוס עבודה לרומנים וסיפור הצלחה ליפנים. רנו וניסאן החליטו בשעתו לשתף פעולה עם מרצדס בנץ כדי לייצר מנוע טורבו קטן. המנוע הזה נמצא בכמה דגמים של מרצדס, אבל שם לא אוהבים לדבר על הקשר המשפחתי. אפשר למצוא אותו גם בדגמים של דאצ'יה ורנו וגם בקשקאי. ובקשקאי מדובר בגרסה המוצלחת ביותר של המנוע הקטן. יש לו מנגנון מיילד הייבריד, כלומר הוא לא באמת היברידי, יש לו רק סיוע חשמלי מתון. אבל יש לו טורבו והוא שקט להפליא, בטוח שהכי שקט מבין כל גרסאות המנוע בהן נתקלנו, כולל ברכבים הגרמניים. ובניגוד לרוב הגרסאות האחרות של המנוע, כאן אין תחושה של מנוע קטן שמתאמץ לייצר כוח. הקשקאי באמת חזק.
לחובת המנוע נזקפת תיבת ההילוכים הרציפה. היא עובדת היטב כל עוד לא מבקשים ממנה הרבה בעיר. דווקא בעיר, שם תיבות כאלה אמורות להיות במיטבן, יש תנועת נדנוד לא נעימה של כל הרכב שמורגשת היטב. קשקאי טס בכבישים של גוש עציון, מתחמק ממבטים עוינים, תוקף סיבובים בשקט, חוצה גבולות מבית שמש לירושלים, מסתובב, חוזר. איכות הכבישים משתנה באופן תכוף, בהתאם לגחמות השלטון המקומי.
ניסאן קשקאי שומר על סטנדרט מאוד גבוה של התנהגות כביש. קודם כל, יש לו מפלס נמוך מאוד של רעשים שבקושי חודרים לתא הנוסעים. ומעבר לכך, יש לו התנהגות כביש טובה מאוד, משככת מאוד אבל לא מפוזרת. אבל יש גם בעיה: רכב המבחן מצויד בחישוקי גלגלים גדולים, תוספת לא נחוצה שמעמיסה עלויות על מי שיצטרך להתמודד עם החלפת צמיג וגם גוזרת על הגלגלים חוסר שקט תמידי. הצמיגים הספורטיביים והחישוקים הגדולים מקפצים על בורות ומקלקלים את התחושה הטובה שמשאירים המתלים של הקשקאי.
צגי מידע בעברית
תא הנוסעים של קשקאי ממשיך בקו הקיים של ניסאן: זבנג וגמרנו למתחרים. רכב המבחן מצויד בדיפון עור בהיר שיצליח בקלות לתפוס סימני ידיים ולכלוך וחבל שכך. למושב הנהג יש מסעד מעט קצר, והיינו שמחים גם ליותר מקום בתא המטען, שניתן להגדלה קלה מאוד באמצעות הסרת הרצפה האחורית הרדודה, למקרה שמישהו רוצה להוסיף לתא המטען ספר, או מחשב נייד, אבל לא יותר מכך. אבל כל אלה הן זוטות, מכיוון שלקשקאי יש תא נוסעים מצוין, גם מבחינת הנדסת האנוש וגם מבחינת איכות החומרים.
לקשקאי יש שני צגי מידע גדולים, אחד מול הנהג ואחד במרכז תא הנוסעים, אשר משקפים לנהג את רוב הפונקציות של המערכות העיקריות – ובעברית. למרבה המזל, בניסאן לא ויתרו על שימוש בכפתורים לטובת מתגי מגע, וגם מיקמו אותם היכן שחשוב באמת, בהישג ידו של הנהג. בעידן בו יצרני רכב רבים, כולל ניסאן, נגררים לעתים קרובות לגימיקים מטופשים, מדובר במהלך מבורך שמראה שניסאן יודעת לשמור על השחקנים הטובים שלה.
בשורה התחתונה, ניסאן קשקאי הוא רכב כביש־שטח מוצלח מאוד שמסוגל לעשות בדיוק את מה שניסאן צריכה: להמשיך ולאפשר לניסאן לצוף במהלך העשור הנוכחי עד המעבר לחשמל בהתבסס על הטכנולוגיות שקיימות כיום בידיה של היצרנית - ולעשות זאת היטב
אבל חשוב לציין גם שלקשקאי בו נהגנו יש בעיה. רכב המבחן עולה 183 אלף שקל, מחיר קרוב לטריטוריה של רכבי 4X4 כמו סובארו פורסטר או אפילו לטסלה 3, חשמלית אמיתית שאחרי כמה שנים תקזז את הוצאות הדלק. גם התוספות בחלקן אינן מוצדקות, בטח לא חישוקי הגלגלים שפוגעים באיכות הנסיעה.
אבל כיום הישראלים שמחים לפתוח את הארנק למראה כל מכונית אופנתית שמגיעה בעיתוי הנכון, וקשה להתעלם מהעובדה שאם הקונים יעשו מעט חקר שוק, הם יבינו לבד שמדובר במחיר שאולי מוצדק מבחינת היבואנית, אבל לא מוצדק מבחינת ההיגיון.