סגור
טסלה מודל Y בפתח המפעל בטקסס
טסלה מודל Y. כבר לא בפסגת המכירות באירופה (צילום: Brandon Bell/Getty)

ניתוח
יצרני הרכב המערביים מתרחקים מהחישמול - כיצד יושפע השוק בישראל?

הביקוש בארה"ב ואירופה לרכב חשמלי הולך ודועך והיצרנים נסוגים מהתוכניות לחישמול, כך שגם בשוק בישראל הם יקטינו את ההיצע החשמלי והוא יתייקר. בכל מקרה, פרט לקומץ מכירות, הישראלים לא רוכשים מכוניות של יצרני רכב מערביים, ובהחלט ייתכן כי הרכבים הסינים ישלטו בשוק החשמלי המתפתח בארץ

במהלך החודשים האחרונים נפוצו בעולם לא מעט פרסומים על מה שבענף הרכב העולמי מוגדר כ"התפכחות מחישמול". זו לא טעות: בזמן שבישראל ניכר ששוק הרכב הולך בכיוון חשמלי ונקי, בעולם המערבי הביקוש לרכב חשמלי הולך ודועך.
בשנה שעברה באירופה המכונית הנמכרת ביותר היתה טסלה מודל Y, כיום טסלה מודל Y אינה מופיעה אפילו בחמשת המקומות הראשונים באירופה, שכולם אגב לא חשמליים. בארה"ב המצב אינו שונה. סקר שפרסמה לאחרונה ארנסט אנד יאנג קובע כי לאחר לא מעט מאמצי חדירה של יצרני רכב חשמלי לשוק הרכב האמריקאי ש"תודלקו" על ידי סובסידיות ממשלתיות, הביקוש לרכב חשמלי ירד השנה משמעותית. למעשה לפי ארנסט אנד יאנג, חלה עלייה מהותית גם בחוסר הנכונות של מי שמחזיק ברכב חשמלי לרכוש שוב רכב חשמלי. חשוב לציין שגם לכלל הזה יש חריגים. אם ניקח לדוגמה את שוק הרכב הנורווגי נגלה שבחודש אוגוסט נרשם בנורווגיה שיא של כל הזמנים ברכישת רכב חשמלי: 94% מהמכוניות שהנורווגים רכשו היו חשמליות. אבל כשמנתחים את הנתונים של הנורווגים הירוקים מגלים שהמספרים עלובים: בחודש בו נורווגיה שברה שיא של רכב חשמלי, המכונית החשמלית הנמכרת ביותר במדינה היתה טסלה מודל Y עם 2,107 מכירות. בקיצור - טיפה בים.
הסיבות לנטישה של הצרכנים המערביים מוכרות היטב: מחסור בעמדות טעינה, סובסידיות ממשלתיות עלובות שלא באמת דוחפות את הלקוחות לרכוש רכב חשמלי, וגם היצע נאה של רכבים בעלי מנועי בנזין ודיזל שעליהם קשה לצרכנים שמרנים לוותר. אבל מעבר לכל אלה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שיצרני הרכב עצמם לא ממש יודעים מה לעשות במצב החדש שנוצר. רק לפני שלוש שנים יצרני הרכב מיהרו להצהיר כי הם עוברים לחשמל, כל אחד בדרכו: יצרנים בעלי מצפון סביבתי מפותח כמו וולוו הודיעו באופן גורף כי לא ייצרו בכלל מכוניות מזהמות בעתיד. יצרנים כמו טויוטה הודיעו שיתנהלו באופן הדרגתי בהחדרה של רכב חשמלי. המצב בשטח מוכיח כי גם מי שהצהירו על מעבר גורף לחשמל וגם מי שהצהירו כי יעברו לחשמל בהדרגה - לפתע משנים תוכניות. וכך רשימת יצרני הרכב שיורדים מהחשמל הולכת ומתארכת מדי שבוע.
בל נשכח: יצרני הרכב יכולים לשנות תוכניות, אבל הרגולציה היא מה שקובע, לא יצרני הרכב. והרגולציה קובעת שמשנת 2035 יצרני הרכב יוכלו למכור באירופה רכב חשמלי בלבד. כזה שפולט אפס זיהום. אבל במהלך השבועות האחרונים גם הרגולציה החלה להתכופף: רק לפני כמה ימים הודיעה איטליה שלא תתמוך בחקיקה של האיחוד האירופי הקובעת כי בשנת 2035 יהיה ניתן למכור רק רכב חשמלי. הצהרות דומות נשמעו גם מכיוון גרמניה. ויצרני הרכב לא יכולים להתעלם מן המצב.
וכך, לפתע, בשבועות האחרונים רשימת יצרני הרכב ש"מתנתקים מהשקע" הפכה לפתע מרשימה של יצרנים ספורים, בעיקר טויוטה, למגילה. וולוו הודיעה בשבוע שעבר בחצי פה שהצהרתה לייצר רק רכב חשמלי ב-2030 לא עומדת במבחן המציאות. לפי דיווחים בתקשורת היפנית, טויוטה קיבלה החלטה בימים האחרונים לחתוך את ייצור הרכב החשמלי שלה לשנים הקרובות ב-30% (וטויוטה מלכתחילה אינה חברה ששמה את כל יהבה על רכב חשמלי). פולקסווגן, כך לפי פרסומים בגרמניה, שינתה את יעדי החברה – מייצור של 70% רכב חשמלי בשנת 2030 ל-50% ייצור של רכב חשמלי. פורד חתכה את תקציבי פיתוח הרכב החשמלי שלה ב-30%. מרצדס פרסמה לאחרונה תחזיות לפיהן בשנת 2030 חצי ממכירותיה יהיו של רכב ירוד. זוהי אותה מרצדס שבעבר טענה שכבר בשנה הבאה 50% ממכוניותיה יהיו של רכב ירוק. בכירי רנו טענו לפני שנתיים שבשנת 2030 כל היצע רנו יהיה חשמלי. לאחרונה ההצהרה השתנתה ל"חלק מהרכבים יהיו חשמליים ב 2030".
המסר של יצרני הרכב ברור: התוכניות חייבות להשתנות כי אין להם לקוחות לרכב חשמלי בעולם המערבי. אבל כיצד מהלכים כאלה ישפיעו על שוק הרכב הישראלי? כאן השאלה הופכת מורכבת. מחד, יצרני רכב גדולים ופופולאריים יקטינו את ההיצע החשמלי. מאידך, פרט לקומץ של מכירות של רכב חשמלי, הישראלים לא רוכשים בכל מקרה מכוניות של יצרני רכב מערביים. פורד, פיג'ו, טויוטה, המכירות של רכבים חשמליים של יצרניות אלה הן זניחות בישראל ביחס לסינים. ויש לכך לא מעט השלכות, למרות שהישראלים לא ממש מתנפלים על רכב חשמלי מערבי. חשוב לציין: ישראל אינה אירופה ולא ארה"ב. מערך השיקולים של הצרכנים בישראל שונה, שיטת המיסוי שונה, הישראלים לא נוסעים 130 קילומטרים לעבודה וגם המחיר של רכב מערבי בישראל רחוק מלהיות עממי, בטח שביחס לרכב חשמלי סיני.
ראשית: בשנים הקרובות יצרני הרכב המערביים יפתחו פחות מכוניות חשמליות. כלומר גם ההיצע של רכבים חשמליים מערביים בישראל יהיה קטן יותר. הביקוש לרכב חשמלי בישראל הוא עניין אחר: הוא תלוי במדיניות הטלת מס הקנייה של מדינת ישראל, שטרם גובשה. אבל בכל מקרה, הפופולאריות של רכב חשמלי בישראל היא עובדה מוגמרת. כלומר בישראל ירכשו בכל מקרה חשמליות, אבל הזירה כולה תהיה שייכת ליצרני הרכב הסינים, אולי בניכוי של יצרנים קוריאנים. מעבר לכך, יצרני הרכב המערביים כן יצטרכו לעמוד בשנים הקרובות בתקני זיהום הולכים ומחמירים, כשבינואר 2025 יכנס באירופה תקן חדש ומחמיר שיגרום ליצרני הרכב להוציא רכבים מזהמים החוצה, מה שייצר מצב מעניין בו רכב מערבי מזהם עשוי לעלות פחות מרכב חשמלי סיני. דוגמאות ראשונות כבר ניכרות בשטח במכוניות של פולקסווגן וסקודה שהושקו לאחרונה בישראל. באשר לרכבים חשמליים של היצרנים המערביים בעתיד, מה שכן ייובא לישראל, לפחות בשנים הקרובות יהיה כנראה יקר יותר. כאשר קיבולת הייצור של יצרן רכב פוחתת ויש ביקוש לסחורה, המוצר מתייקר. בכל מקרה - מדובר במהלכים שכנראה יורגשו בחמש השנים הקרובות. לאחר מכן הרגולציה כבר תעשה את שלה, אבל ייתכן בהחלט ששוק הרכב הישראלי החשמלי ישלט עד אז על ידי רוב מכריע של יצרנים סינים.