ניתוחמה חשוב לדעת ברכישת מכונית חשמלית משומשת
ניתוח
מה חשוב לדעת ברכישת מכונית חשמלית משומשת
שלוש שנים חלפו מאז חדירת המכוניות החשמליות לשוק הרכב הישראלי - ושוק החשמליות המשומשות מתחיל להתעורר. האם כדאי לרכוש מכונית חשמלית משומשת? מה צריך לקחת בחשבון כאשר רוכשים מכונית חשמלית משומשת בת שלוש והאם זה כדאי? כלכליסט עושה סדר
שנת 2025 נמצאת בפתח - ושוק הרכב הישראלי חוגג ציון דרך חשוב: שלוש שנים חלפו מאז שנת החדירה המשמעותית של המכוניות החשמליות לישראל, אז נכנסו לארץ כמה מכוניות שבהחלט שינו את פניו של שוק הרכב הישראלי.
אחת מהן היא ג'ילי ג'יאומטרי C, שהוכיחה לישראלים שיש דבר כזה "מכונית חשמלית עממית" ושלא צריך להוציא מעל 200 אלף שקל כדי לקבל מכונית חשמלית עם טווח סביר. יונדאי איוניק 5 הגיעה ארצה עם נתונים מרשימים. סקודה אניאק הגיעה גם היא לארץ כנציגה הבולטת ביותר של יצרני הרכב האירופיים - וכמובן שלא ניתן לשכוח שעוד בתחילת 2021 טסלה הגיעה לישראל וניערה את שוק הרכב הישראלי.
מאז כאמור חלפו שלוש שנים, פרק הזמן שנחשב בעיני ישראלים רבים כסביר לבעלות על מכונית - וכעת מכוניות חשמליות רבות מגיעות לשוק המשומשות. בעליהן של מכוניות חשמליות רבות רוכשים כעת מכונית חשמלית אחרת שתחליף את הקיימת, חלקן ירכשו היברידיות, אבל השורה התחתונה היא שכעת אנו מתחילים לראות את ניצניו של שוק ערני ותוסס למכוניות חשמליות יד שנייה. האם כדאי לרכוש מכונית חשמלית משומשת? מה צריך לקחת בחשבון כאשר רוכשים מכונית חשמלית משומשת בת שלוש והאם זה כדאי?
הסוללה כבר אינה הבעיה
מטבע הדברים, מי שלא מכיר היטב מכוניות חשמליות עשוי לחשוב שהתשובה הראשונה לשאלה "מה בודקים בחשמלית משומשת? היא "הסוללה" או "האם יש איפה לטעון". ואולם, כיום ניתן לומר בביטחון שהסוללה בכלל לא מהווה בעיה. הידרדרות יכולת הסוללה היא "נון אישיו". גם אם במכוניות חשמליות חלה הידרדרות מסוימת במצבה של הסוללה, הרי שמדובר בהידרדרות זניחה שתגרע קילומטרים ספורים מהיכולת של המכונית, אם בכלל.
באשר לטעינה, כיום מי שרוצה מכונית חשמלית יודע היטב שחיבור חשמל ראוי הוא הדבר הראשון שבודקים. השיקולים שצריכים לעמוד לנגד עיניו של מי שרוצה לרכוש מכונית חשמלית משומשת הם הרבה יותר ריאליים ויום יומיים וקשורים יותר לפרקטיקות שקשורות לעלויות השוטפות של אחזקת מכונית חשמלית, חלקן גלויות וחלקן סמויות.
הרישוי: אחד היתרונות המשמעותיים ביותר של מכוניות חשמליות הוא הרישוי המוזל. כיום ישראלים שמחזיקים במכונית בבעלותם צריכים מדי שנה לשלם שני סכומים: אגרת רישוי, כלומר הסכום שצריך לשלם למדינת ישראל, ואגרת ביצוע מבחן הרישוי שהוא הסכום של כמה עשרות שקלים שיש לשלם למכון הטסטים. ואולם, מדינת ישראל קבעה שמי שמחזיק כל סוג של מכונית בבעלות פרטית יכול ליהנות מהעובדה שבמשך שלוש השנים הראשונות המכונית עדיין חדשה. וזה אומר שלא צריך להגיע איתה במשך שלוש שנים למכון הטסטים, רק לשלם את אגרת הרישוי למדינה.
וכאן יש מלכוד כפול. ראשית: באפריל האחרון מדינת ישראל קבעה שמינואר 2025 מחיר אגרת הרישוי של רכב חשמלי יהיה זהה לרכב מזהם. ושנית: מכוניות ששלוש שנים לא זכו לראות מסלול טסטים יעשו זאת עכשיו. גובה אגרת הרישוי של רכב חשמלי כיום הוא 426 שקל. מינואר: אלפי שקלים, בהתאם למחיר הרכב (הממוצע הוא כ-2,000 שקל). עבור מי שמחזיק במכונית חשמלית תהיה כאן "פצצה כפולה": קודם כל, כל מכונית שמועד העלייה שלה לכביש הוא אחרי 1 בינואר היא מכונית שהרישיון החדש שלה יישא אגרת רישוי יקרה. שנית: מכוניות שבמשך שלוש שנים נסעו בכבישי ישראל בלי לעבור בדיקה מקיפה שבאמת תפשפש בציציות של הרכב, תבדוק את הצמיגים, הבלמים והתאורה כנראה תגלה לא מעט ליקויים שהרכב צבר במשך עשרות אלפי קילומטרים.
ההמלצה: לבחור מכונית שהטסט שלה כבר בוצע ואגרת הרישוי שלה כבר שולמה. לא תהיה זו טעות להמר שיהיו בעלי מכוניות חשמליות שימהרו למכור את הרכב אחרי שנתיים ו-11 חודשים ולא ימהרו לספר לרוכש הפוטנציאלי שהגזירות בדרך. מאלה צריך להיזהר. לסירוגין - אם הטסט בחודשיה הראשונים של 2025 ניתן להתמקח עם המוכר על הוזלת מחיר בהתאם לעלויות הרישוי החדשות והיקרות.
הטיפול: "מכונית חשמלית לא רואה מוסך". עובדתית זה לא נכון. כיום יש בישראל מכוניות חשמליות שהיצרנים שלהן באמת מצהירים שהן לא צריכות טיפולים תקופתיים יקרים וטסלה היא דוגמה מצוינת, אבל יש גם לא מעט מכוניות חשמליות שבהחלט צריכות לפגוש את המוסכניק לטיפול השנתי. מכוניות חשמליות הן בסופו של דבר רק מכוניות. אומנם אין להן מנוע בעירה פנימית שדורש שמנים אבל יש להן מערכות קירור שדורשות נוזל קירור, יש להן בלמים שדורשים החלפה, יש להן נוזלים הידראוליים במערכות הגה הכוח והבלימה ויש להן לפעמים גם דרישות ייחודיות, למשל מערכות קירור סוללה שקיבולת נוזל הקירור שלהן היא מעל 10 ליטרים - והנוזל אינו זול. כיום יש יצרני רכב שדורשים לבצע במכוניות החשמליות שלהן טיפול גדול לאחר ששלוש שנים חולפות, טיפול שכולל ניקוז של נוזל הקירור, בדיקה של הבלמים ועוד. עלות הטיפול בהחלט יכולה לעבור את רף 3,000 השקלים בדגמים מסוימים.
עוד נקודה חשובה: לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מכוניות חשמליות נוסעות יותר ממכוניות בנזין, כך שקיים סיכוי לא רע שמכונית חשמלית משומשת תיסע מעל ל-60 אלף קילומטר אחרי שלוש שנים. כיום יש יצרנים שטיפול ה-80 אלף קילומטר שלהם הוא אחד היקרים ביותר מכיוון שהוא כולל החלפה של נוזל קירור יקר ונוזלי ממסרה. בעלי המכוניות שמעוניינים למכור את המכונית לא תמיד יחשפו בפני הקונה שבטוח ש"מכונית חשמלית לא רואה מוסך" את העלות האמיתית של הטיפול.
ההמלצה: לבחור מכונית שעברה את טיפול שלוש השנים, או את טיפול 80 אלף הקילומטר. לסירוגין, לא להתעצל: תמיד כדאי להתקשר למוסך מורשה ופשוט לשאול כמה יעלה הטיפול התקופתי של הרכב שבו אנו מעוניינים. המוסך ייתן הערכה שמרנית, מכיוון ש"תמיד מוצאים עוד דברים", אבל לפחות כך נדע בערך בפני מה אנו עומדים באמת.
יכולת הטעינה: לפני שלוש שנים הישראלים התנפלו על כל מכונית חשמלית, לעתים בלי להבין שני עקרונות חשובים: קיבולת הסוללה ויכולת הטעינה. כיום קשה לומר שמישהו מרוכשי החשמליות אינו מבין את ההבדל בין סוללת 60 קילוואט לסוללת 90 קילוואט, מכיוון קיבולת הסוללה קובעת את טווח הנסיעה. אבל יכולת הטעינה היא עניין אחר. יש חד-פאזי ויש תלת-פאזי, יש טעינה מהירה שהיא באמת מהירה ויש טעינה מהירה שתדרוש מבעל הרכב להמתין שעתיים בעמדת הטעינה.
חשוב לדעת: בכל הקשור ביכולת לקבל חשמל, יש הבדלים בין החשמליות. בטעינה הביתית, מכונית חשמלית שמותאמת לטעינה חד-פאזית תוכל לקבל פחות או יותר 7 קילוואט. מכונית חשמלית שמותאמת לטעינה תלת-פאזית יכולה לקבל עד 22 קילוואט. אם ניקח מכונית חשמלית שיש לה סוללה בקיבולת של 80 קילוואט/שעה, היא עשויה לבלות 12 שעות בעמדת הטעינה הביתית כדי שהסוללה שלה תתמלא. זה לא עניין כספי, הסכומים זניחים, זה עניין של זמן. לעומת זאת מכונית עם סוללה דומה שתקבל טעינה תלת-פאזית תבלה ארבע שעות בעמדה הביתית וזה הכל.
לא פחות חשוב: מי שרוצה להשתמש פה ושם בעמדת טעינה מהירה ציבורית צריך לקחת בחשבון שכל הפרסומים על "טעינה אולטרא מהירה" לא באמת תקפים לגבי לא מעט מכוניות חשמליות, מפני שיש הרבה דגמים שלא מסוגלים לקבל כיום טעינה במהירות גבוהה אמיתית. ה"זכות" הזאת שמורה לחשמליות כמו יונדאי איוניק 6. החשמליות העממיות מסוגלות לקבל ברובן לכל היותר 80 קילוואט. וזה אומר שלפעמים צריך לחכות זמן רב לטעינה המהירה עד שהסוללה תתמלא.
ההמלצה: לבחור בדגם שיש לו את יכולת קבלת הטעינה הגבוהה ביותר, במיוחד בכל הקשור בטעינה הביתית. אם מדובר למשל בהתלבטות בין רמות גימור של דגם מסוים, כשהרמה הבכירה כוללת יכולת טעינה יותר משמעותית, זהו השיקול המנצח, ולא עוד כוחות סוס או עוד פינוקים בתא הנוסעים.
הביטוח: במהלך שלושת השנים האחרונות חברות הביטוח למדו עובדה כואבת: בכל הקשור בסיכונים אקטואריים, מכונית חשמלית לא מתנהגת כמו מכונית רגילה. יש לכך כמה סיבות. ראשית: כאשר מכונית חשמלית עוברת תאונה עלויות התיקון יקרות. יש יותר חיישנים, יש פחות חלקי חילוף תחליפיים, הנזק למארזי סוללה לא ניתן לתיקון פשוט. ועוד נקודה בעייתית: גנבי הרכב נמצאים כל הזמן ב"מרוץ חימוש" מול בעלי המכוניות. הגנבים רוצים מכוניות חשמליות, היצרנים וחברות הביטוח מוסיפים מיגונים - והגנבים "מתלבשים" על קורבן חדש. ואז הביטוח מתייקר. עבור מי שמגיע ממכונית בעלת מנוע בעירה פנימית, עלויות הביטוח של דגמים חשמליים מסוימים עשויים בהחלט להיות הפתעה לא נעימה והישראלים אוהבים "להיזכר" שצריך לבטח את הרכב רק אחרי שלחצו ידיים עם המוכר - ואז לקבל את רוע הגזירה בהכנעה.
ההמלצה: לעשות שופינג בין חברות הביטוח השונות לפני ביצוע העסקה, לא אחרי שזכרון הדברים נחתם. לבדוק האם יש חברות ביטוח שנותנות הטבות או האם יש חברות ביטוח שיש להן הסכם עם יבואן רכב מסוים כדי שהלקוחות שלו ייבהלו קצת פחות כשהם רוכשים את המכונית שלו וצריכים לבטח אותה.
החדשנות: לשוק מכוניות הבנזין יש כללים ברורים והסיכוי שיצרני רכב חדשים "ישברו את הכללים" ויציעו מכונית שתטרוף את הקלפים אינו גבוה. ברכב חשמלי זה שונה. למעשה חלק גדול מהדגמים החשמליים שמגיעים לישראל הם יצרני מהפכות במישור הצרכני. טסלה 3 הוכיחה כיצד מכונית משפחתית יכולה לשנות שוק שלם. אטו 3 של BYD היתה הנמכרת בישראל אשתקד. ו"דגמי מהפכה" חדשים בדרך. הסוד טמון בשילוב של מחיר וטכנולוגיה. ומי שמתעניין כיום במכונית חשמלית בת שלוש שנים צריך לדעת: ייתכן בהחלט שעוד מעט תגיע חשמלית חדשה שתהיה זולה ממכונית חשמלית משומשת בת שלוש. נכון, היא לא תהיה באותו גודל, ייתכן שלא באותו סטנדרט של אבזור, אבל היא תעשה עבודה לא פחות טובה.
מרפרוף על רשימת הדגמים שבדרך לישראל עולים לפחות שני דגמים חשמליים במחיר של עד 120 אלף שקל - מחיר של לא מעט חשמליות סיניות משומשות בנות שלוש שנסעו כבר עשרות אלפי קילומטרים. השוק כבר הוכיח היטב בשנים האחרונות שהגעה של דגם חדש שהוא בבחינת "שובר שוק" גורמת לפגיעה במכירות של מה שדומיננטי. כך היה לדוגמה כשג'יאומטרי C של ג'ילי הודחה מכס "הסינית העממית" על ידי אטו 3 של BYD.
ההמלצה: לבדוק היטב מה אנו רוצים שהמכונית החשמלית שלנו תעשה. אם התשובה היא "תיסע 40 קילומטר עם נוסע אחד ביום וזה הכול" אין סיבה לרכוש חשמלית משומשת בת שלוש כשיש חשמליות חדשות במחיר זול יותר. במצב כזה חשוב להיות ערניים מאוד למה שעומד לקרות בשוק, כלומר אילו דגמים יגיעו לישראל. חבל לרכוש מכונית משומשת כשבקרוב תגיע מכונית חדשה שתענה על צרכינו לא פחות טוב.
