האם היבוא המקביל של מכוניות לישראל בסכנה?
האם היבוא המקביל של מכוניות לישראל בסכנה?
רוסיה הודיעה בשבוע שעבר כי תאפשר יבוא מקביל של מכוניות לשטחה. המשמעות: סוכנויות רכב המייצאות לישראל יקבלו פניות מיזמים רוסים. וכשמדובר בשוק רעב, ללא חלופות, שמוכן לשלם כמעט כל מחיר על דגמים קיימים, התוצאה עשויה להיות "יבוש" של שוק היבוא המקביל לישראל, או לסירוגין עליית מחירים
בשבוע שעבר פרסם הממשל הרוסי רשימת יבוא מקביל עבור תושבי המדינה. הרשימה כוללת מוצרי אופנה, קוסמטיקה וגם מכוניות – וכאן טמונה בעיה משמעותית עבור שוק הרכב הישראלי.
העיקרון מאחורי האסטרטגיה הרוסית פשוט: מי שלא רוצה למכור לרוסיה ממש לא חייב. אבל רוסיה לא תעצור קמעונאים שפועלים בשטחה מלבצע יבוא מקביל – כאשר החוק הרוסי קובע כי כל חברה רוסית אשר מעוניינת יכולה לרכוש סחורות מכל חברה מחוץ לרוסיה אשר רכשה את הסחורות באופן חוקי. כלומר – אם מרצדס בנץ מייצרת מכונית ומוכרת אותה לסוכן שלה בגרמניה – למפיצים רוסיים מותר לרכוש מן הסוכן בגרמניה את המכונית, כל עוד הדבר נעשה באופן חוקי.
העיקרון אשר ניצב מאחורי חוק היבוא המקביל הרוסי הוא עיקרון שאינו שונה משמעותית מחוקי היבוא המקביל של רכבים בישראל – אבל המטרה שונה: בעוד שבישראל ניתן לרכוש באופן חוקי "סטוק" של מכוניות מסוכן בחו"ל ולייבא אותו לארץ ביבוא מקביל כדי שזה יהווה תחרות ליבואן הרכב הישיר, במקרה של רוסיה אין בכלל חלופה, כלומר אין יבוא ישיר של מכוניות לרוסיה, זאת לאחר שיצרני הרכב המערביים בחרו להחרים את רוסיה.
מאז פרסם הממשל הרוסי את רשימת הסחורות אשר מותרות ביבוא מקביל למדינה חלפו שלושה ימים בלבד, אבל על עובדה אחת אין עוררין: שוק הרכב הרוסי הוא שוק ענק והדרישה למכוניות חדשות נמצאת בשיא. אבל – לא כל מדינה יכולה לספק לרוסיה מכוניות. מדובר בשילוב של נסיבות אשר נובע מגאוגרפיה ומפוליטיקה. מטבע הדברים, יזמים רוסים לא רכשו מכוניות בצרפת ולא בגרמניה. הסיבה לכך היא קודם כול גאוגרפית: שינוע של מכונית מסוכנות צרפתית, גרמנית או איטלקית הוא שינוע יקר. ומעבר לכך, מדובר במדינות שהשלטונות שלהן כנראה יבינו במהרה שהסוכנויות שפועלות בהן מוכרות מכוניות לרוסיה. משם הדרך להפעלת לחץ על יצרני הרכב קצרה מאוד.
אבל ישנן גם מדינות אחרות שמהן ניתן לייצא מכוניות לרוסיה, מדינות שהן גם קרובות לרוסיה במידה מסוימת מבחינה אידיאולוגית וגם קרובות אליה מבחינה גאוגרפית: סלובניה, סלובקיה, מונטנגרו ולמעשה לא מעט מדינות בבלקן הן מדינות שמהן קל מאוד לשנע מכוניות לרוסיה. ומעבר לכך, מדובר במדינות שנמצאות במידה מסוימת מתחת לרדאר המצפוני של יצרני הרכב.
הבעיה במדינות האלה היא שאלה גם עיקר מדינות הייצוא של מכוניות ביבוא מקביל לישראל: כיום עיקר סוכני היבוא המקביל פועלים בסלובניה, בבולגריה ובמדינות נוספות בבלקן. מדינות אלה הן מחד חלק מן האיחוד האירופי – אבל מאידך הן רחוקות מיצרני הרכב בדיוק במידה שמאפשרת כמה שנים יצוא של מכוניות לישראל.
הבעיה היא שהחל מהשבוע הנוכחי – סוכנויות רכב המייצאות לישראל "יותקפו" בידי יזמים מרוסיה שיהיו למעשה יבואני הרכב החדשים של רוסיה. ליזמים אלה יש יתרון: הם מגיעים משוק רעב, ללא חלופות, והיזמים הרוסים יהיו מוכנים לשלם מחירים גבוהים מאוד על דגמים קיימים.
מעבר לכך, שלא במפתיע ההעדפות של שוק הרכב הישראלי אינן שונות משמעותית משוק הרכב הרוסי: בישראל, כמו ברוסיה, לא ממש מחפשים מכוניות קטנות. מכוניות סדאן משפחתיות, רכבי כביש שטח וגם רכבי שטח ורכבי יוקרה הולכים היטב בישראל וגם ברוסיה – ולשוק הרוסי המורעב יש כעת הרבה יותר מוטיבציה לשלם עבור הסחורה, גם בידיעה ברורה שיתכן שיצרני הרכב או לסירוגין הפולטיקה יסגרו במהרה את צינור האספקה מהבלקן. התוצאה, במוקדם או במאוחר תהיה "יבוש" של כמה חודשים של שוק היבוא המקביל, או לסירוגין עליית מחירים.
