בעוד כשבועיים: גם הביקור שלכם במוסך יעלה יותר
בעוד כשבועיים: גם הביקור שלכם במוסך יעלה יותר
מס הבלו שהוטל על שמן מנוע במסגרת חוק ההסדרים ייכנס לתוקף. הצרכנים יתקשו לשים לב לעוד כמה עשרות שקלים שייעלמו מכיסם במוסך, אבל עליית מחירים תתגלגל לעוד חלקי חילוף שהם ישלמו עליהם
בעוד חמישה עשר ימים בדיוק צפוי הטיפול התקופתי במכוניתם של רוב נהגי ישראל להתייקר וככל הנראה נראה גם התייקרויות נוספות של חלקי חילוף לרכב.
בניגוד להתייקרות של מוצרי מזון שאנו חשים בה מדי שבוע בסופרמרקט, אנו עשויים לא לשים לב להתייקרות במוסך כי אנו משתדלים להימנע מלהגיע אליו, פרט לטיפול השנתי. ההתייקרות תהיה בהיקף של עשרות שקלים בכל טיפול ולפעמים גם יותר, בין אם מדובר בטיפול “קטן” ובין אם מדובר בטיפול “גדול”. הסיבה לכך היא, כפי שנחשף ב“כלכליסט”, הטלה של בלו על שמני מנוע, כדי למנוע ערבוב של השמנים עם סולר במטרה להוזיל את הסולר.
הבעיה היא שרוב שמני המנוע שנמכרים בישראל הם מלכתחילה כה יקרים, עד שאין כל היגיון בניסיון לערבב אותם עם סולר. למעשה, המהלך שצפוי להיכנס לתוקף בקרוב מעלה לא מעט תהיות על כוונותיה האמיתיות של רשות המיסים בנושא הטלת בלו על הנוזל היחיד שמחליפים ברכב בכל טיפול תקופתי.
נושא הטלת הבלו על שמנים אינו חדש. כבר ב־2019 ניסתה רשות המיסים להעביר חקיקה בנושא, שנבלמה על ידי ועדת הכלכלה. כעת הטלת הבלו אושרה במסגרת חוק ההסדרים.
השוק העיקרי - מוסכים
יש להדגיש שהיצע השמנים השונים שמשווק בישראל גדול: יש שמנים שמיועדים לתעשייה, יש שמנים שמיועדים לתעשיות הפטרוכימיות ויש שמנים שמיועדים כמובן למנועים של מכוניות. מי שיבדוק את שגרת הטיפולים שנדרשת מן הלקוחות מצד יצרני הרכב השונים, יגלה עובדה מעניינת: כל מכונית חייבת לבצע טיפולים. יש טיפולים קטנים מדי 15 אלף ק”מ או שנה (משתנה בהתאם ליצרן) ויש טיפולים גדולים יותר מדי 30 או 60 אלף ק”מ. לכל הטיפולים האלה יש מכנה אחד משותף: בכולם מחליפים ברכב שמן ומסנן שמן. כמה שמן נכנס ברכב? התשובה משתנה בהתאם לדגם וליצרן, אבל בדרך כלל במנוע של מכונית מודרנית נכנסים בין ארבעה לשישה ליטרים.
את רוכשי שמני המנוע במדינת ישראל ניתן לחלק בחלוקה גסה לרוכשים עצמאים (פחות מ־10%) אשר רוכשים בעצמם שמן בחנויות החלפים, ולרוכשים מוסדיים, כלומר מוסכים שרוכשים את השמן ישירות ממשווקים. היקף שוק השמנים בישראל נאמד בכ־40 מיליון ליטר בשנה.
לפי הערכות של גורמים בענף, המחיר שבו מוסכים קונים שמן מהיבואנים נע בין 20 ל־40 שקל לגלון (3.7 ליטר). כלומר מחירו של ליטר שמן מנוע עבור המוסך נע בין חמישה שקלים ל־10 שקלים לליטר. הצו כפי שפורסם על ידי רשות המיסים קובע ששמן מנוע ימוסה בשיעור של 3,978 שקל לטון, כלומר על כל ליטר של שמן מנוע יוטל בלו בגובה של כמעט ארבעה שקלים.
"שמן מנוע מוחלף בכל טיפול ואם מדינת ישראל מחליטה שהעלות של ליטר שמן מנוע עולה ביותר מ־50% ביחס למחיר שבו יבואן השמן קונה את השמן מהיצרן, אז העלייה במחיר של השמן לצרכן הסופי תהיה באותה פרופורציה. ברור שהמוסך ישלם על זה, והצרכן ישלם על זה בהמשך שרשרת הערך", אמר ל”כלכליסט” בעליו של מוסך מורשה של אחת מיבואניות הרכב.
"ליטר של שמן מנוע נמכר לצרכן במוסך ב־30-50 שקל והמחיר הזה כולל בתוכו את כל הוצאות המוסך. המוסך לא יספוג את הבלו, אלא ייקר את השמן באותו סדר גודל“, מסביר בעל המוסך, “מבחינת הלקוחות זה לא סיפור בגלל שהם גם ככה בקושי יודעים על מה הם משלמים. הטיפול השנתי כשמו כן הוא: פעם בשנה, כלומר ללקוחות אין יכולת להשוות את העלויות כי הם לא ביקרו במוסך אתמול. זו עלייה משמעותית, אבל לא מורגשת מבחינת הצרכן והיא מתבטאת בכל טיפול לרכב".
ההתייקרות לא תיספג
בישראל יש אלפי מוסכים מורשים, שחלקם מוסכים מורשים של יבואני רכב. רוב המוסכים רוכשים שמנים מספקי שמנים ולא מיבואני הרכב וכל מוסך יכול להחליט כמה מההתייקרות לספוג. אבל לדברי בעלי המוסכים, ספיגה של ההתייקרות היא הפעם תרחיש לא סביר.
בכמה יתייקר הטיפול התקופתי? מפניית "כלכליסט" אל מספר יבואני רכב גדולים עולה שההתייקרות תתרחש בקרוב ותלויה במוסך. ביבואנית טויוטה לדוגמה מדגישים שההתייקרות תהיה בשיעור של כ־20 שקל לטיפול שעלותו כ־700 שקל, אך מדגישים שמחיר השמן נתון לשינויים מכיוון שנושא אספקת השמנים נמצא בין המוסכים לספקיהם. ביבואנית יונדאי מציינים כי ההתייקרות של טיפול לרכב תגיע עד 30 שקל לטיפול, החל מעוד כשבועיים. יבואנים נוספים מציינים ששיעור ההתייקרות יהיה "עשרות שקלים", אבל שלא לציטוט בעלי מוסכים טוענים כי ההתייקרויות יהיו ככל הנראה יותר משמעותיות, במיוחד כאשר מדובר במוסכים שאינם מורשים של יבואני הרכב, כלומר מוסכים שקונים כמויות פחות גדולות של שמני מנוע.
"כשמוצרי מזון מתייקרים באגורות הציבור שם לב. כשטיפול לרכב שעולה מאות שקלים מתייקר בעשרות שקלים, אף אחד לא מרגיש ולכן גם קל יותר לציבור לבלוע את זה", מסביר אחד מבעלי המוסכים.
לערבב שמן עם סולר
אבל מדוע בעצם להטיל בלו דווקא על שמן מנוע? התשובה מופיעה בצו הבלו על הדלק. לפי רשות המסים, "שמנים ומוצרי סיכה משמשים בפועל גם כתחליף לסולר לבעירה או למהילה עם סולר ובנזין, לרבות לשם שימוש בכלי רכב". כלומר לפי רשות המסים, יש מי שמביא ארצה שמנים מסוגים שונים - שאחד מהם הוא שמן מנוע - כדי לערבב אותו עם סולר.
הבעיה היא ששמני מנוע הם יותר מדי יקרים ויותר מדי מורכים מכדי לערבב עם סולר: "למסות שמן מנוע בגלל שמישהו עלול לערבב אותו עם סולר זה כמו למסות ויסקי בטענה שמישהו עלול לערבב אותו עם קולה", מסביר אחד מיבואני השמנים: "לפי ההיגיון של רשות המסים, מישהו ייקח שמן מנוע שעולה לצרכן 50 שקל לליטר כדי לערבב עם סולר, שעולה לצרכן פחות מתשעה שקלים לליטר".
הצו של רשות המסים מגדיר מהו שמן מנוע מהסוג שמערבבים: מדובר בשמן ש"נקודת הבזקתו אינה נמוכה מ־120 מעלות צלזיוס בכלי סגור". נקודת הבזקה היא הנקודה שבה חומר דליק הופך לאדים, שיכולים להידלק. כלומר, התהליך שמתרחש במנועי מכוניות. כאן קיימת בעיה: 120 מעלות צלזיוס היא נקודת הבזקה נמוכה למדי: שמני מנוע איכותיים מגיעים ל־200 מעלות ויותר לפני הגעה לנקודת ההבזקה שלהם. כלומר דווקא שמני המנוע היותר איכותים — ויותר יקרים — הם אלה שמבחינת רשות המיסים מועמדים לערבוב עם סולר.
"ההסתמכות על נקודת הבזקה של 120 מעלות תייצר מצב מעניין", מסביר גורם בענף הרכב, "הרי הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים ואנחנו מסתגלים לכל מצב. מה שיקרה זה שבקרוב יחל גל של יבוא שמני זבל, שנקודת ההבזקה שלהם היא פחות מ־120 מעלות צלזיוס, כדי להימנע מהבלו. השמנים האלה יחלחלו במהרה לשוק הרכב בדרך זו או אחרת ותוך פרק זמן לא ממושך התוצאות יורגשו בשטח".
עוד נקודה מעניינת נוגעת למס עצמו: בלו מוטל על כל ליטר של שמן באשר הוא והבלו קבוע, כלומר בלו יוטל על שמן מנוע זול וגם על שמן מנוע יקר, בהנחה שנקודת ההבזקה שלו היא מעל 120 מעלות צלזיוס (ברוב שמני המנוע שמשווקים בישראל נקודת ההבזקה גבוהה יותר), כך שבפועל דווקא בשמני המנוע שמחיריהם לצרכן הם יותר נמוכים — שיעור ההתייקרות יהיה יותר משמעותי.
עוד נקודה חשובה שעולה מן הצו של רשות המסים נוגעת דווקא למלאי השמנים הקיים שיש כיום בידי יבואני השמנים. כדי לוודא שיבואני השמנים לא "יתחמקו" מתשלום הבלו, ברשות קובעים בצו כי המס יוטל גם על מלאי קיים. לפי הערכות, בידי יבואני השמן הגדולים יש כעת במחסנים מיליוני טונות של שמן מנוע.
ההתייקרות מתפזרת
הבעיה היא שיבואני השמנים אינם רק יבואני שמנים: מדובר בגופים שמייבאים גם מצתים, מצברים, נוזל קירור, רפידות בלמים ועוד — וכעת הם יצטרכו לספוג פגיעה בערכו של מלאי השמנים ו"לפזר" את היקף הפגיעה על פני יתר אביזרי הרכב שבסל שלהם. כל מה שלא מותקן ברכב בטיפול הקטן של החלפת השמן יתייקר בחודשים הקרובים כדי לכסות על הטלת הבלו על המלאים הקיימים. שיעור ההתייקרות של סל הטיפול לרכב שכולל גם את השמן, גם את הבלמים וגם את כל היתר עדיין אינו ברור ותלוי במידת הסכמתו של המוסך לספוג עלויות, אבל על עובדה אחת אין עוררין: מהחודש הבא להגיע למוסך יהיה עוד יותר לא נעים.
מרשות המסים נמסר: "הרפורמה שלשמה נועד התיקון בצו הבלו מיועדת למנוע תופעה חמורה של מהילות שמנים וממסים בדלק, אשר גורמת לזיהום אוויר ופגיעה בבריאות הציבור, פוגעת במנועי כלי הרכב של הציבור ובציוד, גורעת מהקופה הציבורית כמיליארד שקל בשנה. ההתייקרות לצרכן בטיפול השנתי ברכב פרטי, שמחירו מאות שקלים צפויה להיות עד 20 שקל. ישנם שמני סיכה שכן נמהלים בסולר, ושהיטל המלאי נועד למנוע צבירה של מלאים גדולים ומתן יתרון לסוחרים הגדולים".
