ניתוח כלכליסטתשמור על השמנת? רשות המסים לא תוכל לטפל בבעיה שהיא בעצמה מייצרת בענף הרכב
ניתוח כלכליסט
תשמור על השמנת? רשות המסים לא תוכל לטפל בבעיה שהיא בעצמה מייצרת בענף הרכב
לפי סעיף בטיוטת חוק ההסדרים, יש "להטיל על צוות בראשות רשות המסים לבחון מתווה בסוגיות מיסוי הנוגעות למעבר לרכב חשמלי". הבעיה היא שלרשות אין שום תמריץ לשנות את המודל הקיים, שלפיו המדינה נהנית מהכנסות עתק בשל מיסוי גבוה של כלי רכב מזהמים
בשבוע שעבר הוכרע, לפחות ברמת העיקרון, גורלן של סוגיות רבות שהופיעו בחוק ההסדרים, החל בשיפור הרגולציה וכלה בגיל הפרישה לנשים. ענף הרכב, לפחות למראית עין, הצליח לחמוק יחסית מתחת לרדאר.
אבל דווקא בטיוטת חוק ההסדרים מופיע משפט אחד קצר שעלול להשפיע על ענף הרכב הישראלי באופן ניכר ועל הכנסות המדינה מענף הרכב.
לפי אותו סעיף בחוק, יש "להטיל על צוות בראשות רשות המסים, ובהשתתפות הכלכלן הראשי ואגף תקציבים שבמשרד האוצר, לבחון בהתייעצות עם משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה סוגיות מיסוי הנוגעות למעבר לרכב חשמלי וכן לגבי מתווה לאימוץ מנגנון מיסוי להפחתת פליטות גזי חממה מכלי רכב המקביל לתקנה 2019/631 של האיחוד האירופי". הצוות אמור להגיש מסקנות לשר האוצר בתוך חצי שנה.
על פניו מדובר בעוד המלצה טכנית להקמת עוד ועדה, אבל למעשה מדובר במוקש שעלול להביא להתנגשויות בין משרדי הממשלה הרלוונטיים ובכסף גדול שרשות המסים עלולה להפסיד.
ההחלטה הזו עלולה לערער את השיטה. ב-2009 נכנס בפעם הראשונה לתוקף מתווה המס הירוק, שהוא המתווה הנוכחי של חישוב מס על מכוניות חדשות שמיובאות לישראל. המתווה הזה, שפועל כבר שנים במתכונת פשוטה מאוד ליישום, הצליח להפוך את ענף הרכב הישראלי לבאר נטולת תחתית של הכנסות למדינה.
השיטה מכניסה לישראל סכומי עתק
כך מתווה המס הירוק עובד: על מכוניות חשמליות מוטל מס קנייה בגובה 10%. על מכוניות היברידיות מוטל מס בגובה 50% (ההטבה תפקע בינואר הקרוב). על מכוניות פלאג-אין הייבריד מוטל מס קנייה בגובה 30% (צפוי לעלות ל-40% בינואר הקרוב), ועל מכוניות רגילות מוטל מס קנייה בגובה 83%, שממנו מנוכים סכומים של עד כ-17 אלף שקל, בהתאם לרמת פליטת המזהמים.
השיטה הזו עובדת היטב ומכניסה למדינת ישראל סכומי עתק. יש לה גם כמה יתרונות: קודם כל, ברשות המסים יכולים "לשחק" עם הנוסחה כאשר ההכנסות נמוכות, ולייצר באופן מלאכותי ביקוש והיצע לדגמים מסוימים. מעבר לכך הנוסחה הזו מייצרת למדינה הכנסות נאות מאוד מן הרכבים שאינם ידידותיים לסביבה. כלומר לא צריך להיות כלכלן מוביל במשרד האוצר כדי להבין ששיעור המס על מכונית טסלה 3, שעולה כ-190 אלף שקל, הוא 10% מס קנייה, ואילו על מכונית מקבילה במחיר קרוב, למשל מיצובישי אאוטלנדר, המצוידת במנוע בנפח 2.5 ליטרים ומקבלת ציון זיהום 14 מתוך 15, מוטל מס קנייה בגובה משוער של כ-75% עד 80% (כי היא נמצאת בקבוצה ה-14 מתוך 15, משמע היא כמעט ולא זכאית להטבת מס).
אם יש דבר אחד ששוק הרכב הישראלי הוכיח במהלך השנים האחרונות זה שלישראלים לא אכפת מאיכות הסביבה. אכפת להם מטרנדים ומדרכים חדשות לבזבז כסף. יעידו על כך כל יבואני הרכב, שבחודשים האחרונים טרחו להדגיש שלרכבי הכביש-שטח שלהם שאינם חשמליים, אינם היברידיים ואינם אפילו נקיים במיוחד, יש רשימת המתנה של כשלושה חודשים עוד לפני הגעת הרכב לישראל.
וכאן טמונה בעיה אשר גם חושפת אפשרות למשחקי כוחות בין המשרדים. באופן מעניין דווקא המשרדים שבאמת אחראים לאיכות הסביבה, כמו (ניחשתם נכון) המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה, יהיו רק בגדר יועצים לוועדה.
רשות המסים לעומת זאת תקבע את הטון ותהיה זו שתשמור על השמנת, במקרה זה ההכנסות. עבודתה של רשות המסים, כך לפחות עולה מן ההמלצה, תהיה לגבש תקן שיהיה מקביל ל"תקנה 2019/631 של האיחוד האירופי". כאן קיימת עוד בעיה: התקנה האירופית ממסה רכבים לפי פליטת פחמן דו-חמצני – אולם ברשות המסים קבעו כבר ב-2009, כשהמס הירוק נכנס לתוקף, שהתקנה הזו אינה מספיק טובה: לנו בישראל יש תקנה משלנו, שלוקחת בחשבון רשימה ארוכה יותר של חומרים מזהמים שהמכוניות פולטות – כדי להטיל עליהם מס.
ברשות המסים ייאלצו להמציא שיטת מיסוי חדשה לרכבים בישראל
כעת יצטרכו ברשות המסים בעצם להמציא שיטת מיסוי חדשה לחלוטין על רכבים בישראל, כזו שתחקה את התקנה האירופית מבחינת הפחתת ממוצע פליטות המזהמים, אבל לא באמת. כי כאמור השיטה בישראל שונה לחלוטין ומתחשבת למשל בפליטה של פחמימנים ושאר מזהמים מזיקים.
כאן רשות המסים עלולה למצוא את עצמה בפני בעיה. חסר לה האינטרס לשנות את הנוסחה שמכניסה למדינה מיליארדי שקלים בשנה. ויותר מכך, לרשות המסים גם אין אינטרס שהמכוניות המזהמות, כלומר אלה שמכניסות למדינת ישראל הכי הרבה כסף, ייעלמו מכבישי ישראל, כי אז גם ההכנסות ירדו. הפתרון למצב כזה עובר כמובן דרך הטלת מס על המכוניות הלא מזהמות, כלומר להעלות את מס הקנייה על המכוניות הנקיות (פלאג-אין וחשמליות) או להטיל מסי נסועה.
נושא העלאת המס על המכוניות הנקיות לא יתאפשר, מכיוון שהמתווה הנוכחי של המס הירוק סגור ומסוגר בחוק ההסדרים. להטיל מס על רכב נקי בדמות מס נסועה זה בלתי אפשרי (אלא אם ייכנס לתל אביב ויספוג את אגרת הגודש שמופיעה גם בחוק ההסדרים), מה שמשאיר רק התעסקות זהירה עם מה שכבר עובד היטב: נוסחת המס הירוק. כלומר קביעה של מדדים חדשים למיסוי של זיהום אוויר במסגרת נוסחאות החישוב הקיימות של המס הירוק.
עד כאן הכל טוב ויפה. הרכבים המזהמים ימוסו, הציבור הישראלי יתרחק מהם ויעבור לחשמליות. אבל כאן טמונה הטעות: כאשר שיעור מס הקנייה על רכב חדש עולה בישראל, הרכב אף פעם אינו מתייקר באמת, מכיוון שההתייקרות נספגת על ידי יבואן הרכב וגם על ידי יצרן הרכב, על ידי ציי רכב ועל ידי שערי מטבע.
כך שבסופו של דבר ייתכן בהחלט שהיוזמה תתגלה במהרה כמס קנייה נוסף לצרכן, ולא כיוזמה שבאמת תתרום משהו להגנה על הסביבה.
