פרשנותטויוטה מחליפה מנהל - ותפיסה מוטורית
פרשנות
טויוטה מחליפה מנהל - ותפיסה מוטורית
מנכ"ל יצרנית הרכב ונצר למשפחת המייסדים, אקיו טויודה, עוזב את תפקידו בלחץ המשקיעים, שרוצים לראות האצה בכיוון של מכוניות חשמליות. זה עלול לבוא על חשבון האמינות, שעליה קמה החברה
ביום חמישי האחרון התרחשה בתעשיית הרכב היפנית רעידת אדמה: אקיו טויודה, מנכ"ל יצרנית הרכב היפנית הגדולה ביותר בעולם שנושאת (בערך) את שמו, הודיע שהוא "עובר תפקיד". או בשפה פחות נקייה: עובר מתפקיד ניהולי לדירקטוריון. מנכ"ל טויוטה בן ה־66 הודיע על העברת התפקיד לקוג'י סאטו, "צעיר" בן ה־53, שעומד בראש לקסוס וחטיבת המרוצים של טויוטה - GAZOO. בדומה לטויודה, גם סאטו נהג מרוצים שצמח בתוך החברה.
לפני שטויודה הודיע על המעבר לתפקיד יו"ר מועצת המנהלים, הוא ציין ביובש ש"גישת טויוטה אינה מובנת על ידי מי שבוחרים להתמקד בטווח הקצר", משפט אשר מסכם את חזונו של טויודה וגרם לו להתנגש עם משקיעים ועם לקוחות.
טויודה הוא אחד הנציגים האחרונים שעדיין מכהנים בתפקידים בכירים בתעשיית הרכב היפנית בחברות שהקימו אבותיהם. סבו הקים את החברה, שנקראה טויודה. לאחר שהוחלט שהשם קשה להגיית מערביים, הוא שונה ל"טויוטה". היום החברה היא יצרנית הרכב היפנית הגדולה מכולן. יש גם מי שיאמרו שטויוטה היא המכונית הנפוצה בעולם, כולל מדינות נידחות במיוחד, בהן מכוניות אינן מחזה נפוץ. ועובדה זו בדיוק הפכה את הפילוסופיה של טויודה לבעייתית בעיני לקוחות ומשקיעים.
נקפוץ רגע חזרה לשנות ה־90 של המאה שעברה: טויוטה הציגה אז טכנולוגיה חדשנית - הנעה היברידית. למכונית קראו "פריוס". לצדה הציגה החברה גם רכבי שטח רבים, מכוניות משפחתיות, מכוניות ספורטיביות ועוד. אבל טויוטה השליכה את יהבה על המכוניות ההיברידיות וזה עבד היטב כלכלית. במקביל קרה לטויוטה תהליך נוסף: היא הפכה להיות יצרנית רכב פחות מעניינת, כשהדגמים היותר מעניינים שלה היו לא ידידותיים לסביבה: החל ב"סופרה" וכלה ב"לנד קרוזר". טויוטה, בדומה ליצרניות רכב רבות, נמצאת היום תחת לחץ לייצר מכוניות חשמליות עבור שני שוקי ליבה - אירופה וארה"ב, אך בראשונה היא אינה שחקנית ראשית ובשנייה היא נהנית ממעמד אגדי, אבל לא בזכות ההנעה חשמלית, אלא בזכות אמינות. וכאן טמונה הבעיה של טויוטה. בניגוד לפולקסווגן, לוולוו, לקבוצת סטלאנטיס ולאינספור מותגי הרכב השונים שנשבעו שיעברו לחשמל, טויוטה לא באמת יכולה לעבור לחשמל. כדי שהחברה תהיה רווחית, היא צריכה למכור מכוניות דווקא בשווקים שבהם לא ממהרים לעבור לחשמל.
הפילוסופיה של טויודה היתה להסתמך על ההיברידיות עד להגעתה של טכנולוגיה בת־קיימא אחרת, למשל הנעה במימן. הדבר הכעיס את המשקיעים. יתר על כן, תחת שלטונו של טויודה התרחש פיאסקו לא טויוטאי: החברה הציגה מכונית חשמלית, שאפילו נמכרת בישראל - bz4x. בעידן של טסלות, ה־bz4x היתה הצהרת כוונות זהירה של טויוטה לגבי עתיד ירוק. אבל המכונית, שהיתה אמורה לסמל את הקפדנות הבלתי מתפשרת של טויוטה, כשלה: כמה שבועות אחרי שהמכוניות הראשונות נמסרו ללקוחות החברה הודיעה שגלגלי הרכב עלולים להתנתק. לקוחות התבקשו להחזיר את המכונית לתיקון. המסר שנקלט היה שטויוטה יודעת לייצר רכבי שטח לאפריקה, אבל לא חשמליות לארה"ב.
טויוטה הציגה לפני כמה חודשים מעין "תוכנית האצה" חשמלית, שהתקבלה בחשש מסוים. וטויוטה לא לבד: מאזדה, סובארו וניסאן גם לא ממהרות להמר על רכב חשמלי מסיבות דומות. כשאמינות היא גורם מכריע, והמכוניות צריכות להימכר גם באפריקה — אף אחד לא מבטיח שחשמל הוא הטכנולוגיה המועדפת.
כעת, עם תזוזתו של טויודה למשרה יותר נוחה, יעמוד מחליפו סאטו בפני משימה קשה — לפתח מכוניות שירגיעו את משקיעי טויוטה. סביר להניח שהמשקיעים רוצים מכוניות חשמליות, מקושרות, עם יכולות סמי־אוטונומיות. מכוניות דומות לרכב המשותף שסוני והונדה מפתחות בימים אלה. דווקא המוניטין של טויוטה כיצרנית שבונה מכוניות מברזל, שמסוגלות לחצות מדבריות וצריכות להימכר גם באיסלנד וגם בגאנה, תהפוך את משימתו של סאטו לקשה במיוחד.
