במקום שמגדלים היום כותנה וסויה ייצרו בקרוב משאיות חשמליות
במקום שמגדלים היום כותנה וסויה ייצרו בקרוב משאיות חשמליות
במסגרת השקעה של 11 מיליארד דולר, הגדולה בתולדותיה, מתכננת פורד לייצר משאיות חשמליות במערב טנסי. בפייננשל טיימס מסבירים כיצד מגמות עולמיות, הטבות כספיות, קרקעות זמינות ועלויות בנייה ותפעול נמוכות, הופכות את המדינה הדרומית למעצמת ייצור רכב. "דטרויט עברה למערב טנסי"
פורד מתכננת לייצר משאיות חשמליות בשדות מערב טנסי שבהם מגדלים עכשיו כותנה וסויה, כך מדווח "פייננשל טיימס".
בחודש שעבר מסרו פורד ושותפתה SK Innovation שהם ישקיעו 11 מיליארד דולר להקמת מפעל להרכבת רכבים חשמליים, מפעל סוללות ופארק ספקים בשטח חקלאי שנמצא 50 ק"מ צפונית-מזרחית לממפיס, ועוד שני מפעלים לסוללות בקנטאקי השכנה.
מיליארדי הדולרים שיושקעו במסגרת הפרויקט הזה באים על רקע התחייבות תעשיית הרכב להתרחק מייצור כלי רכב המונעים על ידי בנזין. ערים, מדינות ואזורים בארצות הברית מתחרים עכשיו על משיכת מפעלי רכב חשמליים חדשים.
4 צפייה בגלריה
יו"ר פורד ביל פורד בממפיס טנסי, מציג את תוכנית מפעל הרכב החשמלי שתקים החברה
(צילום: איי פי)
מתחם טנסי של פורד, שייקרא Blue Oval City, יקום באזור שאוכלוסייתו נפגעה כלכלית מאז מלחמת העולם השנייה, כך לדברי ראש עיריית מחוז הייווד, דיוויד ליווינגסטון. "רכבים חשמליים הם העתיד", אמר ליווינגסטון, שהתייחס לפרויקט בהתלהבות רבה.
תעשיית הרכב היא קריטית לכלכלת ארה"ב. בשנה שעברה היא ייצגה 3% מהתוצר המקומי הגולמי בארה"ב והעסיקה יותר מ-900 אלף עובדים בייצור כלי רכב וחלקים ועוד 200 אלף במכירות. השכר השנתי הממוצע מסתכם ב-84 אלף דולר, שהם 20 אלף יותר מהממוצע בכלל התעשיות בארה"ב.
אלא שהיתרונות הללו אינם מחולקים באופן שווה: יצרני הרכבים ושרשראות האספקה שלהם התקבצו באופן היסטורי במערב התיכון, בראש ובראשונה הנרי פורד שהוציא את דגם ה-Ts בדרום-מזרח מישיגן.
היתרונות הכלכליים החלו להתפשט באופן נרחב יותר בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, כאשר יצרניות הרכב האמריקאיות פתחו מפעלים במדינות דרומיות. יצרניות הרכב היפניות והגרמניות הלכו בעקבותיהן. כיום קנטאקי, טנסי ואלבמה מתהדרות כולן בתעשיות "בריאות" של ייצור מכוניות.
כשהחשמול שולט עכשיו בתעשיית הרכב, ערים ומדינות מתחרות לשמר את חלקן בהטבות הכלכליות - ואף לזכות בנתח גדול יותר מהעוגה. מועצת מישיגן, שהוקמה על ידי המושלת גרטשן ויטמר, פרסמה דו"ח לשנת 2020 שבו נאמר כי למרות שהמדינה נותרה מובילה עולמית בתחום טכנולוגיית הרכב החשמלי והאוטונומי, "מרווח ההובלה שלנו נסגר".
היריבות של דטרויט מעוניינות לקחת ממנה את התואר ההיסטורי "מוטור סיטי". טנסי הציעה לפורד תמריצים של 500 מיליון דולר, בעוד פקידי קנטאקי מצפים שהחברה תפנה אליהם בבקשה להלוואות בתנאים מיוחדים והכשרה בהיקף 286 מיליון דולר.
ברט סמית', מנהל הטכנולוגיה במרכז לחקר רכב, CAR, שהתייחס לאתרים בטנסי וקנטאקי אמר כי "אלה היו שתי השקעות מאוד-מאוד גדולות. מדינות שהפסידו בקרב הזה עושות עכשיו חשבון נפש".
ההחלטה של פורד תעלה לארבעה את מספר המפעלים שמייצרים רכבים חשמליים בטנסי. ניסאן מייצרת שם מאז 2017 את רכב ה"ליף" שלה, פולקסווגן מתכננת לייצר בצ'טנוגה את רכב איי.די.4 ובג'נרל מוטורס אמרו בשנה שעברה כי החברה תוציא 2 מיליארד דולר כדי להסב את המפעל שלה בספרינג היל לייצור רכבים חשמליים.
קריסטין דז'יזק, סמנכ"לית המחקר הבכירה ב-CAR, אמרה כי בבואם לקבל החלטות לגבי מיקום המפעלים שיקימו לייצור רכבים חשמליים, יצרני הרכב עושים שיקולים הקשורים ל"קרקע, עלויות סבירות, כוח העבודה ושרשרת האספקה שבידיהם".
קבוצה של פקידים מהמגזר הציבורי והפרטי בטנסי החלה לעבוד כבר לפני כמעט שני עשורים על הקמת "מגה אתר" עבור פורד, המשתרע על פני יותר מ-16 אלף דונם. היא רכשה לצורך זה קרקעות מ-26 בעלים שונים.
4 צפייה בגלריה
מושל טנסי ביל לי (במרכז) משוחח עם יו"ר פורד ביל פורד (משמאל) ועם מנכ"ל פורד ג'ים פרליי
(צילום: איי פי)
ליסה דרייק, מנהלת התפעול הראשית של פורד בצפון אמריקה, אמרה כי החברה בחרה בטנסי ובקנטאקי בגלל קרבתן למפעלים וספקים אחרים של פורד, גישה לאנרגיה בת-קיימא והורדת הוצאות הבנייה והתפעול, שהן "קריטיות מאוד לשמירה על עלויות נמוכות של תאי הסוללה".
חשמל מהווה עלות "משמעותית" לייצור סוללות של רכבי חשמל, למרות שהוא מתגמד ביחס לעלויות העבודה והמתכות הנדירות (הנדרשות להליך הייצור), אמר גרגורי קאוליאן, מנהל מרכז מערכות קיימות באוניברסיטת מישיגן.
חשמל לתעשייה עולה 7.2 סנט לקילוואט-שעה במישיגן, לעומת כ-5.3 סנט בקנטאקי ובטנסי, כך על פי נתוני מינהל המידע האמריקאי לאנרגיה. טנסי ואלי אות'וריטי (TVA) שנמצאת בבעלות פדרלית, מייצרת את מרבית האנרגיה של המדינה באמצעות משאבי גרעין והידרו, ומדובר ביתרון עבור יצרניות רכב שרוצות להפחית את הפליטות מתהליכי הייצור שלהן.
משקיפים בתעשייה מציינים כי TVA, שהוקמה בתקופת השפל האמריקאי הגדול כדי לשלוט בהצפות ולספק חשמל לקהילות הכפריות, העניקה לטנסי יתרון בדרכים נוספות: לפני כמה שנים החלו גורמי TVA לחזר אחר יצרני סוללות בחו"ל. כעת, במדינה שבה בשנת 2018 היה פחות מרכב חשמלי אחד לכל 1,000 איש, הם עוזרים לבנות רשת של תחנות טעינה מהירה שממוקמות בכל 50 ק"מ לאורך הכבישים המהירים של המדינה.
אבל השקעות מסוג גרינפילד שמושכות כותרות כמו אלה של פורד, מטילות צל על היקף ההוצאות של חברות על רכבי חשמל במעוזיהן הוותיקים במערב התיכון: נתוני CAR מראים כי בין 2018 ל-2020 יצרניות הרכב השקיעו במישיגן יותר מ-8 מיליארד דולר על רכבי חשמל ורכבים אוטונומיים, בעוד שבאוהיו הושקעו 2.5 מיליארד דולר ובאינדיאנה 304 מיליון דולר.
ב-CAR מעריכים כי עד סוף העשור, המידווסט הצפוני ייצר נתח משמעותי של רכבים חשמליים באמריקה כאשר שלוש מדינות - מישיגן, אוהיו ואינדיאנה – ייצרו 30% מהן. ואילו בשמונה ממדינות דרום ארה"ב ייצרו 45% מרכבי החשמל.
בינתיים, ראש עיריית מחוז הייווד, טנסי, מתכנן להקים קווי מים וביוב חדשים כדי לשרת את מתחם פורד ואת העסקים והתושבים הצפויים לצוץ סביבו. "זה כמעט בלתי נתפס עבור רוב המקומיים", אמר ליווינגסטון. "אני אומר להם שדטרויט עברה למערב טנסי".
