תכשיט למכונית: מדוע יצרנית מושבי הרכב המפורסמת בעולם הכריזה על פשיטת רגל
תכשיט למכונית: מדוע יצרנית מושבי הרכב המפורסמת בעולם הכריזה על פשיטת רגל
חברת רקארו הגרמנית הודיעה השבוע על פשיטת רגל, מה שמעיד על שינוי מהותי בענף הרכב העולמי. מספר המכוניות שמיועדות לנהגים מביני עניין הולך ופוחת, במקביל לעליית היקפי המכירות של רכב חשמלי - עד שלבסוף כנראה שמכוניות ספורטיביות יעלמו
רקארו (RECARO), יצרנית מושבי הרכב המפורסמת בעולם הכריזה השבוע על פשיטת רגל, כך מדווחים אמצעי תקשורת בגרמניה. פושטת הרגל היא חטיבת המושבים האוטומוטיביים (המיועדים לרכב) של חברת רקארו - שייצור מושבים הוא עיסוקה העיקרי (רקארו מייצרת לדוגמה גם מושבי מטוסים). השם "רקארו" מוכר לכל חובב רכב, רובם מפנטזים על מושבי רקארו במכוניתם מכיוון שאלה הם יותר מסמל סטטוס: הם מוכיחים כי מי שנוהג במכונית עושה זאת כדי ליהנות ממנה. זוהי גם הסיבה מדוע רקארו כנראה פושטת רגל.
רקארו עצמה נוסדה ב-1906 בשטוטגארט והתמחתה בייצור של מרכבים עבור כרכרות, אבל מייסדי החברה – וילהלם ואלפרד רוטר הבינו במהרה שהכסף הגדול נמצא במכוניות ולא בכרכרות. ב-1909 רשמו האחים פטנט להתקן שאפשר פתיחה מהירה של גגות של מכוניות וזכו להצלחה בקרב יצרני הרכב הגרמנים (מרצדס בנץ לדוגמה היתה לקוח). בשנים שלאחר מכן התמחתה רוטר בייצור מרכבים עבור מספר יצרני רכב (למעשה גם מכוניות מדגמים מסוימים של ב.מ.וו וגם פורשה הורכבו על ידי קרוזריה רוטר, יצרנית המרכבים רוטר) אבל ב-1953 התקבלה ההחלטה לייצר מושבים עבור דגם חדש יחסית: פורשה 356 שרוטר הרכיבה עבור פורשה לצורך ייצוא לארה"ב עבור מקס הופמן. ב-1963 נמכרה רוטר לפורשה, ורקארו הוקמה כיצרנית עצמאית של מושבים - וגם כיצרנית של מושבים עבור פורשה.
בפועל - מאז שנות ה-60, מושבי רקארו הפכו למעין "תכשיט" שניתן להתקין במכוניות. המושבים של רקארו חולקו למספר קטגוריות: מושבים תחרותיים אשר מאושרים על ידי ה-FIA (התאחדות המרוצים העולמית), מושבים שהותקנו כבר במפעל על ידי יצרני הרכב - ומושבי אפטרמארקט, כלומר מושבים ספורטיביים שכל נהג יכול להתקין במכוניתו במקום המושבים המקוריים. לא משנה באיזו קטגוריה מדובר, מושבי רקארו מהווים לא רק שדרוג למכונית, אלא גם שדרוג משמעותי ליכולת של הנהג לשלוט במכונית: הם אוחזים בנהג בצורה מצוינת, הם בנויים כך שהם מאפשרים לנהג לחוש באמצעות הגב והישבן את כל מה שעובר על שלדת הרכב וכתוצאה מכך - לשלוט במכונית יותר טוב. מספר הדגמים שיצאו את שערי מפעלי יצרני הרכב עם מושבי רקארו נאמד במאות, אם לא באלפים: פורשה, ב.מ.וו, אאודי, פורד, אפילו קדילאק התקינה בסדרות הדגמים הספורטיביים שלה מושבי רקארו. וזו כנראה הסיבה העיקרית מדוע רקארו פושטת רגל: ענף הרכב העולמי עובר שינוי - מספר המכוניות שבאמת מיועדות לנהגים שמבינים עניין הולך ופוחת במקביל לעליית היקפי המכירות של רכב חשמלי - עד שלבסוף כנראה מכוניות ספורטיביות יעלמו.
המהות של מהי מכונית ספורטיבית משתנה גם היא: בעבר הלא רחוק מכונית ספורטיבית הייתה מכונית בעלת אחיזה מצוינת, רמה גבוהה של תקשורת מן ההיגוי והשלדה, מה שדורש מושבי רקארו (ביטוי כמעט שגרתי שהוא כמעט שם נרדף למושבים ספורטיביים). כיום יש מי שרואים במכונית ספורטיבית רק מכונית שמסוגלת לזנק מהר מ-0 ל-100 קילומטרים לשעה, מה שלא דורש טכניקה מיוחדת או מיומנות ולכן לא מצריך מושב איכותי. מעבר לכך, המכוניות השתנו: אם בעבר התקנה של מושב רקארו במקום מושב מקורי של רכב דרשה שעתיים פנויות וערכת כלים, כיום מדובר כבר בביטול של כריות אוויר מקוריות שמותקנות במושב הרכב המקורי, איפוס של מחשב הרכב ועוד פעולות שהופכות את ההתקנה לבעייתית. רקארו כנראה אינה האחרונה שתיכחד: יצרני ציוד "אפטרמארקט", המתמחים ברכיבי HIGH END - כלומר רכיבים שמיועדים לחובבי נהיגה כנראה ילכו ויתמעטו בעשור הנוכחי ובעשור הבא, לנוכח השינוי שתעשיית הרכב העולמית עוברת, החל ביצרני הגאים ספורטיביים וכלה ביצרנים של חלפים. בכל מקרה, מדובר בשינוי מעניין שתעשיית הרכב תצטרך להחליט האם להכיל ולהציל, או לחסל.
