ניתוחמי מרוויח מהדיווחים של חברות האיתור על עלייה בגניבות רכב?
ניתוח
מי מרוויח מהדיווחים של חברות האיתור על עלייה בגניבות רכב?
חברות איתור הרכב דיווחו השבוע על עלייה בגניבת מכוניות במחצית הראשונה של השנה, אבל הנתונים הרשמיים של המשטרה מצביעים דווקא על ירידה של 21% בהיקף הגגניבות. מה הסיבה לנתונים הסותרים ולמה בסוף זה יסתכם בהתייקרות הביטוח?
תל אביב היא בירת גניבות הרכב, כביש 5 הוא אוטוסטרדה של רכב גנוב, והגנבים נעשו מתוחכמים מתמיד. כך עולה מנתוני חברות האיתור והשבת הרכב למחצית הראשונה של 2024 שפורסמו אתמול. המסר של חברות איתור הרכב לציבור: יש מכה של גניבות רכב והיא אצלכם בבית. מכת גניבות הרכב יוצרת אפקט נוסף: מחירי הביטוחים לרכב מתייקרים, ובעלי המכוניות יצטרכו לשלם יותר.
אלא שבנושא גניבות הרכב יש בעיה אחת: כיום בישראל יש גוף אחד בלבד שבאמת רושם כל גניבת רכב שמתרחשת. רק משטרת ישראל מתעדת כל אירוע בו אזרח נכנס לתחנת המשטרה ומדווח שהמכונית שלו נגנבה. והנתונים של משטרת ישראל שונים מהנתונים של חברות איתור הרכב. לפי נתונים רשמיים של המשטרה, המחצית הראשונה של 2024 אופיינה בירידה של 21% בהיקף הגגניבות.
הנתונים של המשטרה הם נתוני אמת פשוטים שרק מסכמים את מספר הרכבים שנגנבו, אבל במשטרה סירבו, כתמיד, למסור ל"כלכליסט" פילוח של הנתונים.
מדוע יש כזה הבדל בין הנתונים של משטרת ישראל ובין הנתונים של חברות האיתור? גורמים שמקורבים למשטרה מסבירים כי בשקט ומתחת לרדאר המשטרה טיפלה בגנבי סוזוקי ג'ימני, המצב הבטחוני מקשה על הגנבים, פעילות מודיעינית מתבצעת ברשתות החברתיות והגנבים עצמם כבר לא גונבים מכל הבא ליד אלא מתמקדים בדגמים מאוד ספציפיים.
זו לא גניבה, זה "ניסיון גניבה"
אם צוללים לתוך ההודעות של חברות האיתור, שהן חברות מסחריות שיש להן אינטרס שהמערכות שלהן יותקנו בכלי הרכב, מגלים לא מעט עובדות מעניינות שמקשות על קבלת מידע אמיתי ואמין. ראשית, הנתונים של חברות האיתור אינם מתייחסים למיליוני רכבים שנוסעים בכבישי ישראל, אלא מתייחסים רק לרכבים שבהם מותקנת מערכת האיתור הספציפית של החברה שמפרסמת את הנתונים. כלומר בכבישי ישראל יש יותר מ-4 מיליון כלי רכב, אבל המדגם של חברות האיתור מתייחס לכמה מאות אלפים.
המדגם של חברות האיתור מתייחס גם למכוניות מהדגמים שבהם מכריחים את הלקוח להתקין את המערכת, כלומר דגמים יקרים יחסית. המשמעות היא שגניבה של ג'יפ רנגלר, מכונית יוקרה או חשמלית מבוקשת - מייצרת כותרות על "גל גניבות" אבל בפועל הסיכוי שאת המאזדה בת השבע של הישראלים יגנבו מהחניה- הוא הרבה יותר נמוך.
עוד נקודה מעניינת: כאשר בוחנים את הדיווחים של חברות האיתור אנו לא נתקלים בגניבות, אלא בדרך כלל בהרבה עמימות. כלומר, הרבה "ניסיונות גניבה". מדובר במצבים שבהם הגנבים הגיעו למכונית, ניסו לגנוב אותה ולא הצליחו, אולי מפני שנעצרו על ידי סיירי חברות האיתור, אולי נתקלו בשוטרים, נבהלו בגלל עוברי אורח או שכלל לא הצליחו להניע את הרכב.
כמה מהמכוניות האלה באמת נגנבו? כמה לא חצו לשטחי הרשות והושבו לבעליהן ולכן כלל לא נחשבות כגנובות? את זה לא ניתן לדעת. חברת איתור רכב לא תמסור לציבור מידע אודות הכישלונות שלה. כלומר, במקרים רבים יתכן שאלה אינן גניבות ואלה אינם אירועים שדווחו למשטרה כגניבות רכב.
עוד נקודה בעייתית: בכל הדיווחים של חברות איתור הרכב למיניהם חסר נתון קריטי אחד - המספרים. החברות מדווחות על "43% גניבות רכב פרטי" ועל "עלייה של 42% בניסיונות גניבת רכב ביחס לרבעון הראשון של שנת 2024", אולם המספרים שעליהם מבוססים הנתונים האלה אינם נחשפים. האם גניבה של 20 רכבים אשתקד מדגם מסוים שעלתה לגניבה של 35 רכבים השנה היא "מגיפה" ו"זינוק של עשרות אחוזים" או שמא זו תופעה נקודתית? בהיעדר מספרי אמת אנו נשארים רק עם כותרת מפחידה על זינוק של עשרות אחוזים בגניבות.
בניגוד לחברות האיתור, המספרים של משטרת ישראל נחשפים ומופיעים בדיווחים של המשטרה ובדיווחים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת והתנועה לחופש המידע ולא צריך להיות סטטיסטיקאי כדי לפענח אותם. משטרת ישראל אומנם לא ממהרת לפרסם את הנתונים, אבל הם שם. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסתף בישראל נגנבו בחמשת החודשים הראשונים אשתקד 19,094 מכוניות. מכאן ניתן להעריך שבמחצית הראשונה של 2023 נגנבו כ-23 אלף רכבים. ובניכוי הירידה שעליה משטרת ישראל מצהירה הרי שנגנבו 18,000 מכוניות השנה.
ושוב נזכיר: המדגם של חברות איתור הרכב אינו מבוסס על כל הרכבים בישראל, אפילו לא על רבע מהם. כלומר ייתכן שהכותרות המבהילות של חברות האיתור מבוססות רק על אלפים בודדים מכוניות.
חברות הביטוח יעלו מחירים ויבקשו מערכת איתור
אבל המשחק בסטטיסטיקה אינו מה שמטריד. הבעיה היא הביטוח של הרכבים שמתייקר בגלל חלקי החילוף ובגלל גניבות רכב. וכאן יש בעיה: אם הנתון הרשמי של המשטרה קובע שיש ירידה בגניבות הרכב, אבל המשטרה לא טורחת לפרסם אותו ומסכימה לשחרר את המידע רק לבקשת "כלכליסט", הנתון שמהדהד בציבור, מצוטט ומייצר בהלה הוא הנתון שמפרסמות חברות האיתור שמתריעות על גל גניבות. וכאשר הציבור מבוהל בגלל הנתונים שמקבלים תהודה, לחברות הביטוח קל לדרוש יותר כסף. על הדרך הן כמובן דורשות מהלקוחות שבגלל גל הגניבות עליהם להתקין - ניחשתם נכון - מערכת איתור של החברות שדיווחו על מגיפת גניבות.
