המשאית החשמלית של ניקולה הגיעה לביהמ"ש
המשאית החשמלית של ניקולה הגיעה לביהמ"ש
החל משפטו של טרבור מילטון, מייסד יצרנית המשאיות החשמליות ניקולה, בחשד להונאה, אחרי שהוביל את החברה בעזרת הבטחות גרנדיוזיות. הנפילה מדגישה את הסכנה בהנפקה באמצעות ספאק שעוקפת מנגנוני בדיקה
המשפט של טרבור מילטון, מייסד יצרנית המשאיות החשמליות ניקולה, התחיל השבוע, ותוצאותיו צפויות להשפיע על עולם הסטארט־אפים וההבטחות הגרנדיוזיות שמפוזרות בו לאחר יד. המקרה אף מדגיש את הסכנה בהנפקה באמצעות ספאק שעוקפת מנגנונים בריאים של בדיקת נאותות. מילטון עומד בפני אישומים פדרליים על הונאה בניירות ערך, כשהגזים ביכולות הטכנולוגיות של ניקולה, מה שהוביל להפסדים עמוקים למי שרכש את מניות החברה - בעיקר משקיעים קטנים - לפני שקרסו.
במשך תקופה לא קצרה ניקולה, שאותה ייסד מילטון ב־2014, נחשבה לאחת מיצרניות המכוניות החשמליות המבטיחות בעולם. בשיאה ביוני 2020 נסחרה החברה במחיר של 66 דולר למניה, ושווייה, 34 מיליארד דולר, היה גבוה מזה של חברת פורד הוותיקה. ג'נרל מוטרס ובוש היו מעורבות בפרויקטים של החברה. חברת המסחר הינדנבורג ריסרץ' פרסמה דו"ח ב־2020 שבו נטען שניקולה בכוונה הוליכה שולל משקיעים ויצרה מצג שווא כי יש בידיה מוצרים פונקציונליים, אף שהדבר אינו נכון. בין היתר, מציינים את הסרטון השיווקי שפרסמה החברה שבו רואים אב־טיפוס לכאורה נוסע בכביש, אף שהיה ללא מנוע והוא פשוט התגלגל במורד גבעה. עם הידיעה הזו התרסקו מניות החברה. בספטמבר 2020 התפטר מילטון, אף שטען שהדו"ח עצמו נועד לבצע לחברה חיסול ממוקד. באותה הזמן נפתחה בדיקה של משרד המשפטים האמריקאי ורשות ניירות ערך האמריקאית (SEC).
בפברואר האחרון הסכימה החברה לשלם קנס אזרחי בגובה 125 מיליון דולר כדי לסלק את החקירה ומבלי להודות באשמה. תשלומים שניקולה טענה שתדרוש חזרה ממילטון. זמן מה אחר כך החלה החברה לייצר משאית חשמלית. היום נסחרת מניית החברה תמורת 5.3 דולר ולפי שווי של 2.3 מיליארד דולר. את הרבעון השני של השנה סיכמה בהפסד של 173 מיליון דולר ומכירות של 18 מיליון דולר.
ניקולה נכנסה למסחר באמצעות מיזוג עם חברת ספאק - מעטפות תאגידיות שכל תכליתן היא לגייס כסף ממשקיעים בכוונה לאתר חברה פרטית, להתמזג איתה ולהפוך אותה לציבורית. אין שום מוצר, עובדים או פעילות יצרנית. החברה המתמזגת עם הספאק מקבלת גישה קלה אל שוק ההון, בלי שגופים שונים יחפרו לה בקרביים. הנפקות ספאק היו סימן ההיכר של שוק ההון במגפת הקורונה.
לפי דיווחי החברה, מילטון עצמו הפך עשיר למדי בעקבות העסקה. הוא קיבל 94 מיליון דולר עבור המיזוג ומכר יותר מ־300 מיליון דולר במניות ניקולה מאז התפטרותו. בתקופת שיא זו אף רכש לעצמו חווה בעלות של 32.5 מיליון דולר, הבית היקר ביותר ביוטה באותה תקופה. מילטון ניסה למנוע הצגת עושרו וסגנון חייו בבית המשפט, אך בקשתו נדחתה.
במקרה של ניקולה, נטען בכתב האישום, מילטון ניסה לדחוף את המניה בראיונות וברשתות החברתיות כדי להגדיל את מעמדו כיזם, להעשיר את עצמו, להטעות ולמשוך בכוונה משקיעים פחות מתוחכמים. למוסדיים, כך נטען, היתה להם גישה מלאה יותר לאופי המוצר והטכנולוגיה, והם ידעו לצאת מההשקעה מוקדם.
מילטון טוען לחפותו, כי פעל בתום לב ולא התכוון להונות אף אחד. בשימוע מוקדם לפני פתיחת המשפט טענו עורכי דינו כי אולי השתמש במונחים מסוימים כמו "אב־טיפוס", "פונקציונלי" ו"מכונית" בצורה שונה ממה שחלק מהמשקיעים הבינו אותם.
אם מילטון יימצא אשם, הוא צפוי לעונש מאסר מקסימלי של עד 25 שנה.
