סגור
משטרת התנועה בפעולה
משטרת התנועה. פס הייצור של "הפרות התעבורה" שעומד לקום בישראל יהיה כזה שיעודד את הנהגים להמשיך לפשוע (צילום: משטרת התנועה)

הרפורמה שתייצר כסף מכל נהג שירצה להישפט יוצאת לדרך

מליאת הכנסת אישרה את חוק הפרות תעבורה מינהליות - לפיו עבירות תנועה מסוימות יישפטו בבית משפט מקוון, שיוקם תוך 15 חודשים.  הרפורמה יוצרת תמונה של טיפול יעיל בעבירות התנועה ה"מינהליות", אך היא שוללת את רוב הזכויות של נהגים שיבקשו להישפט

עכשיו זה רשמי: מליאת הכנסת אישרה הבוקר (חמישי) את חוק הפרות תעבורה מינהליות. לפי משרד המשפטים, ייעוד של החוק הוא "לקדם את המלחמה בתאונות דרכים ולשפר את האכיפה בתחום התעבורה – באמצעות העברת תיקי "ברירת המשפט", המציפים כיום את בתי המשפט לענייני תעבורה, למסלול מנהלי יעיל, אשר תפנה את שופטי התעבורה לדון בתיקים החמורים ותאפשר למצות איתם את הדין במהירות וביעילות ביחס למצב כיום".
בפועל, חוק הפרות התעבורה המינהליות נוגע לחלק מהעבירות התנועה שהישראלים אוהבים לבצע (ושקל מאוד לאכוף), למשל נהיגה ללא חגורת בטיחות, חציית קו הפרדה רצוף או נהיגה משמאלו, נהיגה במהירות מופרזת במהירות של עד 40 קמ"ש מעל המותג בכביש בינעירוני, שימוש בטלפון סלולארי ללא דיבורית - ומעבירה אותן מן התחום הפלילי אל התחום המינהלי. כלומר העבירות האלה לא יעברו יותר דיון (אם הנהג יחפוץ) בבית משפט פלילי, אלא ידונו בבית משפט מיוחד שיוקם תוך 15 חודשים - "בית המשפט להפרות תעבורה מינהליות". המטרה היא "להוריד עומס" מבתי המשפט הפליליים בישראל, הבעיה היא שבתי המשפט החדשים שיוקמו גוזלים זכויות רבות מהנהגים שיתפסו ויבקשו להישפט, כי עובדתית למי שמגיע להישפט בבית משפט פלילי בישראל יש זכויות - שאותן בתי המשפט החדשים יעקפו.
הרפורמה כאמור מיועדת לטפל בנהגים אשר מוגדרים כ"נורמטיביים" או "עבריינים קלים", נהגים שעוברים על החוק פעם ראשונה או שניה, כאלה שחוששים מאוד מנחת זרועו של החוק - וכל מה שהם רוצים הוא לסיים את הסיפור מהר ולמחוק מהם את כתם הדו"ח - לא בנהגים שאוהבים לשייט במהירות 200 קמ"ש או לנהוג במשאית עמוסה פי 2 מהמותר בחוק. רוב הנהגים האלה שנתפסים, בדומה לרוב הישראלים שאינם עברייני תנועה כבדים, בוחרים לשלם את הקנס, אבל יש כאלה שמבקשים לבוא לפני שופט כי הם סבורים שנגרם להם אי צדק. נהגים אלה כאמור הם הבעיה: ראשית הם מייצרים "פקק" בבתי הדין הפליליים. שנית הם לפעמים באים עם עורך דין. ושלישית, אם הם מבינים עניין, כשהם מגיעים למשפט הם גם מבקשים לשוחח לפני המשפט עם התובע המשטרתי ולהגיע בעצמם לעסקה עם התביעה, משמע הם יקבלו עונש נמוך יותר.
עיקרי הרפורמה כפי שפורסמו על ידי משרד המשפטים יוצרים למראית עין תמונה של טיפול יעיל בעבירות התנועה ה"מינהליות" אבל בפועל הם שוללים את רוב הזכויות של נהגים שבאמת יבקשו להישפט. לפי פרסומי משרד המשפטים - המצב כיום הוא שבכל עבירות התעבורה יש הליך פלילי. המצב בעוד 15 חודשים יהיה כזה שבו הפרות רבות יעברו להליך המינהלי. כלומר הן לא יחשבו עוד פליליות. והמשמעות היא שהמשפט יהיה שונה מאוד.
לפי תיאורי משרד המשפטים, המצב כיום הוא ש"בקשה להישפט מובילה להגשת כתב אישום פלילי וניהול הליך פלילי שלם בגין עבירות תעבורה" ואילו בעתיד כבר לא יהיה הליך פלילי אלא "הגשת ערר מנהלי ללא כתב אישום פלילי וללא רישום פלילי בגין הפרות תעבורה". ומהו אותו ערר? לפי משרד המשפטים המצב כיום הוא מצב בו ההליך הפלילי: "מחייב התייצבות לפני שופט לפחות פעם אחת במקרה של הסדר ומספר פעמים במקרה של ניהול התיק במלואו בביהמ"ש; לרוב כרוך בהמתנה ממושכת ואובדן ימי עבודה". כלומר לפי משרד המשפטים, הנהג שמבקש להגיע לבית המשפט כדי לקבל משפט צדק צריך להתייצב בפני שופט, להפסיד ימי עבודה, נדרש להמתין זמן רב - ואילו מה שיהיה בעתיד הוא מצב בו "ניהול הליכי הערר באופן מקוון מהתחלה עד הסוף, כולל ניהול דיונים מקוונים (ב-VC) במידת הצורך; דיון בנוכחות פיזית ייערך רק במקרים חריגים". כלומר משפט מול שופט לא יתקיים יותר.
המשפט יתקיים בשיטת "סרט נע" דיגיטלית - ששוללת מהנהגים יכולת להביא עורך דין, שוללת מהם יכולת לשוחח עם התביעה המשטרתית לפני המשפט כדי להמתיק את גזר הדין, שוללת מהנהגים יכולת לבקש שהשוטר שרשם את הדו"ח יגיע - ושוללת מהנהגים יכולת לנהל שיחה מול שופט שכוללת את הזכות הבסיסית להציג ראיות מהשטח, למשל צילום של תמרור מהירות שהוסתר על ידי עץ. באופן מעניין, משרד המשפטים גם מציין שבהליך כיום כאשר נהג מבקש להישפט קיימת "גישה מוגבלת יחסית לראיות, רק לאחר הבקשה להישפט". כלומר השופט אינו חשוף לתנאים שבגינם הנהג מבקש להישפט - ועל השופט לעבור את ה"מאמץ" שכרוך בבדיקת הראיות וההקשבה לנהג שמולו - שלא לדבר על עורך דינו. כעת המצב ישתנה - "לשופט תהיה גישה מקוונת לראיות המנהליות בשלב מוקדם, לפני הגשת ערר, על מנת לאפשר לנהג לקבל החלטה מושכלת בנוגע לדרך הפעולה המתאימה לו"- כלומר במקום שהשופט יצטרך להיחשף במשפט לראיות שהנהג הביא כדי לטעון לחפותו - השופט יוכל מראש "לשכנע" את הנהג לקבל החלטה מושכלת, או בשפה אחרת: בהיעדר עורך דין, בהיעד גישה לתובע המשטרתי ובהיעדר יכולת להציג ראיות בצורה נאותה, הנהג מובל באפו להודאה באשמה וויתור על משפט צדק.
יצוין כי לפי הודעת משרד המשפטים יש גם פרס לצד הקנס: במהלך הדיונים בהצעת החוק בוועדת הכלכלה של הכנסת, הוסכם עם משרד התחבורה על קידום שינויים בשיטת הניקוד אשר יקלו על הנהגים הנורמטיביים בעקבות המעבר להסדר החוקי החדש. כלומר גם מדינת ישראל מבינה שבתי המשפט יוצפו בקרוב בנהגים נורמטיביים ומציעה להם פרס: סיגרו את התיק מהר וקבלו מעט נקודות. הבעיה כאן מעניינת: ראשית, נהגים שעונשם מופחת מבינים היטב שביכולתם לפשוע שוב ולקבל רק מכה קטנה בארנק. ובנוסף - מדינת ישראל מציינת שתפחית נקודות – לא קנסות. נהג שאין לו ריבוי של נקודות לא מקבל שלילה ולא זימון לקורסים לנהיגה נכונה. כלומר פס הייצור של "הפרות התעבורה" שעומד לקום בישראל יהיה כזה שיעודד את הנהגים להמשיך לפשוע, יוודא שיוכלו להישאר על הכביש כדי להמשיך לפשוע, יוודא שלא ידרשו משפט צדק וכנראה יפסידו בו – וגם שימשיכו לשלם.