מבחן רכבהחשמלית הראשונה שקל להתאהב בה
מבחן רכב
החשמלית הראשונה שקל להתאהב בה
פיאט 500 החשמלית מספקת כמויות אדירות של שמחה והנאה מנהיגה, וזה לא דבר פשוט. נכון, יש חשמליות עם ביצועים טובים יותר, אבל אין מי שיודעת לייצר חיוכים כמוה
מבחן רכב פיאט 500 EV
(דור מנואל)
נתחיל בעובדה: פיאט 500 היא מכונית מקסימה ומיוחדת, מכונית שמצליחה לייצר אהבה אמיתית ותחושה נדירה של שביעות רצון אצל מי שאוהב מכוניות, אצל מי שיודע להעריך מכוניות, אצל מי שמכיר את ההיסטוריה ואת הניואנסים. עובדה זו תקפה לגבי כל דור של ה־500 באשר הוא. ועם זאת, פיאט 500 היא גם מוצר המוני, מוצר שהפך בשנים האחרונים לנפוץ דווקא אצל קהלים שאינם מבינים, קהלים שנמשכים רק לעיצוב חיצוני או לטרנדים המוניים, קהלים שמקבלים מכונית במתנה מההורים.
לא מדובר בהכרח בתופעה שלילית. זה הסוד של פיאט 500 מאז שנות החמישים: מכונית שמתאימה לכולם, אבל עם אופי, עיצוב נאה והתנהגות שובבה. כולם קונים אבל רק מעטים מעריכים.
כך היה באיטליה בשנות השישים, כך היה באירופה בעשור הקודם, כך קורה כעת עם פיאט 500 החדשה. אבל הנקודה החשובה ביותר היא שפיאט 500 החדשה היא מכונית חשמלית. לא סתם חשמלית, אלא כזו שעולה פחות מ־100 אלף שקלים. אלא שהגרסה שעולה פחות מ־100 אלף שקלים היא גרסה שאף ישראלי בר דעת לא היה רוצה לצאת איתה לכבישים. יש לה טווח רשמי של פחות מ־200 קילומטרים, כלומר בפועל כנראה שיהיה קשה לעלות איתה לירושלים. המטרה של הפיאט שעולה פחות מ־100אלף שקלים היא למשוך את הקונים לתוך האולם. ובהתחשב בעובדה שהקהל הוא עתיר ממון, שכנוע להוציא עוד 20 או 30 אלף שקלים לא יהיה משימה קשה.
לנסיעת המבחן קיבלנו פיאט 500 בגרסה עם שלוש דלתות ודלת תא מטען. שתי דלתות בצד ימין ודלת אחת בצד שמאל. בספסל האחורי יש מקום לילד ממש זעיר, לכלב ממש בינוני ולא יותר מכך. בחוץ, פיאט 500 עדיין מקסימה, אבל לא מקסימה כמו הדור שקדם לה, בטח שלא כמו הדור המקורי. עדיין יש לה אותו מראה של פיאט 500 היוצאת, וזה דבר טוב. יש יצרני רכב שרוצים שאת המוצר שלהם יזהו בראש ובראשונה כמכונית חשמלית, אבל בפיאט רוצים שקודם כל יזהו שמדובר בפיאט 500, מותג מוכר שדוחף היטב את המכוניות של פיאט בעשור האחרון.
פיאט היא כעת חלק מתאגיד הענק סטלאנטיס, אבל היא הצלע החלשה יותר, זו שצריך לדחוף אותה בעלייה. העיצוב של פיאט 500 החדשה הוא עיצוב שדורש חיבוק. פנסים קדמיים עם איתותים שכאילו קורצים וכיתוב 500 ענק בחזית. חבל שידיות הכרום של הדור הקודם נעלמו ולא ישובו. חבל גם שתא הנוסעים של פיאט 500 התבגר, אבל מזל שלא התבגר לחלוטין. בדור הקודם היה תא נוסעים שעשוי מפלסטיק זול וחיוכים למכביר. בדור החדש יש פלסטיק יותר איכותי בחלקו, אבל האווירה יותר רצינית. אין יותר שעון מהירות שיושב בתוך חלון עגלגל בולט, צג המידע גדל ותופס כעת את מרכז לוח המחוונים בגלל שזו האופנה הנוכחית, ותנוחת הישיבה עדיין דורשת הסתגלות והתעמלות. הברך הימנית של הנהג פוגעת בקונסולה המרכזית וחושפת עובדה מטרידה: הקונסולה זזה במקומה לפעמים, נראה כמה זמן היא תחזיק. גם ברך שמאל של הנהג נוגחת לפעמים בדלת.
תא הנוסעים הכי שמח
לפיאט 500 החדשה יש סודות. בתוך ידיות הדלתות כתוב שהמכונית מיוצרת בטורינו ליד ציור קטן של מכונית. את הדלת פותחים דווקא מהחלק התחתון. כדי לשחרר את נעילת הדלת צריך ללחוץ על כפתור קטן ובולט ויש פה ושם גם צלילים שמעידים שפעולות של הפיאט מתבצעות. מחד, המסר של פיאט 500 המקורית, מסר של פשטות ושמחת חיים, נעלם. מאידך, תא הנוסעים של פיאט 500 החדשה הוא תא הנוסעים הכי שמח שניתן לקבל במכונית חשמלית שמשווקת בישראל. תא נוסעים של מכונית שלא שכחה מהו סגנון, שלא הקריבה את השמחה לטובת הפונקציונליות האישית.
תא המטען, כמקובל בפיאט 500 הוא תא מטען זעיר. אפשר להכניס בו מזוודה קטנה. מרכב עירוני שעולה כ־130 אלף שקלים קשה לצפות ליותר.
פיאט 500 היא מכונית חשמלית מהנה לנהיגה. אסור להתבלבל, יש מכוניות חשמליות שמאיצות יותר מהר מפורשה. יש מכוניות חשמליות עמוסות בטכנולוגיה ויש מכוניות חשמליות שיודעות לנסוע 250 קמ”ש. חלקן חסרות נשמה לחלוטין, חלקן עמוסות נשמה ואופי אבל עולות יותר ממיליון שקלים בסוכנות של פורשה. פיאט 500 עושה את מה שאי אפשר כמעט לעשות: מספקת כמויות מרשימות של הנאה מנהיגה.
זו לא פיאט 500 של לפני חמש שנים, שתוקפת כל סיבוב ויוצאת מהר למרות המנוע הזעיר תוך החלקה מבהילה של החלק האחורי. זו פיאט 500 בגרסה יותר בוגרת, גרסה טבעונית עם שרירים. היא עדיין מאיצה היטב, עדיין נזרקת לתוך סיבובים ואז הזנב שלה יוצא. יש מכוניות שעושות את זה הרבה יותר טוב, אבל אין מכוניות חשמליות עממיות שיודעות לייצר חיוכים כמו הפיאט.
מייצרת חוויית בעלות
להתנהגות השמחה יש מחיר: היא קופצנית. בשיוט בין עירוני היא מעט רועשת. היא נולדה בראש ובראשונה למרחב העירוני, זה ניכר דווקא מחוץ לעיר. גם בגרסה החזקה יותר עם הסוללה המשודרגת פיאט 500 החשמלית מכלה זעמה בסוללה ולוגמת קילוואטים בשקיקה. על כל קילומטר שעובר בכביש מהיר, הפיאט החשמלית מורידה שני קילומטרים במד הטווח. זה אומר שהטווח שלה בפועל בנסיעה בין עירונית רחוק מלהיות מרשים: היצרן מצהיר על יותר מ־300 קילומטרים, בפועל ניתן להוציא ממנה בין 220 ל־240 לא כולל נהיגה נמרצת.
טעינה שלישית ביום אחד בעמדת טעינה מהירה. שתי מכוניות חשמליות לבנות ממתינות בעמדה. אחת זהה אבל אדומה ממתינה בתור בצד. בעלי המכוניות שבעמדה עסוקים בענייניהם, מסרבים להתערבב עם הדומים להם. אולי הם מקנאים במורד שקנה מכונית אדומה, אולי הוא מקנא בהם ומצטער שלא הצטרף לעדר הלבן. כדי לטעון את הפיאט נדרשות 40 דקות ארוכות בחום אחרי שבעלי החשמליות האחרים יסיימו. עדיף שוב לאכול חומוס. רכב חשמלי טוב לסביבה, אך רע לקיבה.
פיאט 500 החדשה רושמת לזכותה כמה הישגים חשובים. קודם כל המחיר, אבל ההישג המשמעותי ביותר הוא שמדובר במכונית החשמלית הראשונה שבאמת מסוגלת לייצר חוויית בעלות, כזו שכרוכה בשביעות הרצון הפשוטה שמושגת מבעלות על מכונית מהנה באמת. אבל לא רק: בעדר של מכוניות חשמליות זהות שיצרניהן עושים מאמץ ליצור ייחודיות, כל 500 מרגישה לבעליה כמכונית בפני עצמה, כמוצר ייחודי שחינו לא יסור, כפי שמוכיחות אלפי פיאט 500 בנות כמה שנים שנוסעות בכבישי ישראל.
בעולם שבו יצרני הרכב מגלים את שוק החשמליות אבל שוכחים את הלקוח שרוכש מכונית כדי להתאהב, מדובר בהישג שליצרני רכב אחרים יהיה קשה מאוד לשחזר.
