קרן העושר של בחריין רכשה את יצרנית הרכב האקזוטית מקלארן
קרן העושר של בחריין רכשה את יצרנית הרכב האקזוטית מקלארן
בשיא מגיפת הקורונה עשירי העולם לא רכשו מכוניות, ובהיעדר גב חזק של יצרנית רכב עממית מאחוריה, נאלצה מקלארן ללוות 150 מיליון ליש"ט מהבנק הלאומי של בחריין, מה שהכין את הקרקע להשתלטות. כעת יכולה בחריין להתייצב כשווה בין שווים לצד גרמניה ואיטליה, וגם להרוויח
קרן העושר של בחריין, ה"מומטלאקט", היא כעת הבעלים של יצרנית הרכב מקלארן, כך מודיעה היצרנית. לפי פרסומי היצרנית הרשמיים, קרן העושר הבחריינית שהיתה בעלים של 60% ממקלארן (כלומר היתה בעלת השליטה) היא כעת בעלים של 100% מהיצרנית. הרכישה שביצעה קרן העושר הבחריינית אינה המקרה הראשון בו מדינה מהמפרץ הפרסי רוכשת יצרנית רכב.
בשנים האחרונות לא מעט מדינות מהאזור השקיעו ביצרניות רכב, אך השקעותיהן של שכנותיה של בחריין אינן ממוקדות ביצרניות אקזוטיות כמו מקלארן. מקלארן עצמה נחשבת לאחת מיצרניות הרכב האקזוטיות בעולם. בניגוד לפרארי ופורשה, שורשיה אינם טמונים אי שם בשנות הארבעים, היקף הייצור שלה אינו גדול כמו זה של היריבה האיטלקית ממראנלו ובטח שלא כמו זה של היריבה הגרמנית משטוטגטרא.
מקלארן נחשבת לסוג של יצרנית בוטיק. החבה עצמה נוסדה ב-1985, מה שהופך אותה ליצרנית צעירה מאוד במונחים עולמיים, אבל מבחינה היסטורית, היא היתה קיימת עוד קודם. בדומה לפרארי, שהחלה את דרכה בחזונו של אנזו פרארי שכל רצונו היה לייצר מכוניות מרוץ, כך גם מקלארן החלה את דרכה בחזונו של ברוס מקלארן, נהג מרוצים ניו זילנדי, שלימים חבר לדניס, שהיה מנהל הקבוצה שלו. אבל הרעיון לבנות מכוניות כביש שיסעו ויתנהגו כמו מכוניות המרוץ של מקלארן נולד למעשה רק בשנת 1985, שנת הקמתה של חטיבת מכוניות הכביש של מקלארן. המוצר הראשון של מקלארן, ה-1 F, הוצג רק שבע שנים מאוחר יותר ומקלארן הפכה ל"אחות המתוחכמת" של פרארי, למבורגיני ופורשה.
מקלארן אינה מייצרת כלל מכוניות עממיות. היצע הדגמים המאוד מצומצם שלה כולל קומץ דגמים המסוגלים להגיע למהירות של מעל 300 קמ"ש. בנוסף, מקלארן היא גם חברה מדווחת. לפי מצגת למשקיעים שפרסמה מקלארן לאחרונה, אשר מסכמת את שלושת הרבעונים הראשונים של 2023, הצליחה מקלארן למכור 1,596 מכוניות בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023. פרארי לדוגמה פירסמה לאחרונה את דוחות שנת 2023 כולה – ולפיהם היצרנית ממאראנלו הצליחה למכור אשתקד 13,221 מכוניות.
מקלארן היא מכונית שמיועדת למיליונרים "מבינים". פרארי לעומת זאת מיועדת ל"סתם" מיליונרים ולכן היקף המכירות שלה הרבה יותר מכובד. בעקבות זאת, הופיעו בשנים האחרונות דיווחים אודות קשיים כלכליים אליהם נקלעה מקלארן, שדרשו מבעלי המניות להזרים עשרות מיליוני ליש"ט, והביאו לכך שהשליטה ביצרנית הבריטית עברה לידי הבחריינים: ב-2007 קרן העושר הבחריינית רכשה 30% ממקלארן מרון דניס. בשיא מגיפת הקורונה עשירי העולם לא רכשו מכוניות, מקלארן דיממה כסף בהיעדר גב חזק של יצרנית רכב עממית מאחוריה (למשל פולקסווגן שמאחורי פורשה) ומקלארן נאלצה ללוות 150 מיליון ליש"ט מהבנק הלאומי של בחריין, מה שהכין את הקרקע להשתלטות הבחריינית.
עם זאת, לרכישתה של מקלארן על ידי בחריין אין הרבה קשר למכוניות הכביש של מקלארן, מהירות ומרשימות ככל שיהיו. ליצרנית המכוניות מקלארן יש קשר הדוק עם קבוצת המרוצים מקלארן, ושם נמצאת עוצמתה האמיתית של היצרנית הבריטית: קבוצת מקלארן, שכעת קרן העושר הבחריינית היא בעלת הבית המלאה שלה, ומחזיקה ב-67% ממקלארן רייסינג - זרוע המרוצים של מקלארן. מקלארן רייסינג היא מה שברוס מקלארן מלכתחילה רצה לייצר: קבוצת מרוצים אגרסיבית ו"רזה" שמתחרה כיום גם בפורמולה 1 וגם במרוצי אינדיקאר. מקלארן רייסינג מדורגת כיום במקום השני בעולם אחרי פרארי בהיקף הנצחונות במרוצי פורמולה, ועוסקת בין היתר גם בפיתוח טכנולוגיות עבור יצרני רכב.
לפי פרסומים לא רשמיים, היקף הכנסותיה של מקלארן רייסינג אשתקד היה מעל 270 מיליון דולר- והקבוצה גם הודיעה בשבוע שעבר כי היא מחדשת את חוזהו של מנכ"ל הקבוצה זאק בראון עד 2030. אבל הכסף אינו הסיבה העיקרית לרכישה: מדובר גם בעיניין של כבוד - כיום מרוצי פורמולה 1 נערכים בכל רחבי העולם, מאדלייד ועד אבו דאבי. הסדרה "פורמולה 1 המרוץ לניצחון" של נטפליקס הפכה את מרוצי פורמולה 1 לענף רווחי, והחייתה את עניין הספונסרים בהזרמה של מאות מיליוני דולרים לאתלטים, לקבוצות ולמדינות המארחות. עכשיו, עם יצרנית רכב בריטית מסורתית וגם שליטה בקבוצת מרוצים, בחריין יכולה להתייצב כשווה בין שווים לצד גרמניה ואיטליה - וגם להרוויח לא רע בתהליך.
