סגור

גלגל חמישי
נלחמתם על הבמבה, הפסדתם על האוטו: כל הסיבות שבגללן תמשיכו לנסוע ביוקר

יצרניות המזון דחו או ביטלו את העלאות המחירים בעקבות הלחץ הציבורי, אבל בשוק הרכב, המצב שונה בתכלית. מחירי המכוניות מזנקים, הדלק ושווי השימוש התייקרו, וכך גם החשמל לטעינה. את ביטול המכס על חלקי החילוף ממילא לא תרגישו. במלחמה הזו הפסדתם - ובענק

הצרכן הישראלי הרים את ראשו, לפחות עד כמה שיכול היה להרים אחרי שנתיים קשות במיוחד ואמר "לא עוד": נמאס לנו שמעלים לנו את מחירי הקפה, אנחנו לא רוצים לשלם יותר על שקית ביסלי, אין לנו שום כוונה לקנות חומוס שמחירו זינק. לפתע הישראלים למדו מונחים חדשים כגון "שערי מטבע" ו"רווח נקי". הזעקה הציבורית עבדה: הפוליטיקאים נזעקו ולחצו על חברות ענק במשק הישראלי – ואלו מיהרו להודיע שהן לא יעלו מחירים, לפחות לא בקרוב.
3 צפייה בגלריה
נתיבי איילון פקק תנועה תחבורה כביש כבישים מכוניות
נתיבי איילון פקק תנועה תחבורה כביש כבישים מכוניות
הנהגים הישראלים ימשיכו להיות הפרה החולבת של המדינה
(צילום: שאטרסטוק)
התוצאה משמחת: מיליוני ישראלים כנראה לא יצטרכו לשלם יותר בסופרמרקט. אבל מה עם אלו שמשלמים בחודש מאות שקלים יותר בתחנת הדלק, במוסך, ליבואני הרכב וגם לספקי עמדות הטעינה? בבואנו לבחון את מבול האירועים שניתך על ראשו של הנהג הישראלי בחודש האחרון לבדו – אנו מגלים נתונים קשים. הישראלים חוסכים אולי בסופר ויש פוליטיקאים שיגנו עליהם, אבל במוסך, ברכישת המכונית, בתדלוק המכונית, הישראלים משלמים בחיוך רחב, אין שום פוליטיקאי שיגן עליהם. ענף הרכב הוא פרה חולבת שקל מאוד להיגמל מהתפוקה שלה. כשאסם מרוויחה, למדינת ישראל קל מאוד לכעוס. כשמדינת ישראל מרוויחה, קשה מאוד למדינה להפגין זעם.
ההיברידיות כמובן התייקרו אבל אי אפשר לייקר רק דגם אחד של מכונית, את הייקור "מפזרים" כלומר מייקרים את ההיברידיות קצת פחות מהרצוי אבל מייקרים מעט גם את המכוניות האחרות
לא צריך להיות כלכלן כדי לשים לב להתייקרויות שנפלו על ראשו של הנהג בחודשים האחרונים - והיו רבות כאלה. נתחיל במחירי המכוניות: לפני חודש בלבד זינקו מחירי המכוניות החדשות. הסיבות טמונות כמובן בשיקולים של יבואני הרכב שלא היססו להעלות מחירים. בחלק מהמקרים שערי המטבע עמדו לזכות היבואנים אבל אי אפשר להתעלם מן העובדה שהיצע המכוניות העולמי צומצם בעקבות משבר השבבים. אבל דבר אחד שוכחים לציין: לעלייה במחירי המכוניות אחראית במידה לא מבוטלת מדינת ישראל.
ב-1 בינואר עלה שיעור מס הקנייה על כל המכוניות ההיברידיות וגם על המכוניות שהן פלאג אין הייבריד. מס הקנייה עלה במסגרת תוכנית מדורגת ומסודרת של מדינת ישראל להעלאת המס על ההיברידיות - שמעוגנת בחוק. ההיברידיות כמובן התייקרו אבל אי אפשר לייקר רק דגם אחד של מכונית, את הייקור "מפזרים" כלומר מייקרים את ההיברידיות קצת פחות מן הרצוי אבל מייקרים מעט גם את המכוניות האחרות, הלא-היברידיות. התייקרות זו אינה נובעת משום סיבה שאינה רצונה של מדינת ישראל להרוויח יותר כסף.

שווי השימוש עלה, המשומשות התייקרו

להתייקרות של המכוניות החדשות יש השפעה רחבה בהרבה. היא מעלה גם את שווי השימוש של כל מי שבוחר במכוניות האלה כמכונית צמודה. אגב שווי שימוש, רק לפני חודש התקיים "מאבק" בוועדת הכספים על שווי השימוש לרכב צמוד. בוועדת הכספים "הצילו" את מחזיקי המכוניות ההיברידיות מלשלם עוד 100 שקלים בחודש בשכר הברוטו, כלומר העניקו למי שמרוויחים בדרך כלל מעל 20 אלף שקל בחודש (למעשה מעל 30 אלף בדרך כלל) הטבה של 50 שקל בתלוש. על מחירי המכוניות שהולכים וגואים בגלל שמדינת ישראל העלתה את המס - לא דיברו כלל. זאת ועוד – למחירי המכוניות ההולכים וגואים יש עוד אפקט בעייתי: מי שידו אינה משגת לרכוש מכונית חדשה צריך אמצעי תחבורה. גם בשוק המשומשות המחירים עלו.
מדובר באפקט הגיוני: המוצר החדש מתייקר, אזי גם המוצר הישן מתייקר באלפי שקלים. לפעמים עשרות אלפי שקלים.
3 צפייה בגלריה
סוזוקי איגניס
סוזוקי איגניס
יקר יותר לתחזק גם מכוניות זולות יחסית. סוזוקי איגניס
(יצרן)
זה לא הסוף: מחירי המכוניות התייקרו, גם מחירי החלפים. כפי שפורסם ב"כלכליסט" משרד התחבורה פרסם השבוע את מדד סל החלפים לרכב. מדובר ביוזמה שפועלת כבר חצי שנה. הממצאים אשר עולים מנתוני משרד התחבורה הם לא פחות ממטרידים.
בחצי השנה האחרונה זינקו מחירי הטיפול בחלק מדגמי המכוניות ביחס לדגמים הזולים לאחזקה (המדד של משרד התחבורה משווה בין הדגם הזול לתחזוקה לדגם היקר). דוגמאות יש למכביר: בטבלה של משרד התחבורה, דאצ'יה סנדרו היא המכונית הכי זולה לטיפול מבין המכוניות הקטנות. מאז פרסום הדוח הראשון של מחירי החלפים, עלו מחירי הטיפול של לא מעט דגמים עממיים. הנה כמה דוגמאות למכוניות כאלה שמופיעות שחור על גבי לבן במדד של משרד התחבורה: סוזוקי איגניס, סוזוקי סוויפט, קיה פיקנטו, שברולט ספארק. בקרב רכבי הכביש שטח המצב לא יותר טוב: סוזוקי ויטארה, קיה סטוניק, מיצובישי אאוטלנדר, פיג'ו 3008. בכולן הטיפול יקר משהיה לפני חצי שנה, לפי הדירוג שקבע משרד התחבורה.

אפילו עמדות הטעינה מתייקרות

כמובן – זה לא הכול: מחיר הדלק עלה השבוע לשיא נוסף, כאשר רוב ההכנסות ממחירו של ליטר של דלק מגיעות לכיסה של מדינת ישראל. ומה עם מי שרוצה לחסוך על דלק ולבחור ברכב חשמלי? ובכן – חדשות רעות. גם החשמל מתייקר. וכל זה בזמן שמדינת ישראל בוחנת כל הזמן מאחורי הקלעים דרכים חדשות ויצירתיות להטיל מס על נהגים שבחרו לנסוע במכוניות שהן ידידותיות לסביבה, זולות לטיפול ולתיקון – וכל זה בגלל שהנהגים האלה בעצם מהווים עבור מדינת ישראל "אובדן הכנסה".
כמובן שמדינת ישראל מכינה לנהגיה בשורות רעות להמשך הדרך: אגרות גודש, עלייה של מס הקנייה על הרכב החשמלי שהיא כבר עובדה בלתי נמנעת כי היא מעוגנת בחקיקה, ועוד ועוד
החשמל צפוי להתייקר אבל זה לא הסוף: כפי שנחשף ב"כלכליסט", רשות המסים שינתה את סיווגי המכס על עמדות הטעינה לרכב החשמלי, מה שייקר את עמדות הטעינה. בשבועות האחרונים נדרשו החברות שמשווקות את עמדות הטעינה לשלם גם רטרואקטיבית, כלומר על עמדות טעינה שמכרו למשל בשנת 2020. הדרישות האלה לתשלום יתגלגלו בשלב זה או אחר לכיס הצרכנים - שרק מעוניינים להתקין עמדת טעינה לרכבם החשמלי.
כמובן שמדינת ישראל מכינה לנהגיה בשורות רעות להמשך הדרך: אגרות גודש, עלייה של מס הקנייה על הרכב החשמלי שהיא כבר עובדה בלתי נמנעת כי היא מעוגנת בחקיקה, ועוד ועוד ועוד הפתעות. בשורה התחתונה: מי שמתרעם על תוספת מחיר לביסלי עושה זאת מכיוון שאינו יודע לקרוא חשבונית מוסך, מכיוון שהשמחה בעת רכישת מכונית חדשה מונעת מבט צרכני נבון על מחירה של המכונית שהיה זול יותר בשנה שעברה ומכיוון שבמשאבת הדלק עשרים שקלים בשבוע לא מרגישים כמו תוספת כבדה. כפי שהדברים נראים, מדינת ישראל קנתה את נהגיה בביסלי ותמשיך לחלוב אותם בכביש.

לא תרגישו את הסרת המכס על חלקי החילוף

חשוב להבין: למדינת ישראל אין אינטרס אמיתי שהישראלים ישלמו פחות על הרכב. הכנסות המדינה מענף הרכב מסתכמות במיליארדי שקלים בשנה. ענף הרכב קל לתמרון מבחינה רגולטורית בלי התנגדות: אם רוצים אפשר להעלות את מס הקנייה על המכוניות ההיברידיות כפי שקרה בינואר האחרון, אם רוצים אפשר לשנות את נוסחת המס הירוק, הכול כדי שהכנסות המדינה מענף הרכב לא ייפגעו.
ביום רביעי בערב, עם הצגת תוכנית הממשלה למאבק ביוקר המחיה, קיבלנו תזכורת מהמדינה ש"אכפת לה" מהצרכנים בישראל – הסרה של המכס על חלקי החילוף. לא הפחתה של מס הקנייה על המכוניות, לא הוזלה של המיסוי המטורף על הדלק, לא הוזלה בשווי השימוש. הנחה מינורית לחלוטין במחיריהם של חלקי החילוף לרכב, הנחה שבכל מקרה תיבלע בקרוב על ידי היבואנים של החלפים.
מדוע הצרכנים בישראל לא ירגישו את הורדת המכס? הבעיה אינה טמונה בהפחתת המכס אלא בשיטה, בשוק העולמי, במבנה של שוק הרכב הישראלי ועוד. קודם כל חשוב להבין: מחירי חלקי החילוף אכן נמצאים במגמת עלייה, אבל העלייה הזאת לא בהכרח נובעת מסיבות רגולטוריות אלא מסיבות גלובליות. במהלך השנתיים האחרונות תעשיית חלקי החילוף העולמית סבלה מפגיעה קשה בשל משבר השבבים העולמי שהשבית מפעלים וכאשר הם חזרו לייצר- הם נאלצו לייצר ביוקר. מעבר לכך, יצרני החלפים הגדולים בעולם נאלצים בימים אלה להקצות תקציבי ענק להתייעלות, למעבר לרכב חשמלי ולמחקר ופיתוח בעקבות בתנופה שמייצר הרכב החשמלי. בנוסף על כך מחירי השינוע העולמיים עלו, שלא לדבר גם על העובדה שיצרני הרכב פשוט מייקרים את הסחורה. ההסבר שלהם: שחיקת רווחיות בשנים האחרונות.
3 צפייה בגלריה
מוסך קרסו רנו ניסאן ראשון לציון
מוסך קרסו רנו ניסאן ראשון לציון
את הורדת המכס על חלקי החילוף לא תרגישו במוסך
(צילום: תומר הדר)
לכל אלה נוסיף את הסיבות המקומיות, שקשורות ביבואני חלקי החילוף, בין אם מדובר ביבואנים ישירים, כלומר יבואני הרכב ובין אם מדובר ביבואנים של חלקי חילוף תחליפיים. לדוגמה, רק לפני כמה שבועות נדרשו יבואני שמני המנוע לשלם מיליוני שקלים למדינת ישראל כי הם מחזיקים במלאים של שמני מנוע שהבלו עליהם התייקר. אותם יבואנים גדולים של שמני מנוע הם גם יבואנים של חלקי חילוף אחרים לרכב: חלקי מרכב, מראות, מסננים ועוד ועוד.
יבואני שמני המנוע ייקרו כמובן את השמנים אבל גם ספגו חלק מן ההתייקרויות בעצמם. וההתייקרויות האלה שהם ספגו מתווספות להתייקרויות של החלפים, ההתייקרויות של ההובלה ועוד. ולכן הסיכוי שיבואני החלפים יעבירו את ביטול המכס לכיסו של הצרכן הם סיכויים אפסיים, שלא לדבר על העובדה שהמכס ממש אינו המילה האחרונה בכל הקשור במחירי החלפים: יש מס קנייה, יש מחיר רכישה, יש כמובן עלויות של שעתון עבודה במוסך. בקיצור, לכו לחפש את ההוזלה מתחת לפנס.

מילות סיכום

המסקנה עגומה למדי: מדינת ישראל יכולה למכור לנו סיפורים על בלימת יוקר המחיה בבמבה, בביסלי, בחומוס. בלי במבה אפשר לחיות. בלי אמצעי תחבורה זול וזמין הרבה יותר קשה. כפי שפורסם ב"כלכליסט", המכוניות הזולות חוות עדנה נדירה. נסו לקנות היום דייהטסו סיריון מתפוררת או יונדאי אקסנט קשישה שחוגגת בקרוב 20 שנים להיווסדה ותיווכחו שערכן של המכוניות האלה זינק. מדוע המדינה מייצרת מצב שבו אזרחיה מתקשים לרכוש מכונית חדישה במחיר הוגן, מתקשים לתחזק אותה בחלפים זולים ומתקשים לתדלק אותה בדלק בר-השגה? תשובות לשאלות האלה כנראה לא נוכל לקבל, אבל לפחות נוכל לקנות במבה באותו המחיר בסופר.