ניתוחהחשמליות שלה אכזבו, לראשונה בתולדותיה פולקסווגן תסגור מפעלים
ניתוח
החשמליות שלה אכזבו, לראשונה בתולדותיה פולקסווגן תסגור מפעלים
יצרנית הרכב הגרמנית שנחשבה חסינה בפני הכל הודיעה כי תסגור שני מפעלים ותפטר עובדים. הסיבות: הדגמים החשמליים שלה התקבלו בחשדנות ורכבי הבנזין והדיזל הפופולריים יעלו לה בקרוב במיליארדי יורו בקנסות בגלל עדכון חוקי הזיהום
בשבוע שעבר התרחש בפולקסווגן אירוע שלא קרה בחברה הגרמנית מאז הוקמה אחרי מלחמת העולם השנייה: ההנהלה כינסה את העובדים ודיווחה להם שהיא נערכת לסגירת שני מפעלים. אחד מהם הוא פס הרכבה של מכוניות והשני, מפעל של חלקי חילוף.
הסגירה של המפעלים איננה האירוע היחיד שצפוי ליפול על ראשם של 650 אלף העובדים של היצרנית, 120 אלף מהם בגרמניה. החברה מתכננת גם פיטורים נרחבים, שהיקפם טרם נקבע, ובמקביל, בכוונתה לסגת מההסכם שהגן על עובדים מפני פיטורים עד 2029.
פולקסווגן איננה יצרנית הרכב האירופית הראשונה שנקלעת לקשיים ונדרשת למהלכי פיטורים. סטלאנטיס, החברה־האם של פיאט ואלפא רומיאו, הזהירה גם היא מפני פיטורי עובדים במסגרת ארגון מחדש. אבל, במקרה של פולקסווגן מדובר ביצרנית שנחשבה עד כה לחסינה בפני הכל.
רשימת המשברים שנחתו על פולקסווגן, שמהם היא יצאה מחוזקת, מונה, בין השאר, את פרשת דיזלגייט, אז הואשמה בזיוף נתוני זיהום, וחילופי הנהלות. אבל כעת, היצרנית הגרמנית באמת בבעיה. למרבה האירוניה, הסיבה לכך היא שפולקסווגן מייצרת מכוניות טובות, אבל פשוט לא את המכוניות הנכונות.
תחילתה של הטלטלה היא במשבר דיזלגייט, זה שהפך את פולקסווגן ליצרנית רכב בעלת מצפון סביבתי. מבחינה טכנית, פולקסווגן היא היצרנית האירופית הראשונה שבאמת החליטה להשקיע בפיתוח של מכוניות חשמליות, אחרי שהעולם גילה שהטכנולוגיה המובילה של החברה, הזרקות דיזל, היתה למעשה סוג של הונאה. התגובה של פולקסווגן היתה להציג את דגמי ID, סדרה נרחבת של מכוניות חשמליות. למרבה הצער, הן לא זכו להצלחה, וזאת מכמה סיבות. ראשית, פולקסווגן היתה ועודנה יצרנית מובילה של מכוניות בעלות מנועי בנזין ודיזל. הלקוחות שלה, שעבורם היא סוג של סמן ימני לאיכות גרמנית, לא ממש קנו את הרעיון של פולקסווגן חשמלית. מעבר לכך, יצרני רכב אחרים עשו את זה יותר טוב. טסלה חנכה מפעל גרמני לפני כשנתיים, יצרני רכב סיניים החלו לחדור לאט לאירופה, ואז התרחש תהליך שעליו לא בנו באירופה: הלקוחות הפסיקו לרכוש מכוניות חשמליות.
נכון לאשתקד, המכונית הכי נמכרת באירופה היתה טסלה מודל Y. השנה המכונית הנמכרת ביותר היא דאצ'יה קטנה ולא חשמלית. הדגמים של פולקסווגן נמצאים אמנם ברשימת רבי־המכר האירופית — פולקסווגן Roc־T, פולקסווגן גולף — אבל אלה לא מובילי מכירות "נכונים". כלומר, כיום מדובר במכוניות שמכניסות כסף, אבל בקרוב הן כבר לא יכניסו. הסיבה לכך טמונה במדיניות של האיחוד האירופי הקובעת לכל יצרן "ממוצע מזהמים" מותר. הממוצע הנוכחי עומד על 116 גרם פחמן דו־חמצני לק"מ, אבל המדרגה הבאה של התוכנית תיכנס לתוקף בינואר ותאפשר פליטת מזהמים של 93.6 גרם פחמן דו־חמצני לק"מ. משום שלפולקסווגן יש ליין מוצרים המבוסס בעיקר על רכב שאיננו חשמלי, המשמעות היא שהחל מינואר היא תיקנס במיליארדי יורו, מה שיצמצם את הרווחיות שלה משמעותית.
הצרות של פולקסווגן לא מסתכמות רק באירופה. עד לפני כמה שנים היא היתה יצרנית הרכב הנמכרת ביותר בסין, אך כיום היא איבדה את הבכורה ל־BYD ויצרנים סיניים אחרים שמציעים מוצר חשמלי מתקדם ונוגסים בנתח השוק שלה בעקביות. מעבר לכך, פולקסווגן לא מייצרת מספיק רכבים משום שאין דרישה. וכשאין דרישה אין כסף. טכנית, מאז מגפת הקורונה קיימת ירידה בביקושים לרכבים בעולם, בין השאר בגלל מעבר לעבודה מהבית. בטרנד הזה, פולקסווגן איננה יוצאת דופן.
הקיצוצים הצפויים בחברה לא הוצנחו יש מאין. בדצמבר אשתקד הציגה קבוצת פולקסווגן, החברה־האם של פולקסווגן, אאודי, סיאט וסקודה, תוכנית קיצוצים והבראה שמיועדת ליישום עד 2026. במסגרת התוכנית אמורה פולקסווגן להכפיל את הרווחיות של המותג ובמקביל לחסוך מאות מיליוני יורו בשנה באמצעות שדרוג מנגנוני הרכש, קיצוץ מערכי השירות והמכירות, קיצוץ של המשאבים המושקעים ברכש ובתחזוקה של רכבי מבחן וקיצוץ של צי הרכב. לכל הקיצוצים הללו יש משמעות שטרם הורגשה. משפחת אניילי, מייסדת פיאט, טבעה את המונח "פיאט היא איטליה", שהמחיש את חוזק הקשר בין המדינה והיצרנית. בפולקסווגן טבועה האימרה "כשפולקסווגן מתעטשת, גרמניה חולה". כלומר, אם יש צרות בפולקסווגן, יהיו צרות לכלכלה הגרמנית. פולקסווגן היא חברה היסטורית שעובדיה מאוגדים בוועדים רבי־עוצמה, שרבים מהם סבורים שהממשל הגרמני יצר מדיניות של עידוד רכב חשמלי שפגע בפולקסווגן קשות, כשהחזון נדרש להתעמת עם המציאות. האם סגירה של מפעלי פולקסווגן תתרחש? התשובה טמונה באיזון העדין שבין ועדי העובדים, הממשל והרווחיות, שעשוי להביא להתערבות ממשלתית ומניעת המהלך הדרמטי, בהינתן הקיפאון בצמיחה של כלכלת גרמניה.
