ניתוח
מכסי טראמפ: הטבות מס לרכבים אמריקאיים לא יענו על צרכי השוק הישראלי
האוצר הודיע בשבוע שעבר על רשימת צעדים שיעלו בדיון מול ממשל טראמפ למיתון המכסים, ביניהם הפחתת מס קנייה על רכב חשמלי אמריקאי, רכש רכבים מתוצרת ארה"ב לצי הממשלתי ועוד. אולם חוץ מטסלה, אין לשוק האמריקאי התאמה לישראלי
בשבוע שעבר, לאחר שורה של דיונים, קבע ממשל טראמפ כי המכסים שקבע טראמפ על שלל סחורות יעוכבו בשלושה חודשים. עם זאת, המכסים על מכוניות בגובה של 25% לא יעוכבו, כך שמי שמייצר מכוניות מחוץ לארה"ב, ומי שמייצר מכוניות שחלק מהן לא מיוצר בארה"ב - יצטרך לשאת במסי קניה מוגדלים.
יצרני הרכב הגדולים הגיבו בשבוע שעבר לנושא המכסים של טראמפ, כל אחד בדרכו. לנד רובר עצרה את המסירות בארה"ב כמו גם יגואר, מרצדס בנץ הודיעה שתספוג את המכסים הגבוהים כדי שצרכניה לא יפגעו. למבורגיני הקימה "צוות חשיבה" לנושא, אאודי הקפיאה פעילות יצוא, ומיצובישי הודיעה כי היא לא תשחרר את המכוניות שכבר נחתו על אדמת ארה"ב - אבל בשורה התחתונה: המכסים כבר נכנסו לתוקף. כאן נכנסת כמובן מדינת ישראל, והשיחות עם אנשי ממשל טראמפ. בהודעה שפורסמה בשבוע שעבר פירט משרד האוצר צעדים אפשריים ל"דיון היערכות" בנושא ריכוז המשא ומתן מול הממשל. במהלך הישיבה, כך הוסבר באוצר, הוצגו הצעדים למיתון מכסי טראמפ.
בשבוע שעבר פורטו ב"כלכליסט" הצעדים האפשריים שנשקלים במשרד האוצר במידה ואכן יבוא רכב יהווה סוג של "קלף משחק" במשא ומתן בין הממשל האמריקאי ומשרד האוצר. רשימת הצעדים כוללת הפחתת מס קנייה על רכב חשמלי אמריקאי, רכש של רכבים מתוצרת ארה"ב לצי הרכב הממשלתי ואולי גם הגדלה של היקף הרכש של רכבים מתוצרת ארה"ב לצי הרכב הבטחוני. אבל הבעיה היא שהרכישות האלה, צעדי העידוד האלה, אינם בהכרח מה ששוק הרכב הישראלי באמת צריך - או רוצה. ואם הוא לא צריך או רוצה, לא תהיה עסקה משביעת רצון.
אם נבחן את רשימת המכוניות החשמליות הנמכרות בארה"ב, נגלה שהיצע הדגמים החשמליים אשר נמכרים בישראל גורם לה להיראות עלובה. בל נשכח: כפי שהוסבר ב"כלכליסט" בחלק מהרכבים החשמליים, הרכב עצמו צפוי להתייקר גם אם הוא מיוצר בארה"ב והסיבה לכך היא שהמכלולים שלו מיוצרים מחוץ לארה"ב. כלומר גם חלק מהחשמליות ה"אמריקאיות" שיש להן פוטנציאל להימכר בישראל יהיו יקרות למדי, וגם זה אחרי הפחתה של מס הקנייה או הטבות אחרות. מבחינת רשימת הדגמים החשמליים הנמכרים בארה"ב עולה כי בשנה שעברה טסלה Y היתה החשמלית הנמכרת בארה"ב. מחירה של טסלה Y אשתקד בישראל לפני עליית מס הקנייה על רכב חשמלי השנה מ-35% ל-45% היה 218 אלף שקל - מחיר שרחוק מעממיות. עכשיו המחיר מתחיל ב-247 אלף שקל.
במקום השני נמצאת טסלה 3, גם מכונית שמחירה כיום רחוק מעממיות. וגם אם מס הקנייה ירד, מדובר במחיר רחוק מעממיות. ועם זאת: בתרחיש בו טסלה 3 מוזלת, המכונית שעליה רוכשי הסיניות באמת מפנטזים עלולה להיות הרבה יותר נגישה. במקום השלישי נמצאת מכונית שהיבואנית הרשמית אינה מייבאת: פורד מוסטאנג מאך E החשמלית. גם כאן - המחיר רחוק מעממי: מי שמייבא מכוניות כאלה לא מוכר אותן בפחות מ-300 אלף שקל - ולרוב גם הרבה יותר. אחרי אלה יש את יונדאי איוניק 5 שאינה אמריקאית, ואחריה הסייברטראק של טסלה. יש גם טנדרים של יצרנים שאין להם ייצוג ישראלי, למשל ריוויאן. רק במקום השמיני בטבלה אפשר למצוא רכב כביש שטח חשמלי אמריקאי: שברולט אקווינוקס EV שאינו משווק בישראל. בקיצור: פרט לטסלה, אין יצרני רכב אמריקאי חשמלי שיש להם באמת מה להציע לישראל.
אם לא מכוניות חשמליות, מה עם מכוניות לא חשמליות? כאן המצב הרבה יותר מורכב, פשוט מכיוון שההתאמה בין הדגמים שאמריקאים אוהבים ובין מה שהישראלים אוהבים היא מאוד נמוכה. הסיכוי שבישראל ירכשו מכוניות שהאמריקאים אוהבים אינו גבוה, מה שמותיר כאמור את צי הרכב הממשלתי. מבחינת הדגמים האמריקאים הנמכרים ביותר עולה כי מה שמיוצר בארה"ב הוא פורד סדרה F (הנמכר ביותר), שברולט סילבראדו וטויוטה ראב 4 (מקום שלישי).
מבין דגמים אלה, הטויוטה הוא רכב שמחירו יעלה בגלל שחלק ממנו לא מיוצר בארה"ב. והטנדרים של פורד ושברולט הם מבחינת רוב הישראלים רכבי ענק שדורשים רישיון ג - או שזוללים דלק. כלומר - נאמר שרכבים אמריקאים יקבלו הטבות: לא יהיו ישראלים שירכשו אותם. האם הצעדים האלה הם מה שייצר שינוי בשוק הרכב הישראלי? התשובה היא "לא" נחרץ. אבל מה שכן יקרה, אם וכאשר, זה ששותפות הסחר של ישראל, לדוגמה קוריאה, ויצרני הרכב הסינים בהחלט יבחינו במהלך כזה, אם יצא לפועל. ואז יבואני רכב שמחזיקים לדוגמה בזיכיונות של יצרנים סינים-ואמריקאים בהחלט ירגישו את תוצאותיה של מלחמת הסחר.
