ניתוחמוסטאנג כמשל: ליצרני הרכב האמריקאים כבר אין מה לחפש בישראל
ניתוח
מוסטאנג כמשל: ליצרני הרכב האמריקאים כבר אין מה לחפש בישראל
באיחור של 50 שנה, דלק מוטורס הודיעה כי תשווק בישראל את מותג הספורט פורד מוסטאנג. אבל כשהיבואנים הפקירו את השוק ליבוא באמצעים עקיפים, לא הקפידו על בניית תדמית או מערכי שיווק שיצדיקו את המחירים, נדמה כי הלקוחות יתקשו לקבל את הדגמים האמריקאים
באיחור של 50 שנה: דלק מוטורס, יבואנית פורד הודיעה בשבוע שעבר כי תשווק בישראל את פורד מוסטאנג. היבואנית הבטיחה בעבר שתשווק בישראל את המותג ובהתחשב בעובדה שפורד מייצרת את המוסטאנג מאז שנות השישים, ניתן היה לשער שמתישהו מכונית הספורט של פורד תגיע לישראל.
התקשורת הישראלית שיבחה את הגעת הדגם החדש והפליאה בתיאור מעלותיו אבל האמת היא שפורד מוסטאנג היא מכונית שנמצאת בסוף דרכה. הדור הנוכחי, כך טוענים פרסומים בארה"ב, יהיה האחרון שיונע בבנזין.
האם הציבור בישראל לא רצה במוסטאנג ולכן ליבואנית לא היה טעם לייבא אותה? לא בדיוק: מבדיקת נתוני משרד התחבורה עולה כי נרשמו לא מעט רישומים לפורד מוסטאנג, הם פשוט לא יובאו על ידי דלק מוטורס. חלקם מוסטאנג חשמלית, שאינה מיובאת על ידי דלק מוטורס.
דלק מוטורס היא היבואנית של עוד מכונית איקונית: פורד ברונקו, רכב השטח הקשוח של פורד שזוכה לשבחים בעולם. המשלוחים הראשונים של ברונקו שיובאו לישראל נמכרו למשוגעים לדבר. כעת היבואנית מקיימת ימי מכירות מיוחדים ועורכת הדגמות של יכולות השטח של הרכב באתר סמוך לגוש דן. בשני המקרים, מדובר בחוסר הבנה לכאורה של אופי הלקוחות: המשוגעים לדבר שרוצים פורד מוסטאנג כבר קנו אחת, ולא בהכרח בגרסאות שהיבואן מביא. מי שחפץ בפורד ברונקו הוא "חיית שטח" שמגיע מג'יפ רנגלר וחרש את המדבר במשך שנים ולא יבקש לחזות ביכולותיו של הברונקו באתר סגור בגוש דן. בכל מקרה, פורד, מותג עבר מפואר ,לא מהווה כיום פונקציה בשוק הרכב הישראלי.
גם ברמה הגלובאלית פורד היא יצרנית של רכבי פאן: החל מרכבים ספורטיביים שלא יובאו לישראל עד כה ועד לרכבי שטח שליבואנית לא קל למכור. בעבר יבואני הרכב האמינו שכדי למכור דגמים עממיים, צריך לתת ללקוחות גם משהו לחלום עליו, כלומר מי שיראה ברחוב מכונית ספורטיבית ישאף לרכוש את הדגם העממי של אותו יצרן משיקולי תדמית. בישראל, מדינה שהלקוחות בה מתחבטים בין מכונית סינית אחת לאחרת, למהלכים כאלה אין משמעות. לדלק מוטורס יש גם מכונית חשמלית סינית: NIO, אלא שנתוני המסירות שלה אינם מופיעים בדוחות של איגוד יבואני הרכב. התמחור של הדגם העממי של NIO מציב אותו גבוה מול טסלה, אקספנג ויתר המותגים הסינים שמייצרים דגמים מקבילים, מה שבהחלט לא פועל לטובתו וסביר להניח שפוגע במכירותיו.
מנגד נמצאת UMI, יבואנית שברולט, עוד מותג אמריקאי בעל עבר מפואר. UMI הודיעה ללקוחותיה בשנה שעברה שתייבא לישראל את שברולט קורבט, ספינת הדגל הספורטיבית של היצרנית. גם כאן קיימת בעיה קטנה: הקורבט קיימת בעולם מאז שנות החמישים והגיעה לישראל בשנה שעברה. מבדיקת רישומי משרד התחבורה עולה ששברולט קורבט היא להיט מכירות, אבל לא בהכרח של UMI. בשנה שעברה יובאו לישראל 19 קורבט, שתיים מהן על ידי UMI והיתר ביבוא אישי. לשברולט יש גם מכונית חשמלית ששמה בולט וגם טנדרים חשמליים. אבל בדומה לדלק מוטורס, ב- UMI משווקים גם מותג סיני: פורת'ינג.
כפי שפורסם ב"כלכליסט" ב-UMI נמנעו מלהתחיל את שיווק פורת'ינג במשך זמן רב והיבואן החל את השיווק בשבוע שעבר כמעט בלי הודעה לתקשורת ובלי לייצר באזז. סביר להניח שמכירות פורת'ינג לא יתקרבו לאלה של BYD בזמן הקרוב. להבדיל, סמלת יבואנית ג'יפ מקפידה לשווק בישראל חלק גדול מדגמי המותג, אבל באתר היבואנית מופיע רנגלר בתצורת 2023, כלומר לפני מתיחת הפנים שעבר הדגם. גם כאן, ביבוא האישי וביבוא המקביל ניתן למצוא לא מעט היצע, כולל דגמי שמונה הבוכנות האימתניים. וגם במקרה זה לסמלת יש מותגי רכב סינים, אבל הם לא עממיים. נתוני המכירות של ג'יפ ברבעון הראשון של השנה מצביעים על 110 מסירות לעומת 307 אשתקד. מכוניות השרירים של דודג' אינן מיובאות לישראל כיום.
האם מותגי הרכב האמריקאים ישרדו בישראל? כנראה שכן. שוק הרכב הישראלי עבר אינספור גלגולים בעשורים האחרונים ויצרני הרכב האמריקאים הפכו מיצרנים של מכוניות עממיות שנחשבו לסמל סטטוס - ליצרנים של מכוניות "מיוחדות" שמיועדות לנהיגה ספורטיבית ונהיגה בשטח. חלק מיבואני הרכב, שנמנעו מיבוא של המכוניות הנחשקות והפקירו את השוק ליבוא באמצעים עקיפים, לא הקפידו על בניית תדמית ומערכי שירות שיצדיקו את מחירי הרכבים האלה כאשר הם אכן בוחרים סוף סוף לייבאם. עובדה זו תהיה בעוכרי יבואני הרכב האמריקאי מכיוון שבשלב יותר מאוחר תעשיית הרכב האמריקאית תיישר קו עם תעשיית הרכב העולמית. גם יצרני הרכב האמריקאים יעברו להנעה חשמלית. וסביר להניח שהמכוניות שהם ייצרו לא יהיו פשוטות או עממיות, אלא ביצועיסטיות, אפילו נחשקות. וכאשר זה יקרה, שנים של עיזבון והזנחה של המותגים האמריקאים יעשו את שלהן ושוק הרכב הישראלי ייפרד מהאמריקאיות לשלום.
