ניתוחיצרני הרכב החשמלי מאותתים על ירידת מתח
ניתוח
יצרני הרכב החשמלי מאותתים על ירידת מתח
ג'נרל מוטורס נסוגה מהשותפות לייצור חשמלית עממית ודחתה השקת דגמים חשמליים; פורד נסוגה מהאתגר למכור 2 מיליון חשמליות עד 2026; וחברת ההשכרה הרץ נסוגה מהצהרתה לחשמל את כל הצי שלה. אחרי שהמשוגעים לדבר רכשו לעצמם דגם חשמלי, החדירה לקהל הרחב, בעיקר בארה"ב, כבר הרבה יותר מאתגרת
חברת ההשכרה הרץ יצאה בהצהרה דרמטית לפני שנתיים כשהצהירה כי בכוונתה לרכוש מאות אלפי מכוניות חשמליות מטסלה, פולסטאר וג'נרל מוטורס כדי להפוך את כל הצי שלה לחשמלי. עם זאת, אף אחד בעולם הרכב לא הופתע כשהיא הודיעה לפני שבועיים שהיא מפסיקה לרכוש מכוניות טסלה. זאת על רקע קולות הנסיגה השונים שנשמעים לאחרונה מחטיבות הייצור של רכבים חשמליים. ההסבר שהרץ סיפקה היה שהנהגים של אובר, שלהם היא השכירה את הרכבים, "קורעים" את המכוניות החשמליות ותיקון הנזקים יקר מאוד. בנוסף לכך הורדות המחירים של טסלה גרמו לשחיקת ערך הצי של הרץ.
ג'נרל מוטורס והונדה הודיעו לאחרונה שהן מפרקות את השותפות ביניהן לייצור מכונית חשמלית "עממית" במחיר של 30 אלף דולר בגלל "מגוון סיבות", ולאחר כמה ימים ציין בכיר בהונדה בריאיון לבלומברג שפשוט לא ניתן לייצר מכונית חשמלית זולה וגם להרוויח. פולקסווגן הודיעה גם היא בשבוע שעבר שהיא נערכת לצמצומים של כוח אדם, בין היתר בעקבות ירידה בביקושים לרכב חשמלי.
המקרים האלה הם אולי מהמורה קלה בדרך, אבל בשבועות האחרונים התרחשו עוד כמה אירועים הרבה יותר מז'וריים. ג'נרל מוטורס – היצרנית שרק לפני שנתיים שחררה הצהרות בדבר חשמול רוב המכוניות שלה, חינוך מחדש של הצרכנים להיות יותר ירוקים ו"מלחמה בדעות הקדומות של האמריקאים" – הודתה שהיא דוחה את השקתם של הדגמים החשמליים שלה בכמה שנים.
כמו כן הארכי־יריבה של ג'נרל מוטורס, פורד, אותה פורד שהביאה לעולם את מוסטנג מאך E החשמלית והטנדר החשמלי לייטנינג, הסבירה שההפסדים בדו"חות האחרונים נובעים מייצור רכב חשמלי – ושהיא לוקחת את הדברים בחשבון ותפעל בהתאם.
גם פורד הודיעה לאחרונה שהמטרה שהיא הציבה לעצמה למכור 2 מיליון מכוניות חשמליות עד 2026 - אינה ריאלית. בשבוע עבר מנכ"ל פורד קנדה הסביר בריאיון כי פורד מיצתה את שוק הלקוחות החדשניים – וכעת הגיע תורם של הלקוחות ה"אמיתיים", ואלה לא רוצים להיות הראשונים בשכונה עם רכב חשמלי, הם רק רוצים רכב שייסע היטב, ואותם הרבה יותר קשה לשכנע.
אבל מי שהגדיל לעשות היה סמנכ"ל הכספים של מרצדס בנץ, הראלד וילהלם, שבחודש שעבר פשוט ציין שבדומה ללא מעט יצרני רכב בעולם, גם מרצדס חווה ירידה בביקוש לרכב חשמלי, והיצרנית סבורה שהתחרות בפלח השוק של הרכב החשמלי היא "ברוטלית".
כל ההצהרות האלה מגובות בנתונים אשר מגיעים מארה"ב, ולפיהם גדל מלאי המכוניות החשמליות שממתינות בסוכנויות ללקוחות שאינם מגיעים. זאת אחרי שיצרני הרכב האמריקאים העלו את היקפי הייצור בצורה משמעותית בגלל עידוד מצד הממשל האמריקאי.
תחקיר שערך "פייננשל טיימס" האמריקאי מצא שכיום מכונית חשמלית ממתינה בסוכנות 88 יום בממוצע לפני מכירה. מכונית בנזין עומדת 60 יום, ודגמים מבוקשים שאינם חשמליים עומדים פחות מחודש. מי שסיכם את המצב הכי טוב היה אקיו טויודה, מנכ"ל טויוטה, שבשנה האחרונה זכה לקיתונות של בוז בגלל סירובו לפתח רכבים חשמליים. טויודה ניסח זאת היטב כשציין לפני כמה ימים בריאיון ב"וול סטריט ג'ורנל" ש"אנשים פשוט רואים את המציאות".
אבל מה גרם לאמריקאים להפנות עורף בצורה כל כך נחרצת למכוניות חשמליות? למפנה הזה כמה סיבות. ראשית, בשיווק של כל מוצר שהוא חדשני־אלקטרוני מי שרוכשים ראשונים הם ה"משוגעים לדבר", כאלה שמוכנים להשלים עם החסרונות של המוצר הראשוני. אבל מה שקל לעשות כשמדובר באייפון, הרבה יותר קשה לעשות כשמדובר במכונית שצריכה להביא אמריקאי ממקום למקום, לפעמים מאות קילומטרים ביום.
כדי שמוצר לא יהיה נחלתו של קומץ קטן בלבד, הוא צריך להיות מותאם לאורחות החיים של ההמונים. במקרה של יצרני הרכב שמשווקים לאמריקאים, מנעד הצרכים של האדם הפשוט אינו "שיהיה מסך גדול" אלא שהרכב יוכל לנסוע הרבה ולהיות מסוגל להיטען מהר. את זה יצרני הרכב החשמלי יכולים לספק ללקוחות בתל אביב, לא ללקוחות שחיים באוקלהומה.
באופן כללי, לגיאוגרפיה יש משקל משמעותי בסוגיית הרכב החשמלי. המשוגעים לחדשנות חיים בניו יורק, בלוס אנג'לס ובסן פרנסיסקו, אבל רוב ארצות הברית משתרעת במרחב האדיר שבין החוף המזרחי לחוף המערבי. כדי לייצר מכוניות חשמליות שיענו על המרחקים האלה צריך תקציבים משמעותיים לפיתוח סוללות, שיצרני הרכב האמריקאים מבינים שאין באמתחתם כרגע.
דבר נוסף: טסלה כן מצליחה לייצר את מה שהאחרים לא מצליחים והיא עושה את זה בזול. מבחינת יצרני הרכב הגדולים, בהתחלה המטרה היתה להילחם בטסלה, כלומר להשקיע בסוללות, להבטיח רציפות טעינה באמצעות חבירה לטסלה ושימוש ברשת הטעינה שלה. אבל טסלה הוזילה את המכוניות שלה כמה פעמים, מה שמצמצם דרסטית את שולי הרווח של יצרני הרכב המתחרים.
דו"חות טסלה האחרונים הראו שהיצרנית מרוויחה פחות, אבל ליצרני הרכב הגדולים משנה הכאן ועכשיו, ומבחינתם אין טעם להשקיע עבור הציבור האמריקאי בפיתוח של חשמליות יקרות כשהמלאי הקיים פשוט לא נמכר. גם חברות שמתחרות ישירות בטסלה לא ממש עומדות בקצב שלה. לוסיד, המתחרה הבולטת של טסלה, מסרה ברבעון האחרון 1,457 מכוניות בלבד. בקושי טיפה בים. הנתונים האלה גם מהווים סטירה למדיניות הסובסידיות של ממשל ביידן, שהעניקה אלפי דולרים לרוכשי חשמליות, פשוט מפני שהסובסידיות הגיעו למשוגעים לחדשנות, ולא לאמריקאים ה"אמיתיים" שרוצים שהמכונית שלהם פשוט תיסע.
באירופה זה לא המצב, וגם לא בישראל, לפחות עד המלחמה. אבל האם ייתכן מצב שבו גם לנו ייגמרו המשוגעים לחדשנות, והלקוחות יבחרו לפי שיקולים פרקטיים? התשובה מורכבת מאוד ותלויה במחירי הדלק, בהיקף הנסועה וגם בהיקף חדירת הטכנולוגיה, ייעול הסוללות וגם במס הקנייה, שיעלה בשנה הבאה מ־20% ל־35% על רכב חשמלי.
בחודש שעבר פורסם מחקר של JATO Dynamics, אשר מתמחה בניתוח של שוק הרכב העולמי ואיסוף מידע על ענף הרכב, שממנו ניתן להסיק לא מעט לגבי שוק הרכב האמריקאי. במחקר, שבחן את מחיריהן של מכוניות חשמליות בשווקים שונים, כולל ישראל, נבדקו היצע הדגמים החשמליים בשווקים שונים וגם המחיר הממוצע לרכב, כלומר המחקר לוקח בחשבון גם את החשמליות הכי יקרות וגם את הכי זולות.
הממצא העיקרי היה שלאמריקאים אין גישה לחשמליות שהן באמת זולות - מה גם שיצרני הרכב האמריקאים והגרמנים לא יכולים למכור להם חשמליות זולות בגלל שהם מפסידים כסף על המכוניות. כך, באופן מעניין, נכון למחצית הראשונה של 2023 שאליה מתייחס המחקר, אמריקאים יכלו לבחור מתוך 51 דגמי רכב חשמלי. אירופים יכלו לבחור מתוך 135 דגמי רכב חשמלי (המחקר אינו מפרט כמה מהם הם סיניים) ולסינים יש 235 דגמים חשמליים לבחירה. אבל מה שיותר מעניין היא התפלגות המחירים: לפי JATO Dynamics, המחיר הממוצע של מכונית חשמלית סינית בישראל הוא 60,153 דולר.
לעומת זאת, המחיר הממוצע של חשמלית לא סינית בישראל הוא 124,498 דולר. בארה"ב, לעומת זאת, המחיר של מכונית חשמלית לא סינית הוא 68,508 דולר וחשמליות סיניות כלל לא משווקות בה. באירופה המחיר הממוצע של חשמלית סינית הוא 51,516 דולר , ושל חשמלית לא סינית הוא 71,784 דולר.
בהתחשב בפערי מחירים כה משמעותיים בין רכב חשמלי סיני ולא סיני - אפשר להבין מדוע החשמליות מצליחות לחדור לאירופה וגם לישראל בהתבסס בעיקר על המוצרים הסיניים. בארה"ב הפטריוטית הסיכוי הנמוך לחדירת סינים שמצוידים בטכנולוגיה זולה וה"התפכחות" של האמריקאים מהרכב החשמלי יבטיחו שבתחום זה אמריקה תישאר מאחור.
