ניתוחהנהגים בדרך לשלם, והרבה: המהפכה שתביא למבול של דוחות
ניתוח
הנהגים בדרך לשלם, והרבה: המהפכה שתביא למבול של דוחות
בתקופה האחרונה אנו עדים לתהליך הדיגיטציה שעוברת האכיפה בישראל: משדרוג מלכודות המהירות, דרך מערכת שמזהה נהגים צופרים ועד הקמה של בתי דין דיגיטליים לתעבורה. מהפכה זו תוביל לכך שגורמי האכיפה יעברו לשיטת "הסרט הנע", והמשמעות היא יותר דוחות לנהגים
כפי שפורסם בכלכליסט בשבוע שעבר, משטרת ישראל מתכוונת לרכוש סוג חדש של מלכודות מהירות לנהגים. מדובר במערכת מאוישת שתהיה מבוסת על גילוי באמצעות גלי רדאר, ובשונה ממלכודת "הדבורה" בה משתמשת המשטרה כיום החידוש הוא שהיא תוכל לא רק לקלוט את מהירות הנסיעה אלא גם לצלם את העבירה.
כיום עושה המשטרה שימוש בכמה סוגים של מכמונות מהירות. הסוג הראשון הוא מצלמות א3, שהן מצלמות נייחות שמאות מהן פרוסות ברחבי ישראל ומי שמפעילה אותן היא המשטרה עצמה. מי שנוסע לאילת יבחין במערכת נוספת: מערכת מדידת מהירות ממוצעת. המערכת הזו היא ניסיונית בלבד וככל הנראה לא תיכנס לפעילות מבצעית בעת הקרובה. בנוסף, משטרת ישראל עושה שימוש נרחב במרקסמן 2020, ממל"ז בעגה המשטרתית או "אקדח הלייזר" כפי שהנהגים מכירים. סוג נוסף הוא מכמונת "הדבורה", שהיא מכמונת רדאר המותקנת לרוב על גג הניידת. מבין המכמונות הללו, הדבורה יכולה לפעול במצב נייד או נייח, אקדח הלייזר דורש מהשוטר לעצור כדי להפעילו ואילו מצלמות א3 ממוקמות על עמודים קבועים.
מוקדם יותר השנה, בינואר, פרסמה המשטרה קול קורא בו ביקשה לקבל מידע על מכמונת מהירות מבוססת לייזר שמסוגלת גם לתעד את הנהג בזמן העבירה. מכמונת לייזר היא מעין "אקדח" גדול באמצעותו ניתן לשגר קרן לייזר אל מכוניתו של העבריין, שפוגעת ברכב, חוזרת למכמונת, שמבצעת חישוב של המהירות. מכמונת הרדאר פועלת באופן דומה, רק שההחזר והשיגור הוא של גלי רדאר ולא של קרן לייזר. הבדל נוסף - את מכמונת הלייזר השוטר חייב לאחוז בידיו, בעוד מכמונת הרדאר מותקנת לרוב על גג הניידת. כמו כן, בעוד מכמונת הלייזר החדשה נמצאת כרגע בתהליך בחינה של המשטרה, מכמונת הרדאר כבר בשלב מכרז ההצטיידות.
אבל מה שחשוב בשתי המכמונות הללו הוא יכולת התיעוד. היכולת הזאת אמורה להפוך את חיי השוטר המפעיל לפשוטים יותר, שכן היא תבטל את הצורך של השוטר לרדוף אחר הנהג העבריין כדי להראות לו שנסע במהירות מופרזת - כל מה שהוא יצטרך לעשות יהיה ללחוץ על כפתור הצילום. המשמעות: יותר דוחות לנהגים.
נראה כי מדובר בחלק ממגמה רחבה יותר של שדרוג טכנולוגי באמצעי האכיפה, בדגש על אמצעים המאפשרים תיעוד: רק לאחרונה אושרו התקנות להפעלת מערכת "עין הנץ", המאפשרת זיהוי פרטים אישיים על הנהג באמצעות זיהוי לוחית הרישוי של הרכב; המשרד להגנת הסביבה הודיע לאחרונה כי יתמוך ברשויות מקומיות שיתקינו מערכת שתצלם נהגים שצופרים או מרעישים בניגוד לחוק. מהפכה זו תוביל לכך שלא זו בלבד שלנהגים יהיה הרבה יותר קשה להוכיח את חפותם, גורמי האכיפה יוכלו לעבוד בשיטת "הסרט הנע".
כל זה קורה במקביל למהפכה נוספת: בסוף יולי אישרה הכנסת את הצעת החוק של גדעון סער, שקובעת כי בעוד קצת יותר משנה יוקם בית דין מנהלי לתעבורה, שיחליף את ההליך הפלילי בעבירות תנועה רבות כגון נהיגה במהירות מופרזת או שימוש בטלפון ללא דיבורית. כלומר, במקום שהנהג יגיע לבית משפט ויישפט בהליך פלילי, לפעמים עם עורך דין, בעתיד הלא רחוק הוא יישפט בשיטת "הסרט הנע", בהליך דיגיטלי מהיר, לעיתים בשיחת וידאו. מדובר בעבירות שגובה הקנס עליהן הוא עד 1,500 שקלים, כאלה שנהגים נורמטיביים שאינם עברייני תנועה "כבדים" ישמחו לסגור מהר בתהליך דיגיטלי שהוא על פניו מהיר.
כמה דוחות משטרת ישראל מחלקת בשנה לנהגים בגין עבירות מהירות שהחריגה בהן מהמהירות המותרת אינה עולה על 30 קמ"ש? אף אחד לא יודע - משטרת ישראל מסרבת לחשוף את המידע כבר שנים. אבל גם העבירות האלה יגיעו בקרוב לבתי המשפט החדשים.
מקרים בהם משטרת ישראל מציבה במיוחד מלכודות מהירות בכבישים שבהם קל ללכוד נהגים - לא חסר. ב-2018 חולק כביש מספר 1 למספר מקטעים בהם מהירות הנסיעה המותרת נקבעה ל-90 קמ"ש ו-110 קמ"ש. השוטרים פשוט מתייצבים בקטע בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש, ולוכדים את הנהגים שחושבים שהמהירות המותרת בכביש המהיר היא 110 קמ"ש. כך, נהג נורמטיבי שנוסע במהירות 115 קמ"ש הופך לעבריין שצריך לשלם קנס.
כיום השוטר צריך לבצע אכיפה מתוך שיקול דעת, כלומר לוותר לנהג שנוסע במהירות 115 קמ"ש כי עוד מעט יגיע עבריין אמיתי שנוסע במהירות 140 קמ"ש. אבל בקרוב, כל מה שהשוטר יצטרך לעשות יהיה רק להפעיל את המצלמה, על כל נהג, כי האכיפה תהיה הרבה יותר קלה. ואז נהגים כאלה יגיעו אל בתי המשפט החדשים וימהרו לסגור עסקה דיגיטלית עם שופט שלא יזכו לפגוש.
כלומר, סביר להניח שכאשר בתי המשפט החדשים יחלו לפעול, כבר ייפול עליהם מבול של נהגים עבריינים שרובם לא נסעו במהירות מטורפת, הם רק ירצו לשלם את הקנס שיעמוד על כמה מאות שקלים ולמחוק את הכתם המביך. חלקם הגדול לא יהיה מודע לעובדה שלצד קנסות יש נקודות, כלומר הפעם הבאה שהם ייתפסו על ידי מערכות האכיפה כבר תהיה כנראה גם יותר יקרה - וגם יותר מסוכנת לרישיון.
