ממשיכים לדהור: אפקט הקורונה בשוק הרכב לא נבלם
ממשיכים לדהור: אפקט הקורונה בשוק הרכב לא נבלם
הכסף הפנוי שהצטבר לישראלים בארנק, משבר הייצור העולמי וגל יבוא מקביל הובילו לחצי שנה חלומית בענף הרכב, עם זינוק של 55% במכירות. ולפי התחזיות, התנופה תימשך גם במחצית השנייה של 2021
שוק הרכב הישראלי צפוי לסכם בעוד כשבועיים חצי שנה חלומית: על פי נתוני איגוד יבואני הרכב, בחמשת חודשי השנה הראשונים נמסרו בישראל 152,079 מכוניות חדשות — זינוק של 55% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. תחזיות מוקדמות צופות שביוני יימסרו עוד כ־25 אלף מכוניות חדשות. כלומר, במחצית הראשונה של השנה הנוכחית יימסרו כ־177 אלף מכוניות חדשות, וזאת למרות מגפה עולמית, מלחמה אחת, והעובדה שלא מעט ישראלים נפלטו משוק העבודה.
בניגוד לשנים קודמות קשה לדבר על מגמות המצריכות השוואה בין השנה הנוכחית לשנה החולפת, כיוון ש־2020 לא היתה שנה רגילה בכל קנה מידה.עם זאת, ניתן כן להצביע על כמה תופעות מעניינות אשר אפיינו את המחצית הראשונה של 2021, המסתמנת כאחת השנים הטובות בענף הרכב הישראלי.
חצי שנה של כסף פנוי
לפני כחודש הודיעה יבואנית יונדאי על הגעתו של דגם חדש לישראל: הטוסון. בהודעה ציינה היבואנית כי מעל ל־2,000 הזמנות לדגם החדש כבר נרשמו. יבואני רכב אחרים פחות מיהרו להצהיר כמה מכוניות הזמינו לקוחות שלהם שטרם זכו אפילו לראות גלגל באופק, אבל גם בטסלה היה ברור שמכסות היבוא של היצרנית לישראל, אלפי מכוניות, נמכרו מראש.
אם כן, כיצד נוצר מצב בו הישראלים עומדים בתור כדי לקנות מכונית? התשובה לכך טמונה בכסף הפנוי שהצטבר אצל מי שהפרוטה מצויה בכיסו. למרבה האירוניה, שנת הקורונה גזלה מן הישראלים בעלי ההכנסות את היכולת לבזבז את הכסף. אחרי שההתנפלות על הטלוויזיות הסתיימה, גילו ישראלים רבים שאל חופשת החלומות שעלותה עשרות אלפי שקלים הם כנראה לא ייצאו השנה. את הכסף הפנוי הזה מפנים כעת רבים מהם לרכישת מכונית חדשה.
גורמים בענף הרכב מרבים לספק על חצייה של מחסומים פסיכולוגיים דמיוניים שהישראלים קבעו לעצמם: מי שחשב שלעולם לא ייסע ברכב שטח יקר אשר עולה 100 אלף שקל יותר מן התכנון המקורי שמח לרכוש את רכב השטח, מי שלא חשב להצטייד במכונית שנייה למשק הבית מיהר להתפנק במכונית נוספת ובנוסף, יבואני הרכב מדווחים גם על "פיצוי" לצעירים בדמות מכונית חדשה מן ההורים.
לכך יש להוסיף גם את הנסיבות המעשיות: בתקופת הקורונה התחבורה הציבורית תפקדה באופן חלקי ותחת הגבלות רבות. לצד זה, המעסיקים הגדולים לא מיהרו לחדש חוזי ליסינג. כעת יהיה כבר קשה לחזור אחורה, במיוחד מבחינת נטישת התחבורה הציבורית.
המלחמה על האספקה
ענף הרכב העולמי נמצא בעיצומו של משבר ייצור הנובע מהקורונה. אמנם המשבר נמצא כבר בדרך לסיום בגלל חוסנו של הענף, אך הבעיה היא דווקא אספקתם של רכיבי אלקטרוניקה, או צ'יפים.
יצרני הרכב הגדולים פועלים בשיטה של "אחד נכנס אחד יוצא", כלומר מכונית מתחילה את דרכה על פס היצור, כל החלקים עבורה מוכנים מראש ולאחר יממה המכונית מורכבת. היעדרו של חלק אחד מסוגל לשבש את כל שרשרת הייצור, מה שקרה בחודשים האחרונים עם סגירת מפעלים של הונדה, טויוטה, ניסאן, ג'נרל מוטורס ואחרים.
המחסור אינו תקף רק לרכיבי האלקטרוניקה: בעולם קיים מחסור בצמיגים, בחלקי פלסטיק ועוד. היצרנים היפניים שנפגעו באסון פוקושימה, שמחק ביממה חלק ניכר מתעשיית הצ'יפים, אמנם נמצאים במצב מוכנות גבוהה ויושבים על מלאי ענק של רכיבים למקרה חירום. ועדיין — גם מסירות מיצובישי, סוזוקי והונדה נפגעו מן המצב.
טסלה והרכב החשמלי
במהלך שלוש השנים האחרונות כל שנה מוגדרת כ"שנת חדירת הרכב החשמלי". בפועל הדבר לא מתרחש בישראל: בזמן שבאירופה רוכשי רכב חשמלי זוכים לסובסידיות נאות, בישראל המדינה יושבת על הגדר ומשליכה יהבה על הצרכנים. התוצאה היא שבשונה משוק מכוניות הבעירה הפנימית, מכוניות חשמליות יכולות להצליח בישראל רק על סמך היותן אופנתיות או זולות מאוד. לראיה, גרסאות כל־חשמליות של מכוניות בעלות מנועי בנזין אינן זוכות להצלחה אלא אם הן זולות באופן קיצוני.
ועם זאת, מעז יצא מתוק הודות לקומץ של יבואנים שהשכילו להבין שאם מדינת ישראל לא תסייע, לפחות הצרכנים יבינו מה טוב. בהיבט זה האירוע המשמעותי ביותר בחצי השנה הנוכחית הוא חדירת טסלה לישראל עם טסלה 3 על כל גרסאותיה. טבלת המסירות של איגוד יבואני הרכב מוכיחה ש־1,036 מכוניות טסלה הן הישג נאה.
עד סוף מחצית השנה הנוכחית יהיה מדובר כבר בכ־2,500 מסירות, משמע טסלה 3 תהיה המכונית החשמלית הכי נמכרת בישראל.
גל יבוא מקביל
טסלה לא לבד: גם MG ZS החשמלי הפך ללהיט בארץ והיקף המסירות מגיע ל־1,209 רכבים בחמשת חודשי השנה הראשונים (כולל דגמי בנזין). משלוח ענק של מכוניות MG חשמליות אשר עגן בנמל אילת לפני כשבועיים יבטיח שגם ה־MG החשמלית תזכה להישג נאה של מעל אלף מכוניות חשמליות במחצית השנה הראשונה. ביחס ל־177 אלף מכוניות אשר יימסרו במחצית הראשונה של השנה מדובר אמנם בטיפה בים, אבל טיפה חשובה: כזו שמבהירה שגם בקרב לקוחות פרטיים וגם בקרב ציי רכב יש דרישה לרכב חשמלי.
במקביל לזינוק בהיקף המסירות בקרב יבואני הרכב הוותיקים, מתרחשת מתחת לפני השטח בפעם הראשונה זה שנים מהפכה גם בענף היוא המקביל.
רשימת יבואני הרכב שמשרד התחבורה מפרסם מדי חצי שנה, אשר התפרסמה בשבוע שעבר, חושפת גל של גורמים חדשים אשר נכנסו לעסקי היבוא המקביל בישראל, כלומר יבואני רכב חדשים שבניגוד ליבואנים הוותיקים לא קונים את המכוניות ישירות מיצרן הרכב, אלא מסוכנים בחוץ לארץ.
המחצית הנוכחית של השנה חשובה עבור ענף היבוא המקביל מכמה סיבות. ראשית, יבואניות גדולות רבות ביצעו מהלכים שאיפשרו גיוס הון ניכר. אוטומקס לדוגמה יצאה להנפקה. מעבר לכך, הענף תפס את מקומו הטבעי בשוק.
אם מאמינים להצהרות שר התחבורה לשעבר ישראל כץ, היבוא המקביל היה אמור להוזיל את מחירי המכוניות. שלא במפתיע הדבר לא קרה בכלל. למעשה המחירים אפילו עלו.
אבל השנה היבוא המקביל עבר לראשונה למתכונת שלא מנסה להתחרות ביבואני הרכב מבחינת מחיר, אלא מבחינת היצע. יבואנים מקבילים רבים החלו לייבא דגמים שיבואני הרכב הוותיקים יכלו לייבא זה שנים, אבל בחרו לא לייבא מסיבותיהם.
וכך הצרכנים בישראל כבר לא צריכים לחלום על פורד ברונקו, על יונדאי אלנטרה היברידית, על ג'יפ רנגלר חשמלי, על פולקסווגן ארטאון, על טויוטה פוראנר או על סקודה אוקטביה וסיאט טראקו בגרסאות פלאג אין הייבריד. הרכבים האלה, שיבואני הרכב הוותיקים לא הביאו בגלל חשש מפני פגיעה במלאי הקיים או בגלל בעיות של תמחור מול היצרן, זמינים כעת לרכישה ביבוא מקביל.
