טויוטה מסרבת להתחייב שתייצר רק רכב חשמלי
טויוטה מסרבת להתחייב שתייצר רק רכב חשמלי
בזמן שיצרניות כמו וולוו ופורד מצהירות על כוונותיהן לעבור לייצור של רכב חשמלי בלבד, היצרנית היפנית, כתמיד, חורגת מהשורה. יש לה סיבה טובה לכך: הסתכלות רחבה על כמות הזיהום שהרכב פולט, וההבנה שלא כל השווקים בעולם, בעיקר לא מערביים, ערוכים למעבר לרכב חשמלי
בזמן שוולוו, פורד ויצרניות אחרות מצהירות על כוונות לייצר רכבים חשמליים בלבד בשנת 2030, בטויוטה מדגישים דווקא שהיצרנית לא תמהר ליישר קו עם יתר היצרנים.
טויוטה נחשבה מאז ומתמיד ליצרנית שמעדיפה "לדלג" על קטעים בשרשרת האבולוציונית של מכוניות. כאשר בארה"ב התמקדו במנועי ענק, טויוטה העדיפה מנועים קטנים.
כאשר באירופה התמקדו בפיתוח מנועי טורבו קטנים, טויוטה העדיפה לבצע את אחד ההימורים החשובים ביותר בתולדותיה ולהתמקד דווקא בהיברידיות - וכיום טויוטה מעדיפה למקד חלק נאה ממאמצי המו"פ שלה דווקא ברכבים בעלי הנעה מימנית.
אך מעבר לכך, טויוטה כיצרנית שונה למשל מוולוו בכך שהיא מייצרת מכוניות שניתן למצוא בסוכנויות גם במקומות הנידחים ביותר בכדור הארץ, החל באיסלנד וכלה באפריקה. כך שעבור לא מעט שווקים גלובליים שעדיין מהווים מעל 30% מקיבולת הייצור של טויוטה, מעבר לחשמל אינו בא בחשבון.
במהלך אסיפת בעלי המניות השנתית של טויוטה ציין שיקגי טראשי, דירקטור בטויוטה העולמית כי "מוקדם מדי להתמקד רק באפשרות אחת" בתגובה ישירה לשאלה אודות מאמצי פיתוח של טויוטה בתחום הרכב החשמלי. לפי טראשי, טויוטה קבעה יעד רחוק למדי: שנת 2050, בה היצרנית תמשיך לייצר רכבים היברידיים, רכבי מימן - וגם רכבים חשמליים.
באותה אסיפת בעלי מניות ציין מאסאהיקו מאדה, ראש מחלקת המחקר והפיתוח של טויוטה כי "יש אנשים שאוהבים רכבים חשמליים אבל אחרים אינם סבורים שמדובר בטכנולוגיה נוחה לשימוש. מה שמשנה בסוף הוא העדפת הלקוח". נקודה מעניינת נוספת אשר הועלתה בדיון נוגעת להתייחסותה של טויוטה למלחמה בזיהום האוויר, כלומר ביכולת שלה לעמוד בדרישות תקני איכות סביבה.
טויוטה מתייחסת לכמות הזיהום שהרכב פולט בכל חייו
לפי טראשי, טויוטה אינה מתייחסת למכוניותיה רק לפי כמות הזיהום המיידית שהרכב פולט, אלא גם לפי כמות הזיהום הכללית שמייצר הרכב בכל מחזור חייו. הערתו של טראשי נחשבת יוצאת דופן אך חשובה מאוד: כבר כיום ישנם ארגונים אשר מודדים את מידת הזיהום שפולטים כלי רכב לא בהכרח לפי כמה עשן נפלט מאחוריהם, אלא גם במונחים של כמה שנים המכונית חיה על הכביש, כמה קל יהיה למחזר אותה בבוא היום והאם רכישתה של מכונית טויוטה שמחזור חייה הוא כשלושים שנה מסוגלת לחסוך מלכתחילה את עצם יצורן של שלוש או ארבע מכוניות מתוצרת מותג אחר, מכיוון שאורך חיי המוצר שלו הוא פחות טוב, מה שדורש רכישה של יותר מכוניות במשך אותן 30 שנים.
במצב כזה, דווקא למידת שרידותה של מכונית ולמידת אמינותה יש חשיבות הרבה יותר גבוהה ממידת הזיהום שהמכונית פולטת.
הצהרות כאלה של טויוטה עשויות בהחלט לגרום לענף הרכב העולמי להקשיב: כיום יצרני רכב רבים להוטים לעמוד בתקנות זיהום האוויר הנהוגות באירופה או לסירוגין ביעדים שהציב הממשל בארה"ב - והדבר טוב ויפה במקרה של וולוו, יגואר, אאודי ויצרניות אחרות שהמכוניות שלהן מיועדות לשיווק במדינות עשירות במערב. אבל שוק הרכב העולמי רחוק מאוד מלהיות ממוקד רק באירופה ובארה"ב.
למעשה דרום אמריקה ואפריקה נחשבות לשווקים גדולים לא פחות, מה שבהחלט עשוי לפלג את יצרני הרכב לאלה שמייצרים רכב נקי עבור המערב ורכב מזהם עבור כל היתר - ואלה שמייצרים רק רכב נקי, בידיעה ברורה שיצטרכו לוותר על לא מעט שווקים עולמיים שכנראה שלא יעברו לרכב חשמלי במהלך המאה הנוכחית.
