האוצר: ללא הטלת מס נסועה על רכבים חשמליים, הגודש בכבישים רק יגדל
האוצר: ללא הטלת מס נסועה על רכבים חשמליים, הגודש בכבישים רק יגדל
דו"ח האוצר בנושא הרכבים החשמליים חושף כי המס הנמוך שמשולם עליהם היום - כ-50% פחות מרכבי בנזין, אמנם תורם רבות למאבק בזיהום האוויר, אך יגרום לגידול אדיר של מספר המכוניות. האוצר סבור יש להוסיף ולמסות את בעלי המכוניות על גודש, תאונות ועוד
המכוניות החשמליות נכנסו לישראל במהירות גבוהה מהצפוי, זו בשורה טובה לזיהום האוויר ולנזקי הרעש, אך מכיוון שנכון להיום רכבים חשמליים כמעט ולא ממוסים, הרי שהמעבר לרכבים חשמליים עשוי להביא לעלייה בגודש בכבישים, בתאונות הדרכים, בתפיסת שטחי חניה, וכמובן לירידה בהכנסות המדינה. כך עולה מדו"ח משרד האוצר בנושא הרכב החשמלי. באוצר מעריכים כי "תחת הנחות סבירות, נקבל גידול של כ-15% לעומת המצב כיום. המשמעות היא שאם ב-2030 30% מהרכבים יהיו חשמליים, יהיה גידול של 5% נוספים בכמות הרכבים על הכביש, מעבר לגידול הטבעי" - זאת מכיוון שהנסיעה ברכב חשמלי זולה יותר מדלק, וגם ממוסה פחות מאשר נסיעה ברכב בנזין.
כלכלני האוצר חוזרים ליסודות התאורטיים של עולם המיסוי ומסבירים כי המיסוי הרב שמוטל כיום על עולם הרכב נועד לתמחר את ההשפעות החיצוניות השליליות של השימוש בכלי רכב. בשונה מהסברה הרווחת הנזק שנגרם לחברה בגין שימוש ברכבים הוא לא רק זיהום האוויר, אלא גם, ובעיקר, גודש בכבישים, תאונות דרכים, ותפיסת שטחי חניה. נזקים אלו קיימים במידה זהה ברכבים חשמליים. לפי חישוב האוצר, שהם מאריכים לבססו, העלות לחברה לכל 100 קילומטר ממוצעים של נסועה היא 61.8 שקל במקרה של רכב בנזין, ו-59.2 שקל ברכב חשמלי. פער של 2.6 שקל בלבד.
לכן, מבחינת האוצר יש הצדקה לשנות את מבנה המסים על הרכב, כך שגם רכבים חשמליים ימוסו ולמעשה ישלמו את המחיר של ההשפעה החיצונית השלילית של השימוש ברכב פרטי. האוצר מודע לכך שהחישוב אינו מדויק, וניתן להתווכח על פרטיו, ולכן הוא מדגיש שהחשיבות היא האמירה העקרונית כי "המיסוי הנוכחי על רכבים לא משקף את העלויות החיצוניות שנגרמות מהם". לפי הניתוח של האוצר, המס העצום שאנו משלמים כיום על דלק, הוא תשלום שנובע בעיקר בשל ההשפעות החיצוניות של הגודש ותאונות הדרכים, ולא בגלל זיהום האוויר, ולכן אין הצדקה שבעלי רכב חשמלי לא ישלמו את המס. באוצר אף כותבים שהיה נכון להפחית כעת את מס הבלו על רכבי בנזין, ולהטיל במקום זה 'מס נסועה' אחיד על כלל הרכבים, אך מדובר באתגר תפעולי.
כלכלני האוצר מודים כי המס הנוכחי שמוצע אינו אופטימלי, בגלל שהוא דורש תשלום זהה על כל קילומטר נסועה, בזמן שברור לכולם שרכב הנוסע בשעות העומס במרכז הארץ גורם לנזק גדול בהרבה מרכב הנוסע בשעות הלילה בכבישי רמת הגולן. באוצר כותבים "מיסוי אופיטמלי צריך להתחשב גם בשעת הנסיעה, מיקומה, מצב התנועה בכביש, ומספר הנוסעים ברכב, אך בשלב זה יש אתגר תפעולי משמעותי, נראה שאין אפשרות למצוא רכיב דיגיטלי שיותקן על הרכב ויאפשר את גביית המס בצורה מדויקת ואמינה המצופה ממערכת מס ממשלתית". גם בעתיד שהאפשרות התפעולית תיפתח, אומרים באוצר כי "יהיה צורך לתת מענה הולם לסוגיות הנוגעות לשמירת פרטיות הנהגים".
האוצר מודע לכך שהטלת מס נסועה על רכבים חשמליים, שכיום הם יקרים יותר מרכבי בנזין, עשויה לפגוע במגמה המבורכת של חדירת הרכבים החשמליים. ולכן מדגישים באוצר כי בשלב זה יש מקום "לבחון התאמות במתווה מס הנסועה, כך שהפגיעה בהיקפי חדירת הרכב החשמלי תהיה מתונה ככל הניתן".
על אף שהמטרה העיקרית של הדו"ח היא להצדיק מבחינה כלכלית את המס, הוא חושף לא מעט נתונים אודות כניסת הרכב החשמלי לישראל. כך, שיעור החשמלי מכלל הרכב המיובא ב-2022 היה 19.7% - נתון זה, לפי משרד האוצר, כולל גם רכבי פלאג אין הייבריד. הנתון מעמיד את ישראל במקום טוב באמצע. מעל ספרד, הונגריה, לטביה, יוון ופולין, אבל מתחת לאיסלנד, הולנד, שוויץ, בריטניה ולוקסמבורג.
בנוסף, באוצר ערכו חישוב המראה כי בשנת 2023 גובה מס הקנייה הממוצע על רכב בנזין עממי יהיה כ-42,500 שקל, בעוד גובה מס הקנייה הממוצע לרכב עממי חשמלי יהיה כ-18 אלף שקל. לפי האוצר, היקף אובדן ההכנסות למדינת ישראל בשנת 2030 יעמוד על שלושה מיליארד שקל כתוצאה ממעבר לרכבים חשמליים.
עוד עוסק האוצר גם בגידול הצפוי בצריכת החשמל עקב כניסת הרכב החשמלי ובצורך "לחלק" את החשמל בבתים המשותפים. לפי עיקרי הדו"ח נדרש לבחון את האפשרות להאיץ את קצב פריסת המונים החכמים במשק הישראלי או לחלופין לבחון שינויים ברגולציה ובאופן הפריסה - באופן שיצמצם משמעותית את היקף עמדות הטעינה שאינן חשופות לתעריף דיפרנציאלי. בנוסף, תוספת עמדות טעינה, הן ביתיות והן ציבוריות דורשת השקעה משמעותית ברשת החלוקה והתאמתה לפרופילי הטעינה. במונחי שנאים, הרי שנכון לשנת 2021 היו קיימים כ-52,847 שנאי חלוקה, תוספת של 10% עד 2030 משמעותה תוספת של כ-672 שנאים בשנה בממוצע. טעינה מנוהלת גם היא תדרוש תוספת משמעותית של שנאים וזאת בשל הנחה כי חלק מהצריכה תעשה עדיין בשעות השיא, וגם בשל הקמת עמדות טעינה חדשות בחניונים ובמרחב הציבורי.
בנוסף, לפי רשות החשמל, בהתאם למחקר של BCG, עולה כי תידרש השקעה של בין 1,700 ל-5,800 דולר לרכב בשדרוג הרשת. ההשקעה לא רק תייקר את תעריף החשמל, אלא עומדת בפני אתגרים משמעותיים שכן נדרשת להיעשות בחלקה בשטחים מובנים ובשכונות ותיקות. מכיוון שכך, קובעים במשרד האוצר כי יש להגביל את נקודות החיבור לבנייני מגורים, לתכנן את רשת החשמל בשכונות חדשות בהתאם לחדירת רכבים חשמליים, להפקיע שטחים לחדרי שנאים ולאפשר לחברת החשמל להשכיר חדרי שנאים.
שלא במפתיע, מסקנתו הסופית של האוצר היא שיש להטיל על הרכב החשמלי מס נסועה שיגלם את כל "ההפסדים" למדינת ישראל. כך, מס הנסועה ייקבע בהתאם לכמות הנסועה השנתית של הרכב, בדומה למס הבלו אותו משלמים רכבי בנזין. המס ייקבע על בסיס גובה מס הבלו הקיים בהתייחס לרכבי בנזין חדשים ויעילים "תוך הנחה שתבטא את היתרונות הסביבתיים של הרכבים החשמליים". כלומר, מיסוי הנסועה לגבי חשמליים יהיה נמוך יותר מזה המוטל כיום על רכבי בנזין, אבל יגלם את העובדה שאינם תורמים להפחתת הגודש והתאונות.
