כיצד המתיחות בין טורקיה לישראל תשפיע על ענף הרכב?
כיצד המתיחות בין טורקיה לישראל תשפיע על ענף הרכב?
טורקיה נמצאת במקום הרביעי בייצוא מכוניות לישראל, עם 19,729 יחידות בינואר-אוגוסט. כעת, נוכח הצהרותיו של הנשיא הטורקי ארדואן, התעוררו מחדש חששות בנוגע ליציבות יחסי המסחר בין המדינות; קטיעת הייבוא מטורקיה תדרוש את הסטתו לקווי ייצור במדינות שהשילוח מהן יהיה יקר יותר
בימים האחרונים, נוכח הצהרותיו של נשיא טורקיה רג'יפ טאיפ ארדואן על המלחמה, התעוררו מחדש חששות בנוגע ליציבות יחסי המסחר בין ישראל וטורקיה, כשבין ענפי היבוא הבולטים מתורכיה נמצאים פירות וירקות, מלט ומכוניות. למעשה, מכוניות הן המוצר היקר ביותר (מחיר ליחידה) שמיוצא מטורקיה לישראל.
בשלב זה אין יצרנית רכב טורקית "טהורה" שמייצאת מכוניות לישראל, אבל היקף הייצוא של מכוניות תוצרת טורקיה ארצה גדול מאוד: לפי נתוני איגוד יבואני הרכב, בשמונת חודשי השנה הראשונים יוצאו מטורקיה לישראל 19,729 מכוניות חדשות, נתון שממקם אותה במקום הרביעי בייצוא מכוניות ארצה, אחרי קוריאה הדרומית (44,134), סין (37,445) ויפן (28,558). למעשה, המדינה היחידה שמתקרבת לטורקיה בהיקפי הייצוא לישראל היא צ'כיה שנמצאת במקום החמישי עם 18,926 מכוניות.
לכל המדינות האלה חוץ מטורקיה יש יצרני רכב "שלהן": ליפן יש את טויוטה, לצ'כיה את סקודה וכיוצא בזאת. לטורקיה יש רבים וטובים שמייצאים לישראל, אף אחד מהם אינו טורקי.
בעבר לטורקיה היתה תעשיית רכב משלה ומכוניות טורקיות אפילו יוצאו לישראל: בשנת 1979 נחשפו הישראלים לפרסומות שהציעו את מכוניות אוטוסאן הטורקיות שהתבססו על מכלולי פורד במחיר 178,500 לירות. להתבססות של אוטוסאן על פורד יש סיבה: בדומה לישראל של שנות החמישים, גם בטורקיה יצרני הרכב הגדולים של אותה תקופה זיהו את הפוטנציאל שטמון במדינה השוכנת לחופי המזרח התיכון שיכולה לייצא לכל האזור וגם לאפריקה ומעניקה תנאי פעולה נוחים.
בטורקיה זה קרה הרבה לפני ישראל וזה גם הצליח: פורד היתה יצרנית הרכב הראשונה שהקימה בטורקיה מפעל עוד בשנת 1929 עם חנוכת "פורד איסטנבול". הממשלות הטורקיות ראו בייצור רכב יעד לאומי ועודדו את יצרני הרכב הגדולים באמצעות סובסידיות נדיבות שהפכו את טורקיה למעצמת רכב. לפי נתוני מרקליינס בשנת 2021 יוצרו בטורקיה 1,276,140 כלי רכב - 782,835 מהם פרטיים. בשנת 2022 יוצרו בטורקיה 1,352,648 כלי רכב - מתוכם 810,899 פרטיים.
ה"מודל" הטורקי לייצור רכב מבוסס על שלושה סוגי יצרנים: הסוג הראשון הוא יצרן מקומי שמייצר עבור יצרן עולמי - למשל טופאס הטורקית שמייצרת עבור פיאט, הסוג השני הוא של יצרן גלובלי שמחזיק במפעל משלו - כמו טויוטה ויונדאי, והסוג השלישי הוא של יצרן מקומי לחלוטין שאינו מייצר עבור זרים - כמו TOGG הנתמכת על ידי הממשלה הטורקית. מתוך אלה, היצרנים הגדולים המייצרים "למען" עצמם הם אלה שמייצאים מכוניות לישראל: טויוטה קורולה, יונדאי I 20, פורד טרנזיט ועוד רבים וטובים מגיעים אלינו מטורקיה.
יצוא המכוניות מטורקיה לישראל בעיקר נוח: עלויות השינוי הימי אינן גבוהות כמו מהמזרח הרחוק או אירופה, המפעל נמצא במרחק שעת טיסה, לטורקיה הסכמי סחר עם ישראל שמבטלים את המכס בסך 7% - ניתן להבין בקלות מדוע טורקיה היא המדינה הרביעית בהיקף הייצוא לישראל.
עד כה, גם סכסוכים קשים בין ישראל לטורקיה לא השפיעו על יצוא הרכב בין המדינות בגלל שיצרני הרכב הגלובליים הפועלים בטורקיה מקבלים מהממשל מידה בלתי מבוטלת של חופש ולשני הצדדים ברור שהיצרנים יכולים לעשות בסחורה כל העולה על רוחם, אבל בניגוד לסכסוכים קודמים, כעת מדובר במלחמה שעשויה להימשך מספר חודשים.
כיום רוב יבואני הרכב הגדולים מייבאים לישראל מכוניות מטורקיה ועוקבים אחר ההתפתחויות הדיפלומטיות – שאם יגרמו לניתוק יחסים עשויות במקרה קיצון לקטוע את הייבוא מטורקיה שכולל כמה דגמים פופולריים בישראל, למשל טויוטה קורולה. קטיעת הייבוא תדרוש את הסטתו לקווי ייצור במדינות שהשילוח מהן יהיה יקר יותר.
עוד נקודה מעניינת נוגעת ל"בייבי" של ארדואן: המכונית הלאומית של טורקיה. בחודשים האחרונים בוצעו גישושים בקרב גורמים בענף הרכב הישראלי בנוגע לשיווק של TOGG. במידה ויחסי המדינות ידרדרו, כנראה שהמכונית החשמלית לא תזכה לעלות על כבישי ישראל.
