גלגל חמישיהמושכים בחוטים: האם יבואני הרכב חיסלו את המכונית המשפחתית?
גלגל חמישי
המושכים בחוטים: האם יבואני הרכב חיסלו את המכונית המשפחתית?
בעוד מכוניות סיניות חשמליות כובשות את הלבבות והכיסים של הצרכנים בארץ, מחירי המשפחתיות רק עולים. מי שאחראים לכך הם היבואנים, רק שהפעם הטיימינג של עליית המחירים עשוי להיות מאוד בעייתי מבחינתם
בשבוע שעבר התרחש בשוק הרכב הישראלי אירוע חשוב: יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה, השיקה בישראל את טויוטה קורולה המחודשת. יבואני ויצרני הרכב משתמשים בעולם מונחים עשיר בכל הנוגע למכוניות שחודשו, התחדשו, הוצגו מחדש וכדומה, אבל עקרונית פירוש המונח הוא שבוצעו בה עדכונים של הקיים. במקרה של קורולה, מערכת הנעת הרכב שודרגה ועוד תוספות אבזור, אבל יותר חשוב: טויוטה קורולה עולה כעת החל מ-158 אלף שקל - תוספת של בערך 5,000 שקל. מדוע זה חשוב? מכיוון שקורולה היא המכונית הנמכרת ביותר בישראל בתצורת סדאן (שלוש קופסאות).
יבואנית טויוטה לא לבד: השבוע הודיעה יבואנית סקודה על התייקרות של מספר דגמים, אחד החשובים בהם הוא רב-המכר של היצרנית, מכונית הסדאן – אוקטביה. בגרסה הבסיסית אוקטביה עולה כעת 155,900 שקל, בעוד המחיר הישן עמד על 146 אלף שקל. יבואנית סיטרואן הגדילה לעשות כשהציגה השבוע את c4x, המכונית המשפחתית של החברה - גם היא בתצורת סדאן. המחיר מתחיל ב-164 אלף שקל לגרסת הבנזין.
לכל יבואן רכב יש הסבר שנמסר לתקשורת ומסביר מדוע ההתייקרות צודקת ונכונה: לאחד יש מערכת היברידית טובה יותר, לאחר תנוחת נהיגה גבוהה, הסבר נוסף הוא לגבי איכות חומרים מצוינת, אבל השורה התחתונה היא שלכולם יש יכולת להכאיב יותר ללקוחות בארנק.
מכוניות ארבע דלתות או "סדאן" היו במשך שנים לחם חוקו של העם היושב בציון. משנות השבעים ועד העשור הקודם הסדאן המשפחתיות היו המכוניות הנמכרות ביותר בארץ: סובארו ליאונה, מיצובישי לאנסר, מאזדה לאנטיס, מאזדה 3 ועוד. מכוניות סדאן שלטו בטבלת המכירות הישראלית עד שרכבי הכביש-שטח הגיעו – וכיום מכוניות בתצורת סדאן הן בעיקר מכוניות שמגיעות לציי הרכב, כלומר פחות נחשבות או נחשקות, אבל עדיין שימושיות ונותנים אותן ללקוחות בליסינג.
הצעד האחרון של היבואנים מגיע בעיתוי בעייתי שעלול להרוג את מכירות המכוניות המשפחתיות בישראל. מניעי יבואני הרכב אינם בהכרח לא במקום: שערי המטבעות משתוללים, ולפי דיווחים בעולם יש דרישה למכוניות סדאן דווקא מפני שרכבי הכביש-שטח מתייקרים. כלומר אפשר להבין במידה מסוימת ממה נובעות ההתייקרויות. למרות זאת, המצב שנוצר בעייתי. ראשית, על עובדה אחת אין עוררין: כיום מכונית משפחתית עולה כמעט 160 אלף שקל. שנית, המכונית החדשה הנמכרת ביותר בישראל מזמן אינה מכונית סדאן אלא רכב כביש-שטח חשמלי סיני קטן. המשמעות מאוד פשוטה: לצרכנים כבר לא משנה השימושיות של סדאן ולא מעניין אותם יותר המותג שבחזית, הם זקוקים לרכב כביש-שטח סיני.
בנוגע למחירים: בשוק הרכב הישראלי נוצר מצב מעניין, כמעט ייחודי, בו צריך להשוות אגסים לתפוחים. במילים אחרות, משפחתית בתצורת סדאן מתוצרת יצרן רכב יפני או אירופי גדול צריכה להתחרות מול רכב כביש-שטח חשמלי של יצרן סיני. מנתוני המכירות בישראל עולה כי ללקוחות בישראל לא משנה איכות הנסיעה או איכות הגימור שמציעה לדוגמה אוקטביה, משנה להם שיהיה רכב כביש-שטח חשמלי סיני עם מסך גדול, וכאן הבעיה כי שני פלחי שוק אלה משחקים לפי כללים שונים.
במקרה של המכוניות המשפחתיות אין בעיה ליבואני הרכב להעלות מחיר. מי שרוכשות את המכוניות הן חברות הליסינג. הן יקבלו את המשפחתיות בהנחה. אם כבר, עליות המחיר האחרונות שישתקפו במחירוני המשומשות של החודש הבא רק יתרמו למאזנים של החברות. אבל בצדו השני של המתרס נמצאות הסיניות החשמליות. מכוניות אלה מאוד פופולריות בציבור הלקוחות הפרטיים, וליבואני הרכב יש בעיה. כבר נכתב בעבר על נטיית יבואני הרכב לתמחר את החשמליות הסיניות "באופן פלאי" בדיוק סביב 170 אלף שקל, אבל כעת טסלה חדשה עולה 193 אלף שקל. המחיר של BYD אטו 3 מאובזרת על הכביש לדוגמה הוא 176 אלף שקל. יבואן רכב שיקום וייקר את המכונית שלו לאזור ה-180 אלף שקל פשוט מסתכן בעזיבת הלקוחות לטסלה, שהיא הרבה יותר נחשקת מכל רכב כביש-שטח סיני - לא משנה מה גודל המסך שלו. כך על החשמליות הסיניות יש סוג של תקרת מחיר, בעוד על המכוניות המשפחתיות אין שום תקרה. אם כבר, התייקרות שלהן רק תועיל לחברות הליסינג.
הכל טוב ויפה כשמדברים על מחירי השוק הפרטי, אבל מה לגבי שוק הציים? בשוק שעליו מתמודדות המכוניות המשפחתיות חלים כללים שונים: כיום לשכר הברוטו של מחזיקי רכב צמוד מתווספים מדי חודש סכומים שמייצגים את שווי השימוש (מה שמשלמים למדינה על השימוש ברכב בשעות הפנאי – 2.48% מערך הרכב כשהוא חדש) ואת שווי המעסיק (מה שמשלמים לחברת הליסינג ולמעסיק על הדלק, הביטוח, ירידת הערך, הטיפולים ועוד). מחזיקי רכב צמוד חשמלי מקבלים ממדינת ישראל הטבת שווי שימוש נאה של כמעט 1,200 שקל. מחזיקי רכב היברידי מקבלים הטבה צנועה של 500 שקל.
כאשר ניקח משפחתית, למשל טויוטה ששווה 158 אלף שקל - שווי השימוש שלה מחושב לפי 2.48% מערכה ויש הטבה של 500 שקל על הרכב ההיברידי. שווי השימוש (ברוטו) הוא כ-3,918 שקל, אבל ממנו יש להוריד 500 שקל הטבה - כלומר כ-3,400 שקל בחודש לשכר הברוטו. כעת ניקח מכונית חשמלית שמיובאת גם היא על ידי קבוצת יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה: ג'ילי ג'יאומטרי C בגרסה הבכירה ביותר. היא עולה 165 אלף שקל, שווי השימוש שלה (ברוטו) 4,092 שקל - אבל יש לנו הטבה של 1,200 שקל. כלומר גובה שווי השימוש שלה יהיה כ-2,800 שקל. כלומר לאור עליית מחירי המשפחתיות וחוסר התזוזה במחירי החשמליות – למחזיקי רכב צמוד אין סיבה לקחת מכונית עם מנוע בנזין.
בנקודה זו הקורא החכם ישים לב לעובדה מעניינת: יבואני הרכב שייקרו לנו את המשפחתיות הם אותם יבואנים שמחזיקים את מחירי החשמליות הסיניות כך שיהיו קרובים למחירי המשפחתיות של יצרני הרכב הוותיקים. לובינסקי, שהציגה מכונית סיטרואן משפחתית שעולה מעל 160 אלף שקל, היא גם יבואנית MG הסינית. יוניון מוטורס של טויוטה מייבאת ארצה את ג'ילי. שלמה מוטורס בבעלות של אלייד, בעלת השליטה בצ'מפיון מוטורס ומשפחת שמלצר. האם ליבואני הרכב יש אינטרס "להרוג" את המכוניות המשפחתיות? האם יש להם אינטרס לייקר את המשפחתיות? ייתכן בהחלט שמדובר באיתות ברור ליצרני הרכב הגדולים: שוק הרכב הישראלי משתנה, והמעוז האחרון של יצרני הרכב המערביים, ציי הרכב, עלול ליפול בקרוב.
