הניסוי הוכיח: נהגים שקיבלו תמריץ כספי הפחיתו ב־10% את הנסיעות שלהם
הניסוי הוכיח: נהגים שקיבלו תמריץ כספי הפחיתו ב־10% את הנסיעות שלהם
נהגים שהשתתפו בניסוי של משרד התחבורה ונתיבי איילון הפחיתו את השימוש ברכב הפרטי בכ־10%, בעיקר בנסיעות שתורמות לגודש בכבישים, בתגובה לתמריצים כספיים. לפי החוקרים, גם מיסוי עשוי לשנות התנהגות נהגים באופן חיובי
ניסוי רב־שנתי של משרד התחבורה, במסגרתו ניתנו הטבות כלכליות לנהגים שיימנעו מנסיעה ברכב פרטי בשעות העומס, הגיע לשלב התוצאות ונמצא כי תמריצים כלכליים משפיעים על התנהגות הנהגים. הניסוי, שקיבל את השם "דרך ערך" נעשה על ידי משרד התחבורה, משרד האוצר, חברת נתיבי איילון ובהפעלת חברת פוינטר טלוקיישן בע"מ, החל בסוף 2019 והסתיים בסוף 2023. במסגרת המחקר נהגים ששינו את הרגלי הנסיעה שלהם וצמצמו את השימוש ברכב פרטי יכלו לקבל עד 2,000 שקלים בשנה.
בחודש שעבר פורסם על ידי נתיבי איילון כי החברה מקדמת שלב שני לניסוי ובימים אלו מגויסים אליו אלפי נהגים נוספים אשר ברכבם תותקן מערכת ניטור מתקדמת שתתעד נתוני נסיעה כגון מיקום, משך ומועד הנסיעה. גם הפעם המשתתפים יקבלו מענקים כספיים משתנים של עד 2,000 שקל בתקופת הניסוי, בהתאם להרגלי הנסיעה שלהם. ההחלטה לקדם מחקר נוסף נובעת בין השאר מבעיות במחקר הראשון, שלא כלל קבוצת ביקורת, היה בו מחסור במידע על הנהגים והוא נערך חלקית גם בתקופת הקורונה, בה דפוסי הנסיעה והעבודה השתנו דרמטית. במסגרת הניסוי החדש יינתן גם תמריץ נוסף לשימוש בתחבורה ציבורית וייאספו נתונים על שימוש בפועל בתחבורה ציבורית, שיסייעו לבחון את מידת התחליפיות בין שימוש ברכב פרטי לשימוש בתחבורה ציבורית.
ממצאי השלב הראשון של המחקר הוגדרו בדו"ח הסופי על ידי החוקרים כ"חיוביים ומעודדים" כאשר בסיכום הממצאים נכתב כי "הנהגים המשתתפים בניסוי מגיבים באופן משמעותי לתמריצים הכספיים וניכרת הפחתה במדדי הנסיעות השונים בכ־10%, כאשר ההפחתה הינה בעיקר בנסיעות שתורמות לגודש כגון נסיעות בין־עירוניות, נסיעות למטרופולין ונסיעות לעבודה. הנהגים מגיבים הן על ידי הקטנת מספר הנסיעות והן על ידי שינוי במועד הנסיעות ומסלולן". צוות החוקרים שמלווה את המחקר הם פרופ' איתי אטר וד"ר עדי שני מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב ופרופ' שוש וסרמן מאוניברסיטת סטנפורד.
לפי ממצאי המחקר, ישנה שונות בתגובה בין הנהגים שונים, כאשר נהגים עם גמישות גדולה יותר בשעת ההגעה או היציאה מהעבודה, ונהגים שלהם יש אלטרנטיבות טובות יותר של תחבורה ציבורית עבור הנסיעות שלהם, מגיבים יותר לתמריצים מנהגים אחרים. עוד נמצא כי אין הבדלים במעמד הסוציואקונומי בין הנהגים השונים בכל הקשור לתגובה לתמריצים כלכליים.
ניסוי דרך ערך נועד לשמש את הממשלה ככלי תומך לקבלת החלטות. משרד האוצר מקדם שני סוגים של מדיניות ממשלתית שמתכתבת עם תמריצים כלכליים לצמצום הגודש: האחת זו מס נסועה. משרד האוצר פרסם תזכיר חוק להערות הציבור בנושא במרץ האחרון, אך החוק טרם קודם. השנייה היא מס גודש על הנכנסים למטרופולין גוש דן. בניגוד למס הנסועה, ההחלטה לקדם את מס הגודש כבר נמצאת בספר החוקים ועל הנייר היא אמורה להיכנס לתוקף כבר בשנה הבאה. עם זאת, בעקבות התנגדות שרת התחבורה מירי רגב, היוזמה נתקעה וכעת משרדי האוצר ורשות המסים מקדמים אותה באופן עצמאי.
בשיחה עם כלכליסט, אמרה ד"ר עדי שני מצוות המחקר כי "המחקר מראה שאפשר לשנות הרגלי נסיעה של נהגים שתורמים לגודש דרך תמריצים כספיים, כלומר נהגים מגיבים לתמריצים כספיים גם אם הם לא מאוד גדולים ומצליחים לשנות הרגלי נסיעה, הן ע"י ויתור על נסיעות ברכב פרטי והן ע"י הסטת שעות הנסיעה ברכב פרטי, שיכולים לתרום להפחתת הגודש. היבט נוסף שמצאנו הוא שלנגישות לתחבורה ציבורית יש חשיבות ונהגים שיש להם אלטרנטיבות טובות בתחבורה ציבורית הגיבו יותר".
במענה לשאלת כלכליסט אם ניתן להסיק ממחקר שבחן תמריצים כלכליים חיוביים לגבי השפעת תמריצים כלכליים שליליים (כמו מס גודש ומס נסועה) השיבה שני: "רוב הניסויים בכלכלה התנהגותית משתמשים בתמריצים חיוביים בגלל מגבלות היישום של ניסוי עם תמריץ שלילי. תמריץ שלילי עשוי לפעול באופן שונה, אך סביר להניח שאם כך אז דווקא יפעל באופן שבו ההשפעה תהיה חזקה יותר בגלל שנאת ההפסד. המסקנות של המחקר שלנו בהחלט מלמדות ששימוש בתמריצים כספיים כמו אגרות גודש ומס נסועה יכול להיות אפקטיבי לשינוי דפוסי הנהיגה, בפרט אם הוא מלווה בשיפור הנגישות של התחבורה הציבורית או אלטרנטיבות אחרות כמו נסיעה שיתופית והסעות עבור מקומות תעסוקה".
