ניתוחהכרזת המלחמה של ביידן על יצרני הרכב הסינים: האם ישראל תושפע מהמהלך?
ניתוח
הכרזת המלחמה של ביידן על יצרני הרכב הסינים: האם ישראל תושפע מהמהלך?
בימים אלה שני נושאים מרכזיים מעסיקים את נשיא ארה"ב ג'ו ביידן: מלחמה ביצרני הרכב הסינים שמאיימים להיכנס לשוק האמריקאי והמלחמה בישראל. בכל הקשור לחרבות ברזל, ישראל תלויה רבות בתמיכה האמריקאית - האם זו תנצל את המצב כדי להשפיע על ייבוא מכוניות סיניות לשוק הרכב המקומי?
בימים אלה שני נושאים מרכזיים מעסיקים את נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן: מלחמה ביצרני הרכב הסינים שמאיימים להיכנס לשוק הרכב האמריקאי והמלחמה שמתרחשת בישראל.
בשני המקרים יש לביידן סיבות טובות מאוד להתערב: במקרה של יצרני הרכב הסינים, ביידן מגן על יצרני הרכב האמריקאים ונערך לחסימה מסיבית של יבוא רכבים סינים לארה"ב - אם זה בכלל יתרחש, ובמקרה השני, ביידן שולט בסיוע לישראל, בהיקפי החימוש שנשלחים לארץ ואפילו בדיונים באו"ם. למעשה, ישראל פועלת בימים אלה כמעין "מדינת חסות" של ארה"ב ותלויה במידה מסוימת בהחלטותיו של ממשל ביידן.
בשבוע שעבר הכריז ביידן על מלחמה ביצרני הרכב הסינים, ועם זאת, ממש מתחת לאפו המדינה שבימים אלה נתמכת על ידי ארה"ב אולי יותר מכל הופכת ליעד מועדף של יצרני הרכב הסינים.
הנתונים אינם משקרים: על פי נתוני איגוד יבואני הרכב שמסכמים את 2023 , קוריאה הדרומית היא המדינה ממנה מיוצאות לישראל הכי הרבה מכוניות - 52,019 במספר, ובמקום השני נמצאת סין עם 46,997 מכוניות. לפני שלוש שנים סין לא תפסה אפילו את המקום החמישי בטבלה. לשם השוואה, אם נבחן את היקף היבוא של מכוניות אמריקאיות לישראל אשתקד ניתקל בנתונים עלובים למדי: 4,039 מכוניות.
היקף היבוא של מכוניות מסין לישראל עתיד רק לגדול: בשבועות האחרונים הודיעו כמה יבואני רכב על מותגים חדשים שיגיעו לישראל, ורק אתמול היתה זו אלבר שהודיעה כי קיבלה את הזיכיון למכוניות של BAIC. לפניה היתה מטרו שהודיעה כי תייבא לישראל רכבים חשמליים של דונגפנג.
עובדתית, מהפכת הרכב החשמלי של ביידן פסחה על ישראל: שברולט, פורד - יצרניות אלה אינן מוכרות בישראל אפילו חשמלית אחת באופן ישיר (כלומר על ידי יבואני הרכב הוותיקים והישירים). למרות כל מאמציו של ביידן להניע את תעשיית הרכב החשמלי האמריקאית.
הבעיה אינה טמונה בהיקפי מכירות של רכב אמריקאי בישראל: שנות השבעים חלפו, מכונית אמריקאית ענקית בחניה כבר לא נחשבת לסמל סטטוס והדומיננטיות של מעצמה זו או אחרת בייצוא מכוניות לישראל נקבעת כיום לפי מיסוי, מכס, טכנולוגיה, מחיר וגם תכלס לפי טעמו של הצרכן הישראלי.
העניין אינו היקף הייבוא אלא העיתוי. לביידן יש אויב: יצרני הרכב הסינים, ויש מדינה שזקוקה לעזרתו שלא תינתן בחינם - ישראל. זו מקבלת בברכה את אויביו הסינים, מקדמת מולם הסכמי סחר ומקבלת כל יצרן רכב סיני חדש בזרועות פתוחות.
מסיבה זו, בקרב גורמים בענף הרכב כבר נשמעות תהיות מתי ממשל ביידן יתעורר ויתחיל להתנות את הסיוע שהוא מעניק כיום לישראל, מדינת חוד החנית שלו במזה"ת בצעדים שייועדו לצמצום יבוא של מכוניות סיניות. חשוב לציין: כיום, לפחות על פני השטח, אין צעדים כאלה, אבל הממשל האמריקאי יכול לנקוט בשלל דרכים שייועדו לצמצם את היקפי הייבוא.
לדוגמה, ממשל ביידן שחרד מפני מצלמות המכוניות הסיניות, יכול לדרוש בצעד הפגנתי שמכוניות סיניות לא יתקרבו למתקנים אמריקאים בישראל - צעד הפגנתי שיכול לזרוע לא מעט בהלה. מספיקה הוראה אחת שמכוניות סיניות לא יתקרבו למקומות בהם שוהים נציגי הממשל האמריקאי שמגיעים לישראל בזמן המלחמה. ממשל ביידן יכול גם להתנות רכישת מכוניות מתוצרת ארה"ב על ידי מנהל הרכב הממשלתי שבימים אלה מצטייד בסיניות.
ישנם מהלכים נוספים שהם יותר "מאחורי הקלעים" ולכולם השפעה על הסכמי סחר, לחצים על צה"ל שכבר מחזיק כיום בליסינג מכוניות מתוצרת צ'רי וכמובן גם על משרד הביטחון שנערך להצטיידות בשנה הבאה במכוניות חשמליות "במחיר עממי" - משמע חלקן לפחות יהיו סיניות.
האם האמריקאים אכן ינסו להשפיע על חדירת יצרני הרכב הסינים לישראל? בכל עיתוי אחר, כנראה שלארה"ב אין הרבה מה לעשות בנושא, אבל בהתחשב במצב הביטחוני הנוכחי לא מן הנמנע שהשנה כבר יורגש כובד משקלה של ארצות הברית על שוק הרכב הישראלי.
