שירותי הכבאות מתריעים: שריפה של רכב חשמלי בחניון תת קרקעי עלולה להיות קטלנית
שירותי הכבאות מתריעים: שריפה של רכב חשמלי בחניון תת קרקעי עלולה להיות קטלנית
בעקבות התלקחות רכב חשמלי בחניון בדרום קוריאה שגרמה לשריפה של 140 מכוניות, בדקנו האם שירותי הכבאות בישראל ערוכים לשריפות כאלה. "יש בחניונים מערכות חשמל שלא תמיד מסוגלות להתמודד עם העומס של עמדות טעינה", מזהירים בכירים בכבאות
היום (שני) התקיימה בקוריאה הדרומית ישיבת חירום בהשתתפות בכירים מטעם משרד התחבורה הקוריאני ושירותי הכבאות בעקבות שריפה שהתלקחה בחניון תת קרקעי. המקור לשריפה היה מכונית חשמלית של מרצדס שהתלקחה והבעירה תוך כמה שעות 140 מכוניות שהיו בחניון. הבניין בקוריאה הדרומית פונה מיושביו והשלטונות בקוריאה הדרומית פתחו בחקירה.
בישראל יש היום יותר מ-140 אלף מכוניות חשמליות. לפי רישומי המדינה, בתל אביב לבדה יש מעל 22 אלף מכוניות חשמליות. מטבע הדברים, חלק מהן חונה בחניונים תת קרקעיים, כאלה שניתן למצוא תחת לא מעט בנייני מגורים וגם בחניונים ציבוריים.
המאפיינים של התלקחות מכוניות חשמליות אינם דומים למאפיינים של שריפת מכוניות רגילות. עם זאת, מכוניות חשמליות אינן נוטות להישרף יותר ממכוניות בעלות מנועי בנזין או דיזל. בישראל כבר התרחשו שריפות של מכוניות חשמליות, האחרונה בהן היתה של טסלה 3 שעלתה באש בשבוע שעבר בגוש דן בעקבות תאונת דרכים. שירותי הכבאות השתלטו על השריפה באמצעות עטיפת הרכב ב"שמיכה" מיוחדת והזנת חומרים מדכאי בעירה לסוללת הרכב לאחר שנקדח בה חור. סטטיסטית, הסיכוי שמכונית בעלת מנוע בנזין תתלקח גבוה הרבה יותר אבל במקרה של שריפה בחניון תת קרקעי מדובר בתרחיש בעייתי שלעת עתה אין לו פתרון אמיתי.
"כדי להבין את ההבדל בין שריפה של רכב חשמלי ובין שריפה של רכב רגיל חשוב להבין שהבעיה אינה רק רכב בוער, הבעיה היא הסביבה", אמר לכלכליסט יוסי דקלו, ראש חטיבת איסוף וחקירות בכבאות והצלה לישראל. לדבריו, "במקרה של שריפה בחניון תת קרקעי השיקול הראשון הוא דאגה לחוזק חומרים. בבניין שיש בו עמודים מזוינים, הברזל יכול לעמוד בחום של עד 800 מעלות במשך 120 דקות. זוהי שריפה קונבנציונלית, כמו שריפה של ארון חשמל או של מחסן. במקרה כזה כבאים נכנסים לחניון עם מערכות נשימה, מאתרים את מוקד השריפה ומטפלים בו במהירות במים וקצף. אך במקרה של רכב חשמלי יש שינוי דרמטי, כי ברכב חשמלי מים או קצף כיבוי אינם אפקטיביים בגלל הקושי להגיע לבית הסוללה שמתחת הרכב. מדובר בשריפה שהמים כלל אינם משפיעים עליה. כשיש לנו רכב שבוער מעל 6 שעות, הפתרון היחיד הוא לפנות את הבניין מיושביו מחשש לפגיעה ביסודות והתמוטטות הבניין. אם מדובר במספר רכבים חשמליים שעומדים זה לצד זה, ייתכן שיהיה מדובר באירוע הרבה יותר משמעותי, עד לרמת קריסת בניין".
הפתרון במצב של התלקחות רכב חשמלי בחניון תת קרקעי הוא רק פינוי של הרכב אל מחוץ לבניין. לדברי דקלו, "בעולם היו שריפות שדרשו יומיים או שלושה לכיבוי הרכב החשמלי. יש מקומות בעולם שמביאים מכולה מלאה במים ומטביעים בתוכה את הרכב הבוער. בישראל אנו מוכנים בישראל לכל תרחיש, אך חשוב להבין שגם שירותי כבאות בניו יורק, בסיאול או בלונדון לא למדו עדיין כיצד להתמודד באמת עם הבעיה. נציב הכבאות הקים ועדה לנושא הרכב החשמלי. יש לנו ציוד והתחלנו בעבודה מול צוותי חשיבה. למשל, בנינו נוקרים שמיועדים לחדור את הסוללה. אם מחר תהיה שריפה כזאת נפעיל את התהליכים שלמדנו אבל אין שום ערובה שזה יצליח באופן מלא. מתקני הטעינה למשל נמצאים זה ליד זה. אירוע בו עשרה רכבים בוערים זה ליד זה הוא אירוע מאז'ורי שעלול לגרום להתמוטטות בניין".
דקלו מזכיר שבעבר היתה תקינה שאסרה על רכב שמונע בגז להיכנס לחניון. "כוחות השוק והכלכלה לא שאלו את שירותי הכבאות. הסיכון הזה נכנס תחת רבי קומות אבל אף אחד לא התייעץ איתנו", אומר דקלו.
לדברי עופר שביט, ראש אגף חקירות בכבאות והצלה לישראל, "יש בחניונים מערכות חשמל שלא תמיד ערוכות להתמודד עם העומס של עמדות הטעינה. אלה ארונות שלא מותאמים לטעינה של רכבים. כשתהיה השריפה הראשונה עם נפגעים - רק אז יתעוררו. כשדיירים הולכים לישון ומתחת לבניין שלהם יש רכב חשמלי, שריפה עלולה לפרוץ בחניון וזה אירוע שיש להבין אותו ולהתייחס לנושאים בטיחותיים שלא התייחסו אליהם עד עכשיו. ככבאים אנו עושים הכל כדי לתקוף את הנושא. למדנו גרירת רכב, יש לנו שמיכות מילוט אבל זו פעולה בבניין שבו התקרה עלולה לקרוס. אם יבערו עשר מכוניות תחת חניון כזה, כל החניון יידלק".
בישראל לא תועדו עד כה שריפות של רכב חשמלי בחניונים מאז הגעת הרבים החשמליים לארץ לפני כארבע שנים. לדברי דקלו, "עד עכשיו לא היו לנו בעיות מפני שהסוללות חדשות. בעוד שנה-שנתיים תהיה בעיה בסוללה, אולי בעיית טעינה, ואנשים עלולים להתעסק בסוללות. מוסך מפוקפק עלול לשפץ אותן ואז אין לדעת מה יקרה".
