הערכה: הפסקת היצוא מטורקיה תפגע בענף הרכב הכבד
הערכה: הפסקת היצוא מטורקיה תפגע בענף הרכב הכבד
מתחילת השנה הגיעו לישראל 2,615 נגררים ולפי הערכות בענף התובלה, מעל שישית מהם מתוצרת טורקיה. כמו כן יובאו עשרות אוטובוסים מתוצרת איסוזו, אוטוקאר, איוובוס וטמסה ועשרות משאיות מתוצרת פורד טורקיה
בעוד שעיקר העיסוק בחרם היצוא הטורקי על ישראל נוגע ליצרניות רכב שמייצרות מכוניות בטורקיה (פורד, יונדאי, טויוטה ורנו), בפועל היקף פעילות תעשיית הרכב הטורקית מסתכם ביותר ממכוניות נוסעים: כיום טורקיה מהווה מרכז יצור של רכב כבד - ושל נגררי משאיות.
בשל שיטת הרישום, חסרים נתונים מדויקים אודות היקף היצוא של נגררי משאיות לישראל, אבל על פי נתונים חלקיים של איגוד לשכות המסחר, במהלך ארבעת החודשים הראשונים של השנה יובא מאות נגררים למשאיות מתוצרת אורטוס התורכית, אלמן, גולניאג'ו, גוניסאן, ילצין, מקינסאן, קסבורר וחברות טורקיות נוספות.
מתחילת השנה הגיעו לישראל 2,615 נגררים ולפי הערכות בענף התובלה, מעל שישית מהם מתוצרת טורקיה. לדברי גורמים בענף ההובלה, בניגוד למכוניות הנוסעים שעלות הייצוא שלהן מטורקיה לנמלים ביוון ומשם לישראל מוסיפה עשרות דולרים בלבד למחיר ההובלה, במקרה של נגררים מדובר בעלויות גבוהות יותר, בתפיסה של יותר שטח על האוניה ובפחות יכולת של היבואנים לנהל משא ומתן מול יצרנים בינלאומיים ולהשפיע בעקיפין על ההחלטות להמשיך ולייצר עבור שוק הרכב הישראלי – ולייבא את התוצר בעקיפין.
מעבר לשוק הנגררים, טורקיה היא גם יצואנית משמעותית של משאיות ואוטובוסים. לפי נתוני איגוד לשכות המסחר, השנה יובאו עשרות אוטובוסים מתוצרת איסוזו, אוטוקאר, איוובוס וטמסה ועשרות משאיות מתוצרת פורד טורקיה. ענף הרכב הכבד, כלומר משאיות ונגררים מהווה בדרך כלל ברומטר של רמת החיים במדינה. הסיבה לכך היא שמשאיות ונגררים משמשים לשינוע של סחורות, מדברי מזון ועד פריטי ביגוד ורהיטים. היעדר משאיות ונגררים, במידה והחרם הטורקי ימשך, עשוי להשפיע על מחירי ההובלה שבתורם עשויים להתגלגל לצרכן.
