בגלל המלחמה: המכונית הבאה תהיה יקרה יותר
בגלל המלחמה: המכונית הבאה תהיה יקרה יותר
אוקראינה היא ספקית גדולה של ניקל, נחושת ומתכות אחרות המשמשות לתעשיית הרכב. וכשהתותחים רועמים – האספקה נעצרת. יצרני רכב באירופה כבר הודיעו על סגירת מפעלים וצמצום ייצור. מחיר הניקל, שהוא רכיב חיוני בסוללות של מכוניות חשמליות, זינק בשבוע שעבר ב־200%. המשמעות: עיכוב בזמני אספקה ועליות מחירים של כל סוגי הרכב
כבר חלפו יותר משבועיים מאז פלישת רוסיה לאוקראינה ובין שהמלחמה תיפסק בקרוב ובין שלא - קשה להתעלם מן העובדה שתעשיית הרכב העולמית מושפעת ממנה, ולכן זו רק שאלה של זמן עד ששוק הרכב הישראלי יושפע גם.
בניגוד לקונפליקטים צבאיים אחרים הפורצים ברחבי העולם ומסתיימים, למשל במדינות שבהן כורים מתכות חיוניות לתעשיית הרכב, הקונפליקט האוקראיני־רוסי משפיע ישירות על שתי מדינות, אחת מייצרת לתעשיית הרכב – אוקראינה, ואחת צורכת מתעשיית הרכב – רוסיה. בכל אחת מן המדינות האלה יתרחשו בקרוב כמה מהלכים שישפיעו כאמור גם על שוק הרכב הישראלי.
ההשפעה המיידית והמשמעותית ביותר של המלחמה באוקראינה מתבטאת בתעשיית הרכב העולמית, אבל בעיקר במדינות הנמצאות קרוב לאוקראינה מבחינה גיאוגרפית, כלומר במרחק נסיעת משאית.
באוקראינה פועלים 22 יצרנים של חלקי חילוף לרכב שמחזיקים ב־38 מפעלים. זה שווה ערך ל”ראש סיכה” במונחים של תעשיית הרכב העולמית המונה אלפי יצרנים של חלפים שונים ואלפי מפעלים.
אבל בניגוד ללא מעט יצרנים, המפעלים באוקראינה נמצאים סמוך ל"באר" המשאבים שלהם. באוקראינה יש מרבצים של ניקל, נחושת ומתכות נוספות, ולכן המפעלים האוקראיניים מתמחים בייצור ועיבוד של מה שיוצא מן האדמה, כלומר מתכת.
2 צפייה בגלריה
מפעל של אאודי בגרמניה. יצרניות הרכב הגרמניות היו הראשונות שהודיעו על סגירת מפעלים או צמצום ייצור
(צילום: רויטרס)
לאוקראינה אין הידע או היכולת לעבד מתכת ברמה של ייצור חלקי מרכב לרכב, ובכל מקרה זוהי תעשייה שיצרני הרכב מעדיפים לשמור קרוב, אבל אוקראינה מייצרת חוטי חשמל לרכב, רתמות אוטומוטיביות, רפידות בלמים, חיבורי חשמל, רכיבי אלקטרוניקה ועוד. אוקראינה רחוקה מאוד מלהיות מעצמה של חלקי חילוף, אבל היא קרובה לאירופה. כלומר עלויות השינוע זולות. וכאן אנו חוזרים אל יצרני הרכב הממוקמים פיזית לא רחוק מאוקראינה – בצ'כיה, אוסטריה, סלובקיה וכמובן גרמניה.
הנפגעים הראשונות מן המשבר באוקראינה הם מי שנמצאים במרחק של כמה ימי נסיעה במשאית. יצרני הרכב הגרמניים היו הראשונים שהודיעו על סגירת מפעלים או צמצום ייצור. פולקסווגן, פורשה וב.מ.וו היו הראשונות ואחר כך הצטרפו גם סקודה ומיני.
אבל זהו רק הגל הראשון. יצרני הרכב הלא אירופיים נהנו במשך שנים מהטבות מס ותמריצים כדי שיקימו מפעלים בסלובקיה (קיה) ובצ'כיה (יונדאי), ומפעלים אלה צפויים להיות הבאים שייפגעו מן המשבר במדינה הסמוכה, אלא אם היצרנים יצליחו להגות פתרונות ולהסיט את יבוא החלפים למפעלים - אבל בכל מקרה המהלכים האלה יהיו יקרים.
במצב כזה ההשפעה על שוק הרכב הישראלי היא כמעט בלתי נמנעת. היצרנים שייפגעו באופן הניכר ביותר הם יצרני רכבי היוקרה הגרמניים שפשוט משביתים קווי ייצור. ההשבתה תאריך את זמני ההמתנה למכוניות מדגמים מסוימים ככל הנראה עד סוף השנה. לאחר שהייצור יחזור, יצרני הרכב הגדולים יבחרו לכסות הפסדים והדבר יתבטא במחירי המכוניות.
ההתייקרות לא תתבטא בעליות מחיר, מחיריהן הרשמיים של מכוניות בשוק הישראלי הם בדרך כלל יציבים, אלא בצמצום של הנחות. כיום שוק הפרימיום נשלט על ידי יצרנים גרמניים – מרצדס בנץ, ב.מ.וו ואאודי. אם יכולת האספקה של הגרמנים תיפגע, יצרנים אחרים ימהרו להיכנס למשבצת, למשל יגואר וטסלה, וזאת כמובן בהנחה שיהיו להם מכוניות לספק.
כיום שוק הרכב הישראלי נשלט על ידי יצרני רכב מהמזרח הרחוק. הדו”ח האחרון של איגוד יבואני הרכב הישראלי מצביע על כך שמותגים קוריאניים שולטים ביותר מ־30% מן השוק. בישראל יש שני מותגים קוריאניים דומיננטיים - יונדאי וקיה – אבל הם מייצרים גם באירופה וייתכן שהייצור שלהם ייפגע.
גם טויוטה מייצרת באירופה, אבל שיעור החשיפה של יצרני הרכב שבסיסם במזרח הרחוק לספקים מאוקראינה נמוך יותר. המשמעות היא כנראה שהמחצית הראשונה של שנת 2022 תאופיין בנטייה של צרכנים מוסדיים ופרטיים בכיוון יצרני רכב שאינם אירופיים.
משבר השבבים עדיין כאן
הבעיה שמציבה המלחמה באוקראינה אינה רק עם מפעלים שלא מייצרים חלקי חילוף. מדובר כבר בבעיה שממוקדת במשאבי טבע שניתן למצוא בעיקר באוקראינה. ראשית, ניאון, שאוקראינה אחראית על 70% מתפוקתו העולמית. מדוע דווקא הגז, המוכר לנו מגופי תאורה, משפיע על תעשיית הרכב? התשובה היא שניאון הוא הגז העיקרי ששימש את תעשיית השבבים העולמית.
לפני כשנתיים, בעיקר בגלל משבר הקורונה, הואט ייצור השבבים העולמי - ובמכונית מודרנית יש עשרות אם לא מאות שבבים. משבר השבבים גרם ליצרני הרכב הגדולים לעצור ייצור. בכירי תעשיית הרכב העולמית התנבאו רק לפני כחודשיים שסוף סוף משבר השבבים נמצא מאחוריהם ושבמהלך המחצית השנייה של 2022 יהיה ניתן לנשום לרווחה.
אבל כעת הבעיה אינה השבבים אלא כיצד יעבדו אותם. גם כאן, האפקט אינו מיידי. ליצרני השבבים עדיין יש מלאי של גז לעיבוד, אבל המאגרים האלה יתרוקנו במהרה ואז ייווצר צורך או בגז אחר, מה שכמובן דורש שינוי של מתקני ייצור, או במדינה אחרת שתספק את הגז, וכאן הספקים החדשים ידרשו יותר כסף. המשמעות היא שמהר מאוד מחירי השבבים יעלו. שוב תיווצר מלחמת שבבים: יצרני הרכב יידרשו לשלם יותר על שבבים או לוותר עליהם לטובת יצרני טלוויזיות וקונסולות.
אבל גז הניאון האוקראיני אינו הבעיה העיקרית אלא מחירי המתכות שאוקראינה מספקת: ניקל, ליתיום וקובלט שמשמשים באופן כמעט בלעדי בסוללות של רכבים חשמליים. מבין שלוש המתכות האלה, ניקל הוא זה שמחירו זינק בשבוע שעבר ביותר מ־200%. ניקל הוא המתכת שכ־10% מהאספקה הגלובלית שלו מגיעים מרוסיה. ניקל הוא גם רכיב חיוני בסוללות ליתיום איון אשר משמשות רכבים חשמליים. כך, בהסבר פשטני, בסוללות רכב חשמלי מותקנים תאים אלקטרו כימיים הכוללים שתי אלקטרודות - אנודה וקתודה. כאשר הרכב בשימוש – האנודה מספקת את האנרגיה והקתודה קולטת את האנרגיה. ניקל הוא רכיב חיוני למבנה הקתודה, ויצרני רכב רבים, לדוגמה טסלה, עושים שימוש נרחב בניקל בסוללות הרכב החשמלי.
בפועל, רכבים חשמליים אינם מאוד מורכבים מבחינה מכנית. מבחינת פילוח מחיר, הסוללה תופסת את רוב עלות הרכב. התייקרות של המתכות שמהן מורכבת הסוללה עלולה לגרום בתוך חודשים ספורים להתייקרות של הרכבים החשמליים, אבל לא רק: התייקרות של הניקל ברמה העולמית עלולה גם לייצר עיכובים בפיתוחים של רכבים חשמליים.
אזהרות ראשונות מפני בעיות באספקת הניקל העולמית נשמעו כבר בשנה שעברה מפי גורמים בולטים בתעשיה כדוגמת אילון מאסק, וכעת הנבואות השחורות הופכות למציאות, מה שידרוש מתעשיית הרכב החשמלי להמציא טכנולוגיות חדשות - או לדרוש יותר כסף. מטבע הדברים את העלויות הנוספות יצרני הרכב לא יספגו לבדם - הן יתבטאו במהרה במחירי הרכבים לצרכן, גם בשוק הישראלי, או לפחות בצמצום מסיבי של הנחות.
הסינים מנצלים את הפרצה
למלחמה באוקראינה יש עוד היבט שצפוי להשפיע על שוק הרכב הישראלי: יצרני הרכב המערביים מיהרו להכריז שהם מחרימים את שוק הרכב הרוסי. אבל יש מדינה אחת שיצרני הרכב שלה כלל לא מחרימים את רוסיה, אלא רואים בה שוק לגיטימי וענק שחבל לתת למלחמה אחת לקלקל את הפוטנציאל הטמון בו. המדינה הזאת היא סין.
בשנה שעברה צ'רי הסינית מכרה ברוסיה 40,874 מכוניות. האוואל מכרה 39,126 מכוניות וג'ילי מכרה 24,587 מכוניות. מתוך כ־1.6 מיליון מכוניות שנמכרו ברוסיה אשתקד אלה מספרים קטנים, אבל כאשר המערב מחרים את רוסיה, הסינים יכולים לפרוץ.
הפריצה הסינית עשויה להתרחש על חשבון שוק קטן במזרח התיכון שבימים אלה מאוד מעניין את הסינים: ישראל. צ'רי מחפשת זכיין ישראלי, גם גרייט וול (האוואל) וגם קספנג ויצרניות נוספות. ישראל גם נהנית מהקצאות נאות של מכוניות מיצרני הרכב הסיניים שכבר פעילים בישראל, כאשר ג'ילי לדוגמה צפויה להקדים משלוחים של אלפי מכוניות לארץ כך שיגיעו כבר במחצית הראשונה של השנה. אבל מה יקרה אם תגיע הוראה להתמקד בעיקר בשוק הרכב הרוסי כדי למלא מהר את הפער שהמערביים השאירו? ישראל כנראה תידחק הצידה.
