מבחן רכבדאצ’יה ג’וגר: נוחה ומרווחת במחיר של מיניוואן בן חמש - אבל משלמת בבטיחות
מבחן רכב
דאצ’יה ג’וגר: נוחה ומרווחת במחיר של מיניוואן בן חמש - אבל משלמת בבטיחות
המנוע אינו חזק, ההילוכים ידניים והעיצוב לא משהו, אבל בתמורה למעט כסף, הג’וגר עושה עבודה לא רעה בכלל. עד שזה מגיע לבטיחות. זו נקודת התורפה שלו שמאלצת את הנהגים לחשוב פעמיים לפני שהם מעמיסים עליו את הילדים
נתחיל בדילמה צרכנית־מוסרית: היכן נמצא קו פרשת המים שבין מוצר שהוא זול ובין מוצר שהוא גרוע? כאשר מדובר במכונית, יש הרבה גורמים שצריך להביא בחשבון, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדאצ'יה, חברה שמבטיחה שכל המוצרים שלה הם מעין גרסאות לואו קוסט, מילת קסם שישראלים אוהבים. לואו קוסט היא מילה שטומנת בחובה את האיזון הנכון בין ויתור על מנעמי החיים ובין קבלת מוצר שהוא עדיין משתלם אף על פי שהוא פחות טוב ממוצרים מקבילים אך יקרים יותר.
כזה הוא דאצ'יה ג'וגר, רכב הכביש־שטח החדש של דאצ'יה. למעשה, הוא לא רק רכב כביש־שטח אלא גם מיניוואן שמיועד לשבעה נוסעים, פלח שוק שמוזנח בישראל לאנחות. אף אחד לא חושב שמי שיקנה דאצ'יה ג'וגר מעוניין בו הודות לתכונות הכביש־שטח המופלגות שלו, אם יש בכלל כאלה.
3 צפייה בגלריה
דאצ'יה ג'וגר. מחיר אטרקטיבי אבל יש נקודת תורפה משמעותית והיא הבטיחות
(צילום: אוראל כהן)
ברור שמי שקונה ג'וגר זקוק לשבעה מקומות ישיבה, ויותר מכך למחיר אטרקטיבי. ג'וגר שלנו עולה 120 אלף שקל ברמת הגימור הבכירה, והתזמון כאמור משחק לטובת דאצ'יה. כיום ב־120 אלף שקל אפשר לרכוש בישראל מכונית סופר מיני כמו סקודה פאביה או את הגרסה הבסיסית מאוד של רכב כביש־שטח קטן כמו מאזדה 3 CX. אבל אף אחד מאלה לא מיועד לשבעה נוסעים. קשה שלא לחוש שהבחירה במחיר כזה, כלומר "העממי החדש", אינה מקרית.
לפני כמה שנים ב־120 אלף שקל היה אפשר לרכוש מכונית משפחתית וגם לקבל עודף. היום אפשר לרכוש מיניוואן משומש, כזה שמציע הרבה יותר מכל מה שמציע הג'וגר, אבל כאמור הוא משומש וזה הכי מפחיד את הישראלים. כך שמבחינת עיתוי, הג'וגר נוחת בתזמון מושלם.
מבחינת מראה חיצוני ג'וגר הוא רכב שלא מסתדר כל כך בעיניים. הוא לא מכוער אבל הבעיה אינה בפנסים או בגלגלים אלא בפרופורציה. החלק הקדמי הוא רכב כביש־שטח, החלק האחורי הוא הכלאה בין מיניוואן ובין וולוו סטיישן. אף אחד לא קונה דאצ'יה בגלל המראה אלא בגלל התמורה, מה שמביא אותנו אל תא הנוסעים.
יש יצרני רכב שמייצרים מכוניות יקרות, שעוברות דרך נוסחאות תמחור של יבואני רכב חמדנים ובסוף קשה שלא לשים לב לאיכות פלסטיק ירודה במחיר מופקע. במקרה של דאצ'יה איכות הפלסטיק הלא מובילה היא משהו שמתקבל בברכה לאור המחיר. מה שרואים הוא מה שמקבלים והאיכות אינה נוראית. היא סתם סבירה ומעט קודרת.
בדאצ'יה לא מעניקים מסך מורכב מאוד, אלא רק מסך שעובד. לא מעניקים מושבים מפנקים להחריד, אלא רק מושבים שאפשר לנסוע בהם נסיעה ארוכה בלי להתעייף יותר מדי.
מיקום שקע ה־USB היחיד שהדאצ'יה מציעה תמוה: גבוה על לוח המחוונים, מה שדורש שימוש בכבל טעינה ארוך. מיקום מערכת הבקרה של הרדיו ומערכות המולטימדיה מתחבא מאחורי ההגה ומעצבן מתמיד.
אבל מה שיותר חשוב נוגע לחלק האחורי, היכן שישבו הנוסעים. כאן יש בשורות טובות ובשורות רעות. הבשורות הטובות: שורת המושבים השנייה נוחה. לא מפוארת, לא מהודרת, שימושית לחלוטין. בשורת המושבים השלישית אפשר להושיב בני נוער, וזה הישג מכובד. כיום בלא מעט מיניוואנים אפשר להושיב בשורת המושבים השלישית זוג פעוטות וגם זה בקושי.
מנגנוני הקיפול של המושבים חשופים, המגבה לא מסתתר מאחורי כיסוי. האווירה היא תכליתית וטובה. אם לא מקפלים את הספסל האחורי, המרווח בתא המטען דל במיוחד. אם מקפלים את המושב האחורי המצב משתפר, אבל אי אפשר להושיב נוסעים מאחור.
עוד נקודה בעייתית, אבל לא הכי בעייתית: הג'וגר מייצר אפליה אקלימית בין מי שיושב במושבים הקדמיים בחום של יולי ונהנה ממזגן סביר ובין מי שיושב בכל יתר ספסלי הרכב ולא נהנה מפתחי מזגן, אלא רק משמש קופחת שחודרת דרך החלונות הגדולים.
הנקודה הכי בעייתית: בסופו של יום, גם מי שקונה מכונית לואו קוסט וגם מי שקונה מכונית יוקרה עלול למצוא עצמו מעורב בתאונת דרכים וכאן הבשורות גרועות מאוד: דאצ'יה ג'וגר קיבל ציון בטיחות נוראי של כוכב אחד מתוך חמישה במבחן הבטיחות של EURONCAP. לא מדובר רק בכוכבים. ממצאי הבדיקה היו לא פחות ממבהילים. לג'וגר יש מערכת מהתקנה מקומית להתרעה על סטייה מנתיב, כזו שמצפצפת בחולשה כשכבר מאוחר מדי. יש לו גם בלימה אקטיבית אבל בזה מסתכמת רשימת האבזור הבטיחותי.
ג'וגר נוסע לחפש מקום קריר. שוב אותה דילמה: היכן נמצא הקו העדין בין מוצר שהוא זול משתלם ובין מוצר שהוא זול גרוע? בכל הקשור בנסיעה ג'וגר מפתיע לטובה כל עוד מבינים ומתאמים ציפיות — ותיאום הציפיות הנדרש אינו משמעותי, אלא אם מישהו חולם להתחרות במכוניות ספורט, אז באמת הג'וגר יניב אכזבה.
הגענו למכשול הכי גדול ללא מעט ישראלים: דאצ'יה ג'וגר הוא בעל הילוכים ידניים. ידני מהנה, ידני מענג ולו בלבד מכיוון שקשה למצוא כיום מכוניות ידניות. המנוע הוא מנוע טורבו צנום בנפח ליטר אחד בלבד. הוא מפיק 110 כוחות סוס ודורש מהנהג לדעת היטב מה הוא עושה עם תיבת ההילוכים הידנית מפני שהמנוע הקטן, בשילוב עם הרכב הגדול, מרגיש תמיד מעט חלש. עקיפות דורשות מעט סבלנות או בחישה נמרצת ומהנה של ההילוכים. עליות דורשות הבנה שאי אפשר להיות הראשון בתור. אבל בפירוש לא מדובר ברכב איטי או ברכב שהמחסור שלו בכוח הוא מצב אקוטי. מעבר לכך, צריכת הדלק מצחיקה בשביל רכב שמיועד לשבעה.
עוד נקודה מעניינת: כמו הרבה מוצרים אחרים של יצרנית הרכב הרומנית, ג'וגר מיועד לכבישים מחורבנים, כמו שיש ברומניה, כמו שיש בעולם השלישי, כמו שיש בסטארט־אפ ניישן במזרח התיכון. וזה אומר שהג'וגר הוא רכב שבמפתיע משכך את איכות הכבישים האיומים של ישראל באופן הרבה יותר משכנע ממכוניות שעולות הרבה יותר ממנו.
אם יש תחום אחד שבו הג'וגר הוא באמת מוצר לואו קוסט מוצלח, כלומר כזה שמי שקונה אותו מבין שיש פשרות אבל יש תמורה מצוינת — זו החבילה הכוללת של הביצועים ואיכות הנסיעה.
כדי לסכם את דאצ'יה ג'וגר צריך לכמת את הנתונים באופן שונה ממכוניות אחרות, בגלל התכלית שלו. בכל מכונית יש למדוד תמורה מרובה ככל האפשר לכסף, אבל במקרה של הג'וגר יש למדוד לפי קריטריונים של תמורה סבירה למעט כסף, מה שמשנה את התמונה לחלוטין.
והאמת היא שבמונחים של תמורה סבירה למעט כסף, הג'וגר עושה יופי של עבודה. המנוע אינו החזק ביותר, הוא סתם מאפשר לג'וגר להתנהל בקצב סביר. המזגן אינו החזק ביותר ולכן אי אפשר לדרוש תא נוסעים קפוא של מיניוואן שעולה 180 אלף שקל. תיבת ההילוכים אינה האוטומטית המתקדמת ביותר ולכן צריך לעבוד כדי לחסוך עשרות אלפי שקלים או לקנות מיניוואן בן חמש שידע שניים או שלושה דורות של פעוטות.
כל אלה הם זוטות ומי שיקנה ג'וגר ילמד מהר מאוד שאפשר לחיות עם הזוטות בהרמוניה ואפילו ליהנות בדרך. אבל ההרמוניה הזאת עלולה להתנפץ כאשר תאונת הדרכים הראשונה תתרחש והרוכשים יגלו שאפשר לוותר על פתחי מזגן אחוריים כדי לחסוך כמה שקלים, אבל אי אפשר לוותר על בטיחות.
דאצ'יה ג'וגר קומפורט פלוס
מנוע: בנזין, נפח 999 סמ"ק. הספק מרבי 110 כ"ס, מומנט מרבי 20.4 קג"מ.
ביצועים: מהירות מרבית 183 קמ"ש, זינוק ל 100 קמ"ש 11.2 שניות
צריכת דלק: נתוני יצרן 17.5 ק"מ לליטר. נתוני מבחן: 12.9 ק"מ לליטר
בטיחות: 6 כריות אוויר, 1 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. בלימה אקטיבית
קבוצת זיהום: 5
מחיר: 120 אלף שקל
אהבנו
זולה, נוחה, מה שרואים הוא מה שמקבלים
אהבנו פחות
מנוע, בטיחות
מתחרות
אין בקטגוריה
לסיכום
משתלמת על אמת, חבל שהבטיחות גרועה מאוד
