הולכים אחורה: רוב דגמי הרכבים הפופולריים בארץ אינם חשמליים
הולכים אחורה: רוב דגמי הרכבים הפופולריים בארץ אינם חשמליים
מלבד דגם חשמלי אחד שכבש את פסגת המסירות ברבעון, בעיקר בשל שחרור המכס המסיבי רגע לפי עליית המס, רוב הדגמים הפופולריים בארץ אינם חשמליים. להיטי העשור הקודם נאבקים על רלבנטיות בתחתית הטבלה
שוק הרכב הישראלי סוגר את שלושת החודשים הראשונים של 2024 שמסתמנת כשנה כאוטית במיוחד: בשנה שעברה פרצה מלחמה, השנה עלה מס הקנייה על רכב חשמלי מ־20% ל־35% ומעבר לכך יש גם את המשבר החות'י שהשבית לחלוטין את נמל אילת.
וכמובן: בשלהי 2023 יבואני הרכב שחררו ממכס רכבים חשמליים כדי "להרוויח" את עליית מס הקנייה ב־2024, כלומר לשחרר מכוניות ממכס אשתקד ולמכור אותן השנה. המכוניות האלה הולכות ונגמרות. אבל למי שחושב שיבואני הרכב עסוקים כל הזמן בתור של לקוחות ממתינים נכונה הפתעה. הנתונים שאיגוד יבואני הרכב אינו מפרסם, כלומר כמה מכוניות נמסרות מדי יום ולא מדי חודש - דווקא חושפים תמונה עגומה למדי: במהלך החודשים האחרונים שלושת הימים האחרונים של כל חודש הם "ימי גיול", כלומר ימים שבהם יבואני הרכב לפתע מוסרים אלפי רכבים בבת אחת והרכבים האלה נרשמים כ"יד ראשונה אפס קילומטר" על שם חברות ליסינג, אחרי שיבואני הרכב לא הצליחו להיפטר מהם. המגמות האלה שתועדו בשלושת חודשי השנה הראשונים צפויות להמשיך ולהתבטא בשוק הרכב הישראלי בחודשים הקרובים ולעתים גם להחמיר.
אחד הנתונים היותר מעניינים שעולים מטבלת המסירות נוגע להרכב הדגמים הנמכרים בישראל. על פניו, המסר שיבואני הרכב משדרים הוא שהעתיד חשמלי והישראלים עטים על רכבי כביש־שטח. בפועל, פרט לדגם אחד דומיננטי רוב הדגמים הפופולריים בישראל אינם חשמליים – וגם כאן יש הטיה: לפי נתוני איגוד יבואני הרכב, הרכב הנמכר ביותר ברבעון הראשון הוא אטו 3 של BYD עם 5,220 מסירות. אבל במקרה של ה־BYD, חלק ניכר מהמסירות הן מכוניות ששוחררו ממכס אשתקד וכעת מכירתן מקודמת על ידי היבואן באגרסיביות לציי רכב. במקום השני נמצאת מכונית היברידית: יונדאי אלנטרה עם 2,745 יחידות.
במקום השלישי נמצאת מכונית נוספת שאינה רכב כביש־שטח, אינה חשמלית ואפילו אינה היברידית: סקודה אוקטביה, עם 2,098 מסירות. במקרה של האוקטביה סביר להניח שציי רכב אחראים לעיקר המסירות ולדברי גורמים בענף, ההתנפלות על האוקטביה נובעת דווקא מהיותה לא חשמלית ולא קוריאנית או יפנית.
את המקום הרביעי, עם 1,959 מסירות, לוקחת עוד מכונית שאינה עונה על אף אחת מהקונספציות הקיימות לגבי השוק: לא היברידית, לא חשמלית ולא רכב כביש־שטח. מדובר ב־i20 של יונדאי, מכונית סופר־מיני שפשוט מרוויחה מן העובדה ששוק מכוניות הסופר־מיני הצטמצם, המשפחתיות התייקרו והחשמליות כבר יקרות. את המקום החמישי תופסת ג'ילי ג'יאומטרי C עם 1,932 יחידות – מרחק משמעותי ממובילת השוק החשמלית של BYD.
בפועל, הטבלה לא משקרת: בניגוד למציאות שמתווכת על ידי יבואני הרכב שבה הציבור נוהה אחרי רכב חשמלי ורוצה רכבי כביש־שטח, במציאות הכסף מדבר והישראלים רוצים מכוניות זולות.
עוד נתון שקשה לפספס: בחודש מרץ הביקוש למכוניות חשמליות צנח. בחודשים ינואר–פברואר יבואני הרכב מסרו את המכוניות ששחררו ממכס ב־2023. אבל המכוניות של מרץ הן כבר מכוניות שמס הקנייה עליהן יותר גבוה ומשפיע על מחירן. לדברי גורמים בענף, המחיר אינו הגורם המשפיע היחיד: מיעוט דגמים חדשים, חשש מהופעת דגמים שהם יותר מתקדמים, מיצוי של התשתיות הקיימות לטעינת רכב חשמלי – כל אלה הביאו למכירות יחסית מתונות. למעשה, בבחינה חודשית של מסירות מרץ עולה תמונה שונה מהתמונה הרבעונית: אטו 3 של BYD, מובילת השוק , מסרה במרץ 1,001 יחידות, נתון שממצב אותה במקום השלישי בשוק.
לשם השוואה, במקרה של האלנטרה של יונדאי – מרץ היה דווקא חודש המסירות החזק ביותר שלה עם 1,056 יחידות. אם נבחן את ג'ילי ג'יאומטרי C, הדגם החשמלי השני בישראל מבחינת היקף המסירות הרבעוני, נגלה שבמרץ נמסרו רק 306 יחידות ממנה. עם זאת, חשוב גם "לחלק את העוגה" ולציין שגרסתה החשמלית של צ'רי FX שהוצגה ממש לאחרונה מסרה 630 יחידות במרץ. טסלה מודל Y שמשלוחיה התעכבו מסרה במרץ 999 יחידות. אך במקרה של להיטי המכירות הסיניים המוכחים של השוק הישראלי - לא ניתן להתעלם מהצניחה במסירות מרץ.
מעבר לכל אלה, לא ניתן להתעלם ממה שמתרחש דווקא בתחתית טבלת המסירות. מטבע הדברים, יבואני הרכב שמובילים את המסירות מתגאים כאשר הם נמצאים במקומות הראשונים ויש להם מכוניות שהן להיטי מכירות, אבל במקרה של לא מעט מותגים פופולריים ומוכרים בישראל - אי אפשר לא לשים לב לפגיעה קשה בהיקפי המכירות, מה שידרוש מהיבואנים לקבל החלטות: האם לתת למותגים האלה פשוט "לצוף" או האם להשקיע בהם הון כדי להחיות אותם. מבחינה מסורתית, שוק הרכב הישראלי נשלט על ידי יונדאי זה עשור. טויוטה וקיה מתקוטטות בדרך כלל על המקומות השני והשלישי ואחריהן ניתן למצוא את מאזדה, מיצובישי וסקודה שמחליפות מקומות בטבלה. אבל יתר המותגים, בחלק מהמקרים יצרנים בעלי היסטוריה של עשרות שנים בישראל, לא מלקקים דבש.
הנתונים מתייחסים רק לרבעון הראשון של 2024, אבל סביר להניח שעם התעצמות הסינים מצבם רק יורע. סיטרואן, לדוגמה, מסרה ברבעון הראשון של השנה 1,912 מכוניות, ירידה של 42% ביחס ל־3,299 מסירות בתקופה המקבילה אשתקד. היצרנית האחות פיג'ו מסרה השנה 1,645 מכוניות, ירידה של 53.9% ביחס לאשתקד. סיאט מסרה 1,535 מכוניות חדשות, ירידה של 38% לעומת התקופה המקבילה. לאופל יש 540 מסירות, ירידה של 48%. ואילו סובארו מסרה 1,371 מכוניות - ירידה של 41% ביחס לתקופה המקבילה.
הטבלה כוללת עוד דוגמאות ליצרני רכב שבעשור שעבר היו להם ביד להיטי מכירות, וכעת המכירות שלהם הידרדרו בצורה דרסטית. בחלק מהמקרים סביר להניח שהיבואן מחזיק אותם רק מכיוון שהם חלק מקבוצה יותר גדולה של מותגים. המגמה הזו בעיקר תקפה לגבי יצרני הרכב האירופיים, אבל סובארו, למשל, מוכיחה שיש גם ירידות במותגים יפניים.
ועוד נקודה חשובה: יונדאי מובילה את השוק הישראלי אבל מכירותיה ירדו משמעותית – מ־18,262 מסירות ברבעון הראשון אשתקד ל־12,036 כעת. במקרה של יונדאי מי שיפתח את אתר היבואן יגלה כי היצרנית אינה מקצה עכשיו רכבים לישראל וכי קיימים קשיי אספקה בדגמים רבים, כך שככל הנראה מדובר במצב פתיר ולא במצב ארוך טווח. אבל במקרה של המותגים האירופיים שמכירותיהם הולכות מדחי אל דחי, סביר להניח שמדובר במצב שלא ישתפר השנה, על אחת כמה וכמה כאשר לפחות בחלק מהמקרים היבואנים מודעים לבעיה ו"פותרים" אותה באמצעות השקעת משאביהם בהשגת מותגים סיניים והקצאת משאבים ניהוליים לכך.
