מבחן רכבכוכבת עולה: האחות המגניבה של וולוו עוקפת אותה בסיבוב
מבחן רכב
כוכבת עולה: האחות המגניבה של וולוו עוקפת אותה בסיבוב
פולסטאר 2, תת־מותג של וולוו שנולד בניסיון לייצר חשמלית ביצועיסטית וטובה, עושה כמיטב יכולתה להיות מכונית ראויה: היא אחת היחידות בשוק שמזכירה נסיעה על בנזין אמיתי, ורחוקה מלהיות צעצוע טכנולוגי
יום אחד קם מישהו שעובד בוולוו, מישהו רציני מאוד, והחליט שוולוו צריכה לייצר מכונית שתהיה מגניבה. מכיוון שוולוו ומגניבות לא הולכות ביחד, הוחלט בוולוו שהמכונית החשמלית החדשה צריכה להיות ממותגת בנפרד. מותג חדש, שיהיה גם מגניב וגם סביבתי, גם מתוחכם וגם חזק, בקיצור כל מה שאי אפשר להשיג על הנייר, אלא אם משיגים מימון סיני נדיב. אז בוולוו קיבלו מימון סיני נדיב מהחברה־האם ג'ילי והקימו את פולסטאר, תת־מותג של וולוו שהוא למעשה מותג עצמאי. ופולסטאר, בניגוד לוולוו, מייצרת מכוניות שאמורות להיות מגניבות, חשמליות, ביצועיסטיות ועוד כינויים שיווקים יפים.
בפולסטאר לוקחים את הנושא הסביבתי ברצינות תהומית: פולסטאר מוכרת רק מכוניות במדינות שבהן הסוכנויות יודעות כיצד לאזן את פליטות הפחמן של היבואן. היא דורשת מהסוכנים שלה להתקין מכונות סודה ידידותיות לסביבה, היא רוצה להיות יצרנית מיוחדת של מכוניות בעידן החדש.
המכונית הראשונה של פולסטאר בישראל היא פולסטאר 2, וזו מבוססת על פלטפורמה שעליה, רחמנא ליצלן, יושבות גם מכוניות של ג'ילי וגם מכוניות של וולוו. מבחוץ, פולסטאר 2 נראית כמו ניסיון של מעצב שמרן לייצר סוג של וולוו, אבל בלי השיעמום של וולוו. פולסטאר יודעת היטב שהיא לא רוצה להיות טסלה, היא לא רוצה להיות יונדאי והיא בטח שלא רוצה להיות ב.מ.וו. העיצוב של פולסטאר אינו עיצוב שגורם למישהו ברחוב להפנות את הראש ולדמיין את רגעי ההתעלות שעוברים על בעליה של המכונית החשמלית. העיצוב של פולסטאר משתדל להיות אנונימי, ומוכיח שלפעמים אנונימי זה טוב. במקרה של פולסטאר מדובר בעיצוב שמכוון ליודעי דבר, וזה כיף.
פולסטאר יוצאת למסע ארוך, מסע שמיועד להעניש מכוניות חשמליות, מסע שמיועד להוכיח להן שבנזין עדיף. המסע הקשה מתחיל בתל אביב, ממשיך אל הגלבוע, מתפתל בסיבובים שעולים אל שבשבות הענק. אחר כך ירידות חדות אל החומוסיה הטובה היחידה באזור, ואז שוב למעלה צפונה. מסע של עליות, מסע שמיועד להעניש מכוניות שלא בנויות לטווח. חשוב להבין: פולסטאר אינה מכונית המונית, היא לא מכונית שמתחרה בטסלה אבל היא גם לא מכונית שמתחרה בב.מ.וו. זו לא התרסה, זו עובדה: טסלה 3 היא מכונית משפחתית שגדושה בטכנולוגיה ממוקדת משתמש והטכנולוגיה הזאת למען האמת נפלאה. אבל פוסלטאר רוצה להיות מכונית נפלאה שגדושה בטכנולוגיה שאינה בהכרח ממוקדת משתמש. זה ההבדל בין מכונית עממית למכונית שאינה עממית. פולסטאר גם לא מתחרה בב.מ.וו — ב.מ.וו, וגם מרצדס, מגיעות ממסורת של מיקוד בנהיגה. הטכנולוגיה שלהן שונה. של פולסטאר פשוט שימושית.
חזרה אל מסלול הענישה: פולסטאר 2 היא פולסטאר בגרסה בסיסית עם סוללה משודרגת: 231 כוחות סוס, טווח רשמי של 530 קילומטרים. בעולם בו זינוק מאפס למאה תוך ארבע שניות בפקקים המטורפים של ישראל מהווה נקודה שמבדלת בין טיפשים יותר לטיפשים פחות, פולסטאר 2 אינה מיוחדת. היא לא צריכה להיות מיוחדת, היא בדיוק מספיקה.
חשוב להבין: פולסטאר 2 היא יותר מעוד מכונית, היא מכונית חשמלית מצוינת. וזו לא הגזמה: פולסטאר 2 יוצאת מהמרכז, ממהרת לכיוון הגלבוע, 20% סוללה נעלמים בין תל אביב לעמדת הטעינה בגלבוע וזה לא הרבה בכלל, אבל זה לא העניין: פולסטאר 2 היא מכונית שמשרה אווירה של רצינות תהומית, גם בנסיעה, גם בתא הנוסעים, כמעט בהכול.
וזה לא משנה אם מדובר בכלל במכונית חשמלית או לא, פשוט מדובר במכונית טובה מאוד. במקרה של הפולסטאר 2 תא הנוסעים הוא וולוו לכל דבר, זה ניכר היטב. קודם כל מה שלא טוב: אי אפשר לסנכרן מכשירי אנדרואיד. הכיוון של המראות החיצוניות מעצבן, הפעלת המזגן מחורבנת ודורשת התרגלות ואז הוא מרעיש. מעבר לכך, תא הנוסעים של פולסטאר מזכיר שאפשר להשאיר עודף מ־300 אלף שקל במדינת ישראל ולקבל מכונית שהיא פשוט איכותית מאוד, שרמת הנדסת האנוש שלה מרשימה, שאיכות החומרים שלה מצוינת.
על כל תא הנוסעים של פולסטאר שולטת מערכת הפעלה של גוגל, זה טוב למי שאוהב גוגל וגם למי שאוהב סדר וניקיון. מערכת השמע מעולה, המעבר בין תפריטי הרכב השונים פשוט מאוד ואינטואיטיבי. ניכר שמישהו בפולסטאר לא אוהב להתעסק בשטויות, אלא בעיקר. תנוחת הישיבה טובה. ההרגשה הכללית היא שבפולסטאר החליטו שמכונית חשמלית היא עניין לגדולים. מאחור יש מרווח, אבל המרחב לראש מוגבל בגלל גג השמש הכהה.
שקעי 12 וולט נעדרים מתא הנוסעים של הפולסטאר, אבל כל היתר מעניק תחושה של כובד ראש מפתיע, התייחסות רצינית ליצירת דגם חדש. בעולם של חשמליות שמתוכננות לחובבי מסכים זה שינוי מרענן, גורם מבדל בין מי שמבין שמכונית היא מכונית, ובין מי שחושב שמכונית היא צעצוע.
פולסטאר טסה את העליות של הגלבוע. העליות של הגלבוע מסוכנות, מחורנות, יש בהן מעברי בקר שמפוצצים צמיגים. מי שנופל מצד הכביש שחותך את הפסגה ימצא את עצמו בטיסה מהירה של כמה מאות מטרים למטה בכיוון עין חרוד. לטובת פולסטאר 2 ייאמר: בפולסטאר השקיעו המון בשלדה, בהתנהגות הכביש. באמת המון. יש יצרני רכב שמשליכים סוללה כבדה אל תוך המכונית החשמלית שלהם, מפצים מעט עם קפיצים נוקשים ומספרים סיפורי מעשיות על התנהגות ספורטיבית.
פולסטאר ממש לא משחקת. צריך לבחור במצב הגה ספורטיבי ואז להשתגע. פולסטאר 2 היא אחת המכוניות היחידות שהתנהגות הכביש שלה מזכירה מכונית בנזין באמת, כלומר היא עושה את מה שנהג מיומן באמת ידרוש ממנה לעשות: היא אוחזת להפליא בלי להיות מנותקת. מי שיבקש ממנה לרקוד על הכביש באמצעות הרפיה מדוושת הגאז יקבל החלקת ישבן נאה. ועדיין, יש בפולסטאר 2 משהו שמרגיש מלאכותי, שלא באמת מחובר לכביש. בהתחשב בעובדה שכנראה שעידן המכוניות שבאמת יודעות להתנהג יחלוף מן העולם בקרוב, פולסטאר עושה כמיטב יכולתה להיות הדבר הקרוב ביותר למכונית ראויה. אבל חשוב לציין שלכל הטוב הזה יש מחיר: כשפולסטאר לא רוקדת בכבישי הגלבוע, היא נוקשה. הצמיגים הרחבים שלה בטח שלא מסייעים. מעבר לכך, הם מייצרים שאון משמעותי בנסיעות בינעירוניות, מה שרק מודגש לנוכח השקט שבתא הנוסעים הרציני שלה.
אהבנו: ביצועים, איכות
פחות אהבנו: נסיעה נוקשה
מי יקנה: מי שמחפש מכונית אמיתית, עם ממשק אינטואיטיבי, ולא צעצוע
לסיכום: מכונית חשמלית רצינית, מרשימה וטובה
אגב, פולסטאר גדושה במערכות בטיחות. מערכות מעקב אחרי נתיב, מערכות סיוע לנהג, הכול נהיר, הכול ברור, הכול גוגל. זה אומר שהמחשב של פולסטאר יודע לספר בדיחות באמצעות הפעלה קולית. בהתחשב בעובדה שטסלה יודעת לשחרר צלילי נפיחות, מדובר ברע במיעוטו. אבל עדיין המערכת של גוגל עשויה לפעמים להרגיש עמוסה מדי.
פולסטאר 2 מסיימת את מסלול האימים. עמדת הטעינה במעלה גלבוע, ממש סמוך לשבשבות שמייצרות את הרוח שהופכת את האנרגיה לכל כך ירוקה וטובה, כמו שפולסטאר אוהבת, אינה פעילה. זה בסדר, פולסטאר 2 לא חייבת עמדה מהירה כרגע: היא עברה התעללות מאסיבית ונותרו לה 200 קילומטרים, יש עמדות נוספות, יש חומוס למטה ויש יום שלם להמשיך לנהוג. פולסטאר 2 היא מכונית ייחודית ומעניינת בפרמטר אחד חשוב — היא לא לוקחת את עצמה ברצינות, באופן הכי רציני שיש.
מדובר במכונית שעושה כל שביכולתה להתרחק ממיצוב של מוצר שהוא בגדר צעצוע לחובבי טכנולוגיה שמחפשים ריגוש באמצעות השלכת מאות אלפי שקלים על הכביש רק כדי למצוא עצמם עומדים בפקק לצד אלפי דומים להם. בפועל בוולוו צדקו: רק מוצר שהוא די דומה לוולוו, מיוצר בסין ומקפיד באופן אירוני לא להיות וולוו, יכול לספק כזאת חוויה. היא אמנם לא מושלמת, אבל היא אקסקלוסיבית מאוד, ובאופן מוזר ונטול בולשיט, גם מספקת להפליא.
