מבחן רכברנו ארקנה: עממית שמצליחה למשוך מבטים
מבחן רכב
רנו ארקנה: עממית שמצליחה למשוך מבטים
ההיברידית הראשונה של רנו, היא גם רכב כביש־שטח וגם קופה ספורטיבית יפת מראה, עם פרופורציות מדויקות וחישוקים גדולים. כשדוחקים אותה לקצה מנוע הבנזין מתקשה במקצת, אבל אז נכנסים לפעולה שני מנועים חשמליים שמסייעים מהר וחלק. האם היא תהפוך ללהיט מכירות? נראה שהיבואנית, שאיבדה קונים בשנים האחרונות, בונה על הדגם הזה, אבל כדי שזה יקרה כדאי שהיא תנקוב במחיר סופי, ולא תציג 165 אלף שקל כסכום שרק צפוי לעלות בעת המסירה
רנו ארקנה היא המכונית שהכי לא הגיוני שתצא מוצלחת לרנו. ארקנה היא סוג של שעטנז צרפתי־קוריאני־סובייטי לא ברור, אבל עובדתית הנוסחה מצליחה. וזה ההסבר: פעם רנו רצתה להתחרות בשוק הרכב הקוריאני, לכן רנו חברה לסמסונג והקימה את רנו סמסונג מוטורס. רנו סמסונג מוטורס יצרה מכוניות רנו עם סמלי סמסונג מקדימה עבור השוק הקוריאני. השותפות בין רנו לסמסונג עלתה על שרטון, וג'ילי הסינית צפויה לרכוש חלק מן המפעל. עם זאת, אחד הרכבים היותר מעניינים שהמפעל של רנו וסמסונג יצר הוא רנו ארקנה – רכב בתצורת כביש־שטח קופה, כלומר רכב שהוא כביש־שטח אבל גם עם מראה ספורטיבי כמו ב.מ.וו 6 X, ועם מחיר הרבה פחות מבהיל.
ברנו (וסמסונג) לא ממש האמינו שמישהו באירופה ירצה לרכוש רכב כביש־שטח שהוא לא באמת כביש־שטח או מכונית קופה שהיא לא באמת קופה, וכיוונו את עיקר מאמצי היצוא לשוק הרכב המטורלל ביותר עלי אדמות, שוק שאין לו שום בעיה עם מכוניות מנקרות עיניים, שוק שאוהב סממני יוקרה, שוק בו לא שואלים מאיפה הכסף: רוסיה. אבל אז נוצרה בעיה בשם ולדימיר פוטין. העולם החרים השנה את רוסיה, רנו נמלטה מן השוק הרוסי, והיצרנית נותרה עם צורך דחוף למצוא שווקים שייקחו את רכב הכביש־שטח הספורטיבי שלה במחיר טוב, למשל ישראל.
עד כאן הסיפור שמאחורי עלייתה של רנו ארקנה לישראל. למרות הצגתה כשעטנז מוזר, ארקנה היא ההפך הגמור מזה: העיצוב שלה מגובש להפליא, היא נראית טוב, מתנהגת טוב ואפילו מצוידת בטכנולוגיה שברנו לא היתה עד כה: הנעה היברידית. אפשר לומר שרנו ארקנה היא המוצר שיבואנית רנו היתה צריכה להשיק בישראל לפני חמש שנים לו רק היתה יכולה.
קודם כל מבחינת מראה, רנו ארקנה פוגע בול. בתקופה שרכבי כביש־שטח עממיים עושים תחרויות בכביש על מי מסוגל להרדים את הנהג והסובבים אותו יותר מהר, ארקנה היא מראה מרענן. הפלטפורמה שעליה ארקנה מבוססת משרתת דגמים נוספים של רנו, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות, אבל ארקנה היא הרנו היחידה שהיא באמת הרפתקנית ומיוחדת. חוץ ממדרגות הצד המטופשות של רכב המבחן, שמומלץ להיפטר מהן בכוח באמצעות עלייה על כל מדרכה מזדמנת, ארקנה היא מכונית נאה, שמושכת הרבה מבטים, ובישראל נדיר לקבל מבטים עם מכונית עממית. הפרופורציות של ארקנה פשוט מדויקות. החישוקים הגדולים, יחידות התאורה, מה שטוב לרוסיה טוב גם לנו.
בפנים ארקנה לא מאכזבת, אלא אם ממש מתאמצים לחפש ואז היא מאכזבת בדברים תמוהים. קודם כל יש לארנקה צג מידע גדול וברור שלא נראה מקושקש ולא קשה לתפעול. אך כנהוג ברנו, מערכת העברת השירים והשליטה בעוצמת השמע נחבאת על ידית מכוערת מאחורי גלגל ההגה, שצריך להפעיל בתבונה ובזהירות כי היא פשוט גרועה. את מערכת המולטימדיה התקשינו לסנכרן עם הטלפון, אולי זו בעיה מולדת.
תנוחת הישיבה טובה מאוד. הנהג יושב בתוך ארקנה ולא על ארקנה, מרגיש מחובר ושולט. מערכת התראת לחץ האוויר התריעה שוב ושוב, לא משנה בכמה תחנות דלק ביקרנו וכמה הסברנו לארקנה שאין בה שום נקר. המרווח מאחור טוב, אף שהצורה החיצונית של ארקנה מכתיבה גג נמוך לנוסעים מאחור. תא המטען מקבל ציון מספיק מינוס, אין מספיק חלל למעלה, וברנו לא השכילו לבטל את הגלגל החלופי שמתחת לרצפת תא המטען, מה שמגביה אותה והופך את המקום בתא המטען למוגבל. אולי ברוסיה זקוקים לגלגל חלופי, בישראל יש גרר.
על מערכת ההנעה של רנו ארקנה שווה להתעכב. ארקנה היא רנו היברידית ראשונה, אבל אופן הפעולה שלה שונה מזה של היברידית רגילה. קודם כל, מנוע הבנזין פשוט ולא מאוד חזק. מדובר במנוע בנפח 1.6 ליטרים שמפיק 94 כוחות סוס, בערך כמו רנו מגאן בת עשר. אבל לצד המנוע הזה פועלים שני מנועים חשמליים שמוסיפים כוח סביר, לא מתפרץ ולא מוחץ. מנוע הבעירה הפנימית שולח כוח לתיבת הילוכים בעלת ארבע מהירויות, כלומר בערך חצי ממספר המהירויות של תיבות הילוכים מודרניות, ובמהירויות של תיבת ההילוכים הזאת אי אפשר בכלל לשלוט, בטח שלא באמצעות ידית ההילוכים, מאפיין שלא מעט יצרני רכב ביטלו מזמן לטובת כפתורים. גם ידיות העברת הילוך מאחורי ההגה לא מצאנו.
על הנייר השילוב הזה אינו מנצח, במציאות ארקנה היא מכונית היברידית יעילה מאוד. קודם כל צריכת הדלק מרשימה. מעבר לזה, כשמנוע הבנזין של ארקנה עובד לבד קצת קשה לו והוא מעט רועש, אבל בדרך כלל ההנעה החשמלית מסייעת מהר. המעבר מבנזין לחשמל ובחזרה חלק חלוטין. כל הקקפוניה המכנית, משחק חילופי התפקידים המורכב בין מנועים חשמליים ותיבות הילוכים עובר חלק להפליא. חבל שבארקנה אי אפשר לשלוט באופן משביע רצון במערכת אגירת האנרגיה בבלימה, רק באמצעות ידית ההילוכים המגושמת.
ליצרני הרכב יש ידע ויכולת להפוך מכוניות למהנות לנהיגה, אבל הם שומרים על אוצרותיהם בקנאות: בפלטפורמה של ארקנה יש רכיבים שניתן למצוא גם בדאצ'יה דאסטר. יש גם קשר משפחתי לרנו קפצ'ור, אבל אף אחד מהם לא מתנהג כמו רנו ארקנה. כי ברנו יודעים היטב שרק רכבים שמקבלים את טיפול הקופה זכאים לקבל את המתלים היותר טובים, וארקנה הוא לא רק רכב כביש־שטח, הוא גם קופה והלקוחות גם משלמים, אז אפשר להוריד מהמדף את הקפיצים היותר טובים, את הבולמים היותר משובחים. זה לא שארקנה הוא מכונית מרוץ, ממש לא, אבל הוא ספורטיבי, הוא מרגיש נכון, הדוק, מתקשר ומעלה חיוכים בסיבובים שיגרמו לבן דודו הרומני לעוף מהכביש לתוך שדה בחבל לכיש.
מעטים הם הנהגים שידגמו את יכולותיו הספורטיביות של ארקנה, במיוחד עם השילוב המוזר של ההנעה ההיברידית, המערכת שמכוילת יותר לחיסכון ופחות לכוח, וחוסר היכולת להעביר הילוכים מגלגל ההגה, אבל מי שינסו יגלו שאם משטרת ישראל תשנה את דרכיה ותציב מלכודות מהירות בסיבובים שבהם מבלים עברייני המהירות האמיתיים, יש לה סיכוי לא רע לתפוס ארקנה במהירות גבוהה מאוד, פשוט כי ארקנה יכול. מעבר לכך, הגלגלים הספורטיביים וההתנהגות הנוקשה לא באים על חשבון הנוחות כפי שקורה לעתים.
האם רנו ארקנה היא מכונית טובה? התשובה היא כן. רנו ארקנה היא מכונית טובה מאוד. האם רנו ארקנה תהפוך ללהיט מכירות? התשובה מורכבת, כי מכונית אינה רק גלגלים ואינה רק שלדה. מכונית היא גם תולדה של נסיבות, של מדיניות יבואן והתנהגות יצרן. ורנו לא נחלה בישראל הצלחה בשנים האחרונות, אף שהיבואנית פצחה בריקודי שמחה כל הדרך אל הבנק. יבואנית רנו היא חברה בורסאית, וכפי שפורסם ב"כלכליסט" שיעור הרווחיות שלה זינק בשנים האחרונות. למרות זאת באתר רנו ישראל מופיעה הודעה על עליית מחירים קרובה, ומחירה של ארקנה כשתימסר ללקוח עשוי להיות גבוה יותר.
ארקנה היא מכונית עממית טובה מאוד הודות לטכנולוגיה, להתנהגות הכביש ולמחיר. האם לקוחות רנו, גם הנאמנים שבהם, מוכנים לרנו שהיא גם מורכבת טכנולוגית, גם עתידנית, גם לא שגרתית וגם צפויה להיות יקרה יותר מן המחיר הנוכחי? השורה התחתונה היא שהארקנה היא מכונית מאוד מעניינת, אבל לא היינו סוגרים עסקה לפני שנדע את המחיר הסופי וגם כיצד שוק הרכב הישראלי מתייחס לרנו שהיא גם היברידית וגם מיוחדת, לטוב ולרע.
רנו ארקנה S EDITION SR
מנוע: בנזין, נפח 1,598 סמ"ק, מנועי עזר חשמליים. הספק מרבי מנוע בנזין 94 כ"ס. הספק מרבי מנוע חשמלי 69 כ"ס. מומנט מרבי מנוע בנזין: 15.1 קג"מ. מומנט מרבי מנוע חשמלי: 20.9 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 172 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־10.8 שניות
צריכת דלק: נתוני יצרן 20.8 ק"מ לליטר. נתוני מבחן 15.3 ק"מ לליטר
בטיחות: 6 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי. בקרת שיוט אקטיבית
קבוצת זיהום: 2
מחיר: 165 אלף שקל