מבחן רכב מיצובישי אאוטלנדר: בשטח הבורגני הקמפינג עלינו, הזיהום עליכם
מבחן רכב
מיצובישי אאוטלנדר: בשטח הבורגני הקמפינג עלינו, הזיהום עליכם
איכות החומרים של מיצובישי אאוטלנדר החדש השתפרה מאוד, תנוחת הישיבה נוחה ויש מספיק מקום למשפחה הבורגנית המבוססת. מנוע מזהם ושותה דלק? גם זה לא עוצר את להיט המכירות
שוק הרכב של שנת 2021 ניתן לחלוקה פשוטה לשתי קבוצות עיקריות: מכוניות להיט וכל היתר. מכוניות הלהיט הן מכוניות מיינסטרים לא ממש מרתקות שעם ישראל החליט שהן להיטים. היתר הן מכוניות מיינסטרים, גם הן לא ממש מרתקות, שבציי הרכב החליטו שהן להיט.
סימני ההיכר של מכוניות להיט הם פשוטים: הלקוחות מזמינים אותן עוד לפני שהם בכלל זכו לראותן, הם יודעים מה הם קונים כי בעבר היו להם מכוניות שעונות בדיוק על הדרישות האלה. ומעבר לכך, הם יכולים לשלם הרבה יותר ממה ששילמו עבור הדור הקודם. מדוע? מכיוון שיש להם כסף, הרבה כסף, הודות להימנעות מנסיעות לחו"ל, הודות לקורונה והודות לספאקים. בל נטעה: לקוחות של מכוניות להיט לא מביעים אפילו קמצוץ של עניין באיכות הסביבה. בטיחות לרוב לא חשובה להם בכלל וגם לא נוחות הנסיעה.
בהיבט זה, מיצובישי אאוטלנדר הוא מכונית להיט. אם לדייק, זו המכונית שעליה מיצובישי העולמית משליכה את עיקר יהבה בעקבות תהליכים היסטוריים. קודם כל, מדוע מיצובישי אאוטלנדר הוא להיט? מכיוון שהוא מיועד לפלח שוק מאוד ספציפי של מעמד הביניים הגבוה: אלה שיש להם שלושה ילדים וזקוקים למקום נוסף בשורה האחורית למקרה ששלושת הילדים יחליטו שהם רוצים לקחת חברים. ואם הם לא רוצים לקחת חברים, אז הם רוצים לקחת ציוד קמפינג.
כרטיס הכניסה התייקר
חלומותיו של מעמד הביניים הישראלי מלאים בחזיונות קמפינג, והעובדה שהאאוטלנדר נהנה במידה מסוימת מהניחוח ההיסטורי של מיצובישי פאג'רו בהחלט מסייעת. העובדה שמעמד הביניים הישראלי של 2021 הוא מעמד מבוסס להפליא רק עוזרת יותר. אם רק לפני כחמש שנים 170 אלף שקל היו כרטיס הכניסה, כיום 200 אלף שקל קונים מיצובישי אאוטלנדר שמאובזר במה שצריך כדי להיות שונים מהאאוטלנדרים פחותי הכבוד של ציי הרכב. בפועל, אאוטלנדר הוא מתחרה כמעט בודד לצד סקודה קודיאק בפלח שוק שהולך ומתייקר ביחס ישר לעליית יכולת הלקוחות להוציא יותר כסף.
אבל מיצובישי אאוטלנדר החדש אינו האאוטלנדר היוצא. אאוטלנדר החדש הוא התוצר הראשון של ברית שנכפתה על מיצובישי. לפני כמה שנים מיצובישי נקלעה לפרשת זיהום אוויר, מניותיה קרסו והחברה נרכשה על ידי ניסאן שככל הנראה היתה גם זו שהלשינה על הזיהום של מיצובישי.
נשיא רנו ניסאן דאז חי כיום בלבנון לאחר שהוברח מיפן בקופסה אבל הנכס העיקרי, מיצובישי, נשאר. לא שלמיצובישי היה קל: בעוד בישראל מדובר במותג מוכר בכל משק בית, בעולם מיצובישי לא ליקקה דבש. היצרנית הודיעה שתיסוג מאירופה, הודיעה לאחר מכן שתשוב לאירופה ובינתיים עמלה על דור חדש לאאוטלנדר, כזה שמתחת לפני השטח מבוסס בכלל על מכלולים של ניסאן: המנוע, תיבת ההילוכים, השלדה, כולם היו בניה של ניסאן.
מיצובישי אאוטלנדר בא לעשות את מה שמיצובישי יודעת לעשות כבר הרבה שנים: לעשות הרבה עם מעט, בעיקר במישור העיצובי. לאאוטלנדר יש שני פנסים צרים, עוד פנסים למטה ועוד כמה פנסים מפוזרים מסביב, הכל כדי להאיר את דרכה של משפחת הקמפינג הדמיונית על שלושת ילדיה, חבריהם וגם המטען. בתי הגלגלים תפוחים כדי להזכיר שעם האאוטלנדר לא מומלץ להתעסק ויש גם פנסים אחוריים צרים. אבל קשה שלא לשים לב לעובדה פשוטה, והיא שהאאוטלנדר הוא למעשה בחלקו ניסאן איקס טרייל. לכן אאוטלנדר החדש מאבד את העיצוב העדין של קודמו לטובת משהו שייראה הרבה יותר בולט בכל חניון. לרוב הלקוחות זה לא יפריע.
תא הנוסעים כולל את מה שחשוב ללקוחות: שלוש שורות של מושבים בכל רמות הגימור. שלושת הילדים בשורה האחורית יכולים לשבת בשמחה, גם להזיז את המושב קדימה ולאחור. לעומת זאת, בדומה להרבה רכבי כביש־שטח אחרים, ישיבה בשורת המושבים השלישית היא משימה ששמורה רק לילדים בעונש. איכות החומרים גבוהה משמעותית מזו של הדור היוצא והתחושה הזולה שמאפיינת דגמים רבים של מיצובישי אינה נוכחת באאוטלנדר החדש. לוח המחוונים מרגיש מוצק מאוד, תנוחת הישיבה של הנהג טובה. ועם זאת, פתחי המזגן ממוקמים נמוך מדי. עוד נקודה תמוהה: אאוטלנדר כולל מערכות בטיחות רבות, גם 11 כריות אוויר, אבל לא את כל מערכות הבטיחות החשובות. יש לו בקרת שיוט אדפטיבית, אבל אין לו בקרת סטייה אקטיבית מנתיב. יש לו בקרת נסיעה לאחור, אבל דווקא כרכב שיבלה לא מעט זמן בהובלת ילדים קטנים, אין בו מערכת התרעה על שכחת ילדים.
הנוסחה ליצור להיט מכירות אינה כוללת בהכרח את שיא הטכנולוגיה ואאוטלנדר מוכיח זאת היטב. אין כאן מנוע טורבו, אין מערכת היברידית. אאוטלנדר מצויד במנוע בנזין גדול בנפח 2.5 ליטרים ובתיבת הילוכים אוטומטית רציפה. מה שלפני כחמש שנים נחשב לטכנולוגיה מתקדמת באירופה נחשב כיום לחדשני בארה”ב והאאוטלנדר גם זוכה לציון זיהום לא מחמיא של 14 מתוך 15. רוב הלקוחות לא יוטרדו מכך וגם לא מהעובדה שצריכת הדלק היא ליטר לכל 10 ק”מ.
מעט מתמהמה
תיבת ההילוכים הרציפה מתאימה יותר לנסיעה רגועה ופחות לנהיגה נמרצת, ומכוילת יותר לחיסכון ופחות לביצועים, כלומר לפעמים יש תחושה שלמרות הנפח המכובד האאוטלנדר מעט מתמהמה. גם התנהגות הכביש שלו היא תולדה של שילוב בין הצורך להעמיס אביזרים לעובדה שמדובר ברכב אמריקאי. רוב דגמי האאוטלנדר היותר מאובזרים מצוידים בחישוקי גלגלים ענקיים בקוטר 20 אינץ' שמכתיבים התנהגות קופצנית בעיר והמתלים האמריקאים מכתיבים התנהגות רכה מחוץ לעיר, לפעמים רכה מדי גם במונחים של משפחה שרק רוצה להגיע.
בשורה התחתונה: במקרה של רכבים רבים שמגיעים לארץ בימים אלה, המלאי כבר נמכר מראש חודשים רבים קדימה, כי הלקוחות הכתירו את הרכב כמלך מכירות עוד לפני שבכלל קיבלו מפתח. הדור הקודם של האאוטלנדר היה רכב שנועד לתת ללקוחות תחושה של רכב שטח, יכולת לשאת משפחה, וכל זה תוך פשרה מסוימת באיכות הגימור ואיכות הנסיעה. אאוטלנדר החדש מהווה קפיצה קדימה, אבל יש בו גם חלקים מהותיים שיזכירו למי שמוציא כ־200 אלף שקל ששפע של אבזור אינו יכול תמיד להסתיר מקומות שבהם יש פשרה.
