גלגל חמישיטנק, גלידה והר כחול: סין נותנת פייט למערב בתערוכת הרכב של שנגחאי
גלגל חמישי
טנק, גלידה והר כחול: סין נותנת פייט למערב בתערוכת הרכב של שנגחאי
השבוע נפתחה תערוכת הרכב החשובה בעולם. בעוד היצרניות המערביות חשפו דגמי יוקרה, הסיניות התמקדו ברכבי כביש-שטח עממיים. אילו מכוניות הפתיעו ומי יישארו כנראה גימיק סיני רחוק? "כלכליסט" עושה סדר בדגמים השונים
השבוע נפתחה באופן רשמי תערוכת הרכב החשובה בעולם - תערוכת שנגחאי. תערוכות הרכב הגדולות והמסורתיות כמו בפריז, בפרנקפורט ובז'נבה הפסיקו למשוך מבקרים עוד לפני הקורונה, אבל הקורונה הייתה ללא ספק מה ששבר אותן סופית. תערוכות בוטלו, עברו דירה, וכנראה שלא יתקיימו עוד כפי שהמבקרים הכירו, אבל המקרה של תערוכת שנגחאי – שיבואני רכב ישראלים נהרו אליה מיום ראשון ועד לרגעים אלה - שונה מכמה סיבות.
ראשית, הסיבה המקומית. יצרני הרכב המערביים מחזרים אחרי הקהל הסיני זה שנים, ונתוני המכירות של ארגון יצרני הרכב הפעיל בסין מוכיחים היטב: סין הפכה לשוק הרכב התוסס בעולם, ולכן בכורות עולמיות, למשל של פולקסווגן חשמלית חדשה, מתקיימות בסין. הסיבה השנייה והחשובה יותר היא שתערוכת שנגחאי 2023 היא התערוכה הראשונה בה יצרני הרכב הסינים לא רק זוכים לתשומת לב מקהל הבית שלהם, לקוחות סינים, אלא גם מלקוחות אירופאים. כיום מבחינת יצרני הרכב המערביים, כל דגם סיני חדש הוא בחזקת סכנה. יצרני הרכב הסינים החליטו לשווק באירופה, וגם ארה"ב נמצאת על הכוונת של כמה יצרניות - מה שדורש מיצרני הרכב המערביים להתעלות על עצמם ולשמור לתערוכת שנגחאי דווקא את המכוניות שיש להן זהות מותגית אירופית מאוד ברורה (וברוב המקרים מחיר מכובד ורווחיות נאה), כי עם ערכי מותג ותיקים ומוכחים קשה להתווכח.
ליצרני הרכב האירופאים יש לא מעט בכורות לתערוכת שנגחאי: מרצדס בנץ, פורשה, פולסטאר. היצרניות מציגות בשנגחאי דגמים חדשים, ברובם רכבי יוקרה, שינסו למכור לסינים וגם למערביים. לעומת זאת היצרנים הסינים באים בגישה שונה: הם מציגים רכבים שאינם יוקרתיים, אבל מצוידים בטכנולוגיות שמותאמות לשוק הסיני - למשל החלפת סוללות, והכי חשוב: בניגוד ליצרנים המערביים, הסינים הולכים על המיינסטרים, כלומר מכוניות חשמליות לכולם. בשלב זה קשה לדעת אילו מכוניות משלל הדגמים שמוצגים בסין אכן יגיעו לישראל, אבל בהתאם לכך אספנו את המכוניות הסיניות המעניינות ביותר.
BYD סונג L
ל-BYD יש בעיה. היצרנית הסינית, שנמצאת בעיצומו של מסע כיבוש עולמי נרחב, אינה מצליחה להשתלט על פלח שוק אחד חשוב שנמצא בשוק הבית שלה: רכבי הכביש-שטח החשמליים בדרג הביניים, כלומר אלה שצריכים להתחרות בטסלה מודל Y - רכב הכביש-שטח החשמלי הנמכר ביותר בסין. טסלה אגב כל כך בטוחה בנוכחותה בשוק הסיני שלא טרחה אפילו להגיע לתערוכת שנגחאי, או שפשוט אין לה דגמים חדשים להציג. סונג L (שדומה באופן חשוד לקיה 6EV) אמורה לפתור את הבעיה של BYD באמצעות (כצפוי) שפע טכנולוגיה שאין במודל Y. לדוגמה BYD מבטיחה שלסונג L יהיו מתלי אוויר מתוחכמים שמאפשרים הרמה והורדה של המרכב, מערכת מולטימדיה סופר-מתוחכמת וכמובן גם יכולות טעינה מהירה. תיאורי היצרנית שמיועדים לשוק הסיני לא חוסכים בפאתוס: "סונג L היא אוסף של ספורט, כוח ברכב שטח לציד, עיצוב פורץ מסורת בהשראת אור וחזית בהשראת פניו של דרקון". התרגום כלשונו, לא נגענו.
אקספנג G6
ליצרנית הסינית XPENG (כלומר "ספנג", או "אקספנג" או "זבנג") יש שם שקשה להגות, אבל כוונות רציניות לגבי שוק הרכב הישראלי. משלחות מטעם יצרנית הרכב הסינית חיזרו אחר יבואני רכב ישראלים בשנים האחרונות ועדיין עושות זאת, וסביר להניח שמתישהו השנה נשמע על זיכיון שנסגר. G6 מוגדר על ידי היצרנית כרכב כביש-שטח חשמלי יוקרתי במחיר שאינו יוקרתי, כלומר הרבה טכנולוגיה גם בתחומי הטעינה וגם בתא הנוסעים. לפי היצרנית G6 מצויד במסך גדול מאוד בקוטר 15 אינץ' וביכולת טעינה שמבטיחה המתנה של עשר דקות בלבד בעמדת טעינה מהירה - שבסופה הטווח יצמח בלא פחות מ-250 קילומטר. הטווח הרשמי מרשים במיוחד: 755 קילומטר בין טעינות. וכמובן שאי אפשר בלי מה שליצרנית היה לומר: "עיצוב המרכב מושפע ממדע בדיוני ועוצב בשיתוף אגדת המדע הבדיוני שיצ'ין ליאו. הקווים הזורמים נובעים ממכניקה זורמת ועיצוב הגוף כולל יחס מוזהב לעיצוב עילאי". שוב, בדיוק לשון היצרנית.
WEY בלו מאונטיין
המכוניות של WEY כבר משווקות בישראל, אבל בעוד הקהל הישראלי מקבל קפה (שם הדגם), הצרכנים בסין נחשפו בתערוכה ל"בלו מאונטיין" - הר כחול. לפי גרייט וול, החברה-האם של WEY, ההר הכחול הוא למעשה סוג של תת מותג או אולי דגם חדש, שמיועד לחזק את כוחה של WEY באמצעות דגם בעל מערכת הנעת פלאג-אין הייבריד שמאפשרת נסיעה לטווח מרשים של 180 קילומטר לפני שמנוע הבנזין של ההר הכחול, בנפח 1.5 ליטרים, מתחיל לפעול. לטווח המרשים יש סיבה: שיטת המיסוי בסין מעניקה הטבות לרכבי פלאג-אין הייבריד שיש להם טווח נסיעה נאה. מה אומרת היצרנית? שהבלו מאונטיין מבוסס על פלטפורמת "קפה חכם" של גרייט וול. אם כבר קפה, שיהיה חכם.
גרייט וול טנק 400
לגרייט וול, כפי שנאמר באחד מסרטי מהיר ועצבני, "יש עכשיו טנק". הטנק 400 הוא למעשה אחיו הקטן של דגם גדול יותר של היצרנית שנקרא, שלא במפתיע, טנק 500. הטנק 400 אינו חשמלי, אינו ידידותי לסביבה ואינו מיועד לייצור מחוץ לסין - למרבה המזל. המנוע הוא מנוע בנזין בנפח 3.0 ליטרים, ובניגוד ללא מעט רכבים מודרניים, הטנק הוא רכב שטח קשוח שכולל שלדת סולם מסיבית. מה אומרת היצרנית? הטנק 400 הוא חלק מסדרה שבגרייט וול מכנים "מפלצות מכניות". תכלס? צודקים.
צ'רי QQ ICE CREAM
צ'רי מנצלת את תערוכת הרכב בשנגחאי כדי להזכיר ללקוחות שיש לה מכונית שנקראת ICE CREAM - גלידה. כפי שנחשף ב"כלכליסט", יבואנית צ'רי כבר הביאה ארצה מכונית קטנה חשמלית אחת, ומי יודע אם ה"אוטו גלידה" החדש ימצא גם הוא את דרכו לישראל. ל-QQ מנוע חשמלי שמפיק 27 כוחות סוס, אבל חשוב מכך, מדובר לפי צ'רי במכונית הראשונה שמבוססת על טכנולוגיה שפותחה ביחד עם ענקית האלקטרוניקה האייר שמאפשרת שליטה במוצרי חשמל מהרכב. מה אומרת היצרנית? היא קראה למכונית ICE CREAM, כל מילה נוספת מיותרת.
היפי X
מבין כל יצרניות הרכב הסיניות שמציגות את מרכולתן בשנגחאי, עם הצהרות על דרקונים וגלידה, ליצרנית אחת היו דווקא הצהרות שיצרני הרכב המערביים פחות אהבו: HIPI הסינית הציגה בתערוכת שנגחאי את רכב הכביש-שטח החשמלי X, והודיעה כי הדגם עבר כבר את הליכי התקינה האירופית. כלומר הוא לא יישאר רק בסין, וישווק באירופה כשהוא מגובה בבדיקות של TUV, מכון התקינה הגרמני. ה-X הוא מעין הכלאה בין מכונית קופה ורכב כביש-שטח, שמסוגל לזנק ל-100 קמ"ש בתוך פחות מארבע שניות, לנסוע לטווח של מעל 600 קילומטר – ולעשות כנראה כאב ראש משמעותי ליצרני הרכב באירופה. מה אומרת היצרנית? הפעם המסר מאוד רציני: "אישור מכון התקינה הגרמני אינו רק צעד חשוב בתכניתנו לשיווק באירופה, אלא גם אישור לתהליך הקפדני בו מכוניותינו מתוכננות". עכשיו זה כבר פחות מצחיק.
הונגצ'י L5
הונגצ'י מציגה בתערוכת שנחאי את מה שמוגדר בתקשורת הסינית כ"מכונית הסינית היוקרתית ביותר בעולם" - L5. הונגצ'י מעולם לא התביישה להודות שמכוניותיה "שואבות" השראה מרולס רויס, ו-L5 שואבת השראה מרולס רויס וממיטב תעשיית הרכב הרוסית של שנות ה-70, בדיוק כמו L5 הקודמת שהוצגה ב-2014. יש לכך סיבה: בכירי המפלגה הקומוניסטים נסעו לפני עשרות שנים בתוצרת רוסית משובחת, והסינים התרגלו שכאשר מכונית גדולה עם עיצוב ארכאי מתקרבת, עדיף להיראות עסוקים או להימלט. לפי היצרנית שהציגה את L5 המקורית בשנת 2014, כולל הפנסים העגולים, L5 החדשה היא למעשה דגם משודרג. הדגם כולל למשל גריל כרום גדול יותר - כי כנראה שבקודם שרוחבו יותר ממטר היה קשה להבחין. המראה, הספק רטרו ספק העתקה בוטה, אינו רומז למה שמתרחש בפנים, כלומר שפע מסכים, מושבים עם תפירה בגימור דרקון או פרחי לוטוס ועוד גימיקים. מה אומרת היצרנית? בדלת האחורית יש שמונה פסי כרום שמרכזם נקטע לטובת לוחית הרישוי אבל זה בסדר - כי מעליהם יש פס כרום נוסף, הפעם שלם, להשלמת המראה היוקרתי. על זה היצרנית לוקחת 3 מיליון יואן, או 830 אלף דולר בשביל מערביים.
