חגיגת ה"פייק מודל": כך הפכה ישראל למדינה היחידה שבה אפשר לקנות רכב 2025 שיוצר ב-2023
חגיגת ה"פייק מודל": כך הפכה ישראל למדינה היחידה שבה אפשר לקנות רכב 2025 שיוצר ב-2023
15 שנה אחרי שמשרד התחבורה שינה את שיטת רישום שנת הדגם, השיטה הייחודית לישראל שמאפשרת ליבואנים למכור מכוניות ישנות כחדשות - והשנה, בצל עליית מס הקנייה על רכב חשמלי, התופעה מגיעה לשיא חדש
לאחרונה רוכשי מכוניות חשמליות בישראל עדים לפרסומים על מבצעי מכירות בהם יבואני הרכב מפצירים ברוכשים לקנות עכשיו מכונית חשמלית חדשה - ולקבל מכונית מודל 2025, חודש וחצי לפני השנה הקלנדארית החדשה.
הסיבה ללחץ שיבואני הרכב מפעילים כעת על הציבור ברורה: גובה מס הקנייה המוטל כיום על מכוניות חשמליות בישראל עומד על 35%. בינואר הקרוב מס הקנייה יעלה בשיעור שעדיין אינו ידוע, כשבתרחיש הקשה ביותר מס הקנייה יעלה ל-83% ובתרחיש האופטימי ביותר מס הקנייה יעלה ל-45% ובמקביל יוטל מס נסועה. כך שמי שיזמין מכונית כעת יוכל לקבל מכונית מודל 2025 ולהרוויח בעצם גם שנת מודל וגם את עליית מס הקניה.
עד כאן די הגיוני בזווית העין הישראלית, אבל לאמריקאי, קנדי, איטלקי או צרפתי השיטה הזאת עשויה להיראות מוזרה. כיצד בעצם אפשר עכשיו לשלם מחיר של רכב 2024 ולקבל מודל 2025? הסיבה לכך היא קומבינה ישראלית שהשבוע חוגגת 15 שנים להיווסדה, וניתקה הלכה למעשה את צורת חישוב שנת המודל של המכוניות החדשות מהמתרחש בעולם - והשנה האבסורד שבה מגיע לשיא חדש בישראל.
אין יותר שנת דגם, יש מועד עלייה לכביש
ב-16 בנובמבר 2009 נשלח מכתב ממשרד התחבורה ליבואני הרכב ולרשות המסים. המכתב עסק בשינוי שיטת רישום שנת המודל של מכוניות בישראל ולמעשה ביטל את רישום שנת המודל בישראל כפי שמקובל בכל העולם - והחליף אותו בשיטה חדשה, שיטת "רישום מועד עלייה לכביש". בקצרה: כיום כל מכונית חדשה מיוצרת כשעל השלדה שלה מוטבע מה שנקרא VIN, כלומר VEHICLE IDENTITY NUMBER. או בעברית "מספר שלדה". 17 ספרות מספר השלדה משמשות למטרת זיהוי, אבל הספרה העשירית היא הכי חשובה כי היא מסמלת את שנת הדגם. כשיצרן הרכב משנה משהו חשוב במכונית, למשל החלפת מנוע במנוע יעיל יותר, הספרה העשירית משתנה.
עד לפני 15 שנים, כאשר מכוניות חדשות הגיעו לישראל נקבעה להן שנת ייצור בהתאם למועד הייצור של הרכב. כלומר המכונית יוצרה ב-1989? סימן שהיא מודל 1989. אבל ב-2009 השיטה הישראלית שונתה: לא עוד שנת ייצור אלא "מועד עלייה לכביש". כלומר יבואן רכב יכול לרכוש מכונית מהיצרן ואז "לדגור" עליה עד 12 חודשים, ואז להחליט לבד מתי המכונית תעלה לכביש, מה שיכתיב את מה שיירשם ברישיון שלה. מה זה בעצם אומר ששנת הייצור היא "פייק" לחלוטין בכל הקשור בשוק הרכב הישראלי? שאפשר למשל לרכוש מכוניות מדגם מסוים שהיצרן מפסיק לייצר בקרוב ואז למכור אותן בישראל אחרי 11 חודשים. בעולם המכונית הזאת נחשבת מיושנת, מה שמכונה "last year's model". בישראל? מכונית מודל חדש לכל דבר ועיניין.
יבואני הרכב מיסדו את העיוות
השיטה הזאת עבדה לא רע במשך שנים ולא יצרה עיוות אמיתי בשוק, אבל מאז 2019 התרחשו כמה תהליכים רגולטוריים - שגרמו לשיטה להפוך למשהו רחב היקף שמייצר בשוק עיוות אמיתי. כידוע, בישראל על מכוניות חדשות משלמים מס קנייה במסגרת מתווה המס הירוק. והמתווה קובע עליות מס ב-1 בינואר. כך היה עם ההיברידיות כך עם הפלאג אין הייבריד- וכך יהיה גם עם החשמליות. הפתרון של יבואני הרכב הוא "לאגור" מכוניות לפני שמס הקנייה עולה, לשחרר אותן ממכס בדצמבר ואז למכור אותן לציבור במחיר היותר גבוה ברווח נאה מינואר ואילך. מעבר לכך, ספציפית השנה המלחמה גם השפיעה על השוק בצורה ניכרת: הלקוחות לא הגיעו לקנות, ולכן במשרד התחבורה נאלצו "לשבור" את הכלל שנועד יותר מהכול להגן על הקונים מלקנות מכונית מיושנת: כיום היבואנים לא צריכים יותר לרשום את הרכב אחרי שנה. אפשר גם לרשום אחרי שנה וחודשיים.
המשמעות? יש ישראלים שבינואר הקרוב יקבלו מכונית מודל 2025 שלמעשה יוצרה בשנת 2023. סביר להניח שהמכונית הזאת תהיה מיושנת. שהיא עמדה מעל שנה באוויר המלח של הנמל. והלקוחות יקנו אותה ויחשבו שהיא חדשה מהניילון בגלל שיטת הרישום. וגם מי שבבוא היום יקנה מהם מכונית יד שנייה בעצם יקנה מכונית שהיא הרבה יותר ישנה ממה שהקונה חושב.
לנוכח השינויים הללו, השיטה הזאת עושה כיום ליבואני הרכב הרבה כסף. במיוחד כשהלקוחות לא יודעים האם מס הקנייה על הרכב החשמלי יעלה והם מאוד נוחים להשפעה. כלומר, מכוניות "מודל 2025" הן בעצם מכוניות שיוצרו בשנת 2024- אפילו 2023. מס הקנייה שיבואן הרכב משלם עליהן הוא לחלוטין מס הקנייה של 2024. טכנית, הדבר היחיד שהיבואן עושה שהופך את המכונית מ"מודל 2024" ל"מודל 2025" הוא העובדה שהוא ינפיק לה רישיון רק בינואר. ואז יעלה את המחיר.
פייק מחיר מקיר לקיר
מדובר במצב שיש בו מן האבסורד שמתקיים בחסות מדינת ישראל. נדמיין מצב בו שני ישראלים חפצים במכונית חשמלית חדשה מודל 2025. אחד מהם מגיע ב-17 בנובמבר לאולם התצוגה ורוכש מכונית חשמלית חדשה. הוא משלם את המחיר של היום אבל המכונית החדשה שלו "מודל 2025" תקבל רישיון ב- 10 בינואר. חברו לעומת זאת נמצא כעת במילואים. ולכן הוא יגיע לאולם התצוגה רק ב- 5 בינואר לקנות מכונית שגם הוא יקבל ב- 10 בינואר. במקרה של שני החברים מדובר במכוניות שהגיעו באותה אוניה. יוצרו באותו מפעל ועמדו זו לצד זו על פס הייצור. הן גם ישוחררו ממכס באותו היום בשלהי דצמבר - כלומר מס הקנייה של 2024. אבל החבר שיגיע ב 5 בינואר כדי להזמין מכונית יקבל מאיש המכירות הסבר שמס הקנייה עלה בתחילת ינואר ואין מה לעשות. שני החברים יגיעו ב- 10 בינואר למרכז המסירה כדי לקרוע את הניילונים אבל אחד מהם ישלם הרבה יותר, על אותו מוצר. במציאות, חלק ניכר מאותם רוכשים של מכוניות במחירים הנמוכים הם ציי רכב שהבריתות בינם ובין יבואני הרכב מאפשרות להם להתעשר במיליוני שקלים, רק בגלל שבינואר היבואן מפרסם מחירון חדש ל"שנת דגם" חדשה. כך נוצר בישראל "פייק מחיר" בחסות משרד התחבורה שהמציא שיטת רישום שנת דגם ייחודית לישראל. השנה, כך ניכר, היקפי פרסום "שלמו היום וקבלו מודל חדש" רק ממחישים שהיקפי האבסורד מגיעים לשיא חדש.
