בעקבות מקרי ההתלקחות, יימנע יבוא סוללות מסוכנות לרכב דו־גלגלי
בעקבות מקרי ההתלקחות, יימנע יבוא סוללות מסוכנות לרכב דו־גלגלי
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי אימצה את התקן הבינלאומי של סוללות הליתיום הנטענות, שייכנס לתוקף בעוד כחצי שנה. בשנים האחרונות גרמו סוללות ליתיום שהתלקחו לשריפות שגבו את חיים של 5 בני אדם רק מתחילת 2021
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי אימצה את התקן הבינלאומי של סוללות הליתיום הנטענות. לפי משרד הכלכלה, אימוץ התקן נעשה נוכח אירועי הדלקות הרבים בשנים האחרונות שהובילו לנזקים ברכוש ואף למותם של 5 בני אדם רק מתחילת שנת 2021. חתימת השרה נעשתה בשבוע שעבר והתקן צפוי להיכנס לתוקף בעוד כחצי שנה.
עם אימוץ התקן לא ניתן יהיה לייבא לישראל סוללות ומכשירים שמכילים סוללות שלא יעמדו בתקן הבינלאומי, וזה צפוי להשפיע בעיקר על יבוא קורקינטים ואופניים חשמליים. בשלב זה, במשרד הכלכלה לא יודעים להצביע על דגמים ספציפיים שלא עומדים בתקן וכעת מיובאים לישראל, מפני שעד עכשיו לא נעשתה בדיקה של הדגמים המיובאים לארץ וזו תחל רק עם אימוץ התקן. במשרד הכלכלה אומרים כי אימוץ הרגולציה בשוק זה, תואם לנורמה הנהוגה בשווקים המפותחים ואינו צפוי לייצר חסמי סחר.
התקן החדש יחול על סוללות ניקל וליתיום נטענות, כדי להבטיח את בטיחותן של הסוללות בעת השימוש המיועד להן ואף במצבים של חריגה סבירה מהוראות השימוש, שאותה ניתן לצפות מראש . סעיפי התקן יבדקו בין היתר כי הסוללות אינן מהוות סכנה יתרה של: שריפה, התפוצצות, נזילה של אלקטרוליטים מהסוללה, פריקה לא מבוקרת, כוויות מהתחממות יתר של הסוללה וקרע של מארז הסוללה.
לפי נתוני כבאות והצלה, כ־150 דירות נשרפות בממוצע מדי שנה כתוצאה מטעינת אופניים חשמליים או קורקינטים חשמליים: ב-2019 היו 140 דליקות, ב־2020 המספר קפץ ל־184 דליקות וב-2021 התרחשו כ־167 שריפות עד תחילת חודש נובמבר - מתוכן 44 מקרים של סוללות לאופניים ו-24 לקורקינט - בדלקות אלו נספו כאמור 5 בני אדם. על פי הנתונים, כ־50% מהדליקות של סוללות הליתיום מתרחשות במחוז דן. מרבית הדליקות מתרחשות במבני מגורים בזמן הטעינה של הסוללות.
התהליך שמוביל לשריפות בסוללות הליתיום הוא לרוב חדירה של לחות ואדים לחלק הפנימי של מעטפת הסוללות, כשמפגש של הליתיום עם החמצן יוצר תגובה כימית שעלולה להוביל לשחרור של חום רב. האנרגיה שמשתחררת בזמן דליקה של סוללות ליתיום היא מהירה במיוחד, עלולה להוביל גם לפיצוץ הסוללה, ולכן פוטנציאל הנזק לחיי אדם ולרכוש במבנים הוא רב. לפי כבאות והצלה, הגורמים העיקריים לכשלים בסוללות ליתיום הם טעינת יתר, פגיעה מכנית במעטפת החיצונית של תאי הסוללות, טעינה של הסוללה כאשר היא חמה לאחר נסיעה ממושכת, כשל בייצור, שימוש במטען שאיננו מקורי, החלפה של הסוללה שלא מהיצרן והסרת ההגבלות של המכשירים (הגבלת מהירות).
לפני כחודשים במענה לפניית כלכליסט, טענו במשרד הכלכלה כי "כיום קיים תקן וולונטרי בלבד" וכי המשרד פועל בחודשים האחרונים יחד עם רשות הכבאות והגורמים הרלבנטיים, לקדם תקינה רשמית, אשר תושלם כבר בתקופה הקרובה.
שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי: "האירועים שאירעו בשנים האחרונות, גבו פגיעה בחיי אדם וחייבו שינוי באופן ההתייחסות לנושא רגיש זה. ההכרזה על התקן כתקן רשמי הינה צעד חשוב בניסיון למגר את התופעה המסוכנת הזו. כל זאת במטרה להבטיח את ההגנה על אזרחי ישראל בהיבטי בריאות ובטיחות לצד עידוד הסברה של אופן השימוש בסוללות ורכישתן".
