נשארים מאחור: החשמל לא מגיע למגרשי ההשכרה
נשארים מאחור: החשמל לא מגיע למגרשי ההשכרה
פלח השוק הצומח ביותר בענף הרכב הישראלי הוא מכוניות חשמליות, והמרחקים בין עמדות הטעינה בארץ קצרים יחסית, אך כדי למצוא רכב חשמלי להשכרה צריך לחפש בנרות. גורם בענף: "מי שצריך רכב ליומיים־שלושה לא מחפש חדשנות"
לפני כמה שבועות ביקש ר' שמתגורר בארצות הברית להגיע לישראל לביקור משפחה. ר', ישראלי לשעבר, מחזיק בטסלה 3 ובטסלה מודל Y בביתו. למעשה הוא מעיד על עצמו כ"לא מוכן לנהוג במכונית שאינה חשמלית", ולכן כאשר ר' התכונן לביקור בישראל היה לו ברור שהוא יבחר במכונית שכורה חשמלית, אבל זה לא היה פשוט. "רוב חברות ההשכרה בישראל לא רוצות מכוניות חשמליות", סיפר ר' ל"כלכליסט".
ואכן, מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בקרב חברות ההשכרה הגדולות שפועלות בישראל חשמליות הן מוצר נדיר. באתר של שלמה SIXT לא ניתן למצוא מכוניות חשמליות להשכרה; בפריסבי, לשעבר קבוצת קרסו, לא ניתן לבחור מכונית חשמלית מרשימת הרכבים שמוצעים להשכרה, ומבדיקה מול המוקד הטלפוני עולה שהמכוניות החשמליות הספורות שיש לפריסבי להשכרה מוצעות לתקופה מינימלית של חודש, הרבה יותר מצרכיו של שוכר ממוצע; בבאדג'ט אין מכוניות חשמליות להשכרה וגם לא בהרץ; באלבר־יורופקאר החשמלית היחידה היא אטו 3 של BYD; ויוצאת הדופן בשוק ההשכרות הישראלי היא אלדן, שמחזיקה טסלה 3, JAC ו־BYD.
על פניו ישראל היא המדינה האידיאלית להשכרה של רכב חשמלי. תייר שאוסף מכונית חשמלית טעונה מנתב"ג יכול להגיע איתה כמעט לפאתי אילת בלי טעינה, אבל המכוניות החשמליות, שיכולות לחסוך כסף לשוכרים, נדירות בהשכרות.
בבחינת התפלגות מסירות הרכב בישראל ניכר בבירור שהמכוניות החשמליות הן פלח השוק בעל הצמיחה הגדולה ביותר. נכון לשבוע שעבר, נסעו בכבישי ישראל כ־107 אלף מכוניות חשמליות, ושיעור המכוניות החשמליות מתוך כלל המסירות של שנת 2023 הגיע ל־17.9% מתוך כלל השוק. אבל נתונים בלעדיים של משרד התחבורה שהגיעו ל"כלכליסט" חושפים כי בכל ישראל רשומות רק 220 מכוניות חשמליות להשכרה. לשם השוואה, 8,843 מכוניות מתוך המכוניות החשמליות בישראל הן מכוניות ליסינג. לעומת זאת, בשוק הרכב הלא חשמלי ההתפלגות שונה: בדרך כ־40% מהרכבים מגיעים לליסינג וכ־10% מגיעים להשכרה.
בבחינת אתרי חברות ההשכרה הבינלאומיות, מאוויס ועד הרץ, עולה שגם בעולם היצע המכוניות החשמליות אינו גדול וממוקד בעיקר בארצות הברית, שם רכבי ההשכרה העיקריים הם שברולט בולט וטסלה 3.
אך בישראל שיעור החדירה של מכוניות חשמליות הרבה יותר משמעותי, רשת הטעינה הרבה יותר זמינה והמרחקים שיש לנסוע יותר קטנים. בזירה הגלובלית קיימות גם בעיות אחרות: הרץ העולמית הודיעה ממש לאחרונה כי היא עוצרת את ההצטיידות בטסלה ופולסטאר. SIXT הגרמנית הודיעה גם היא על צמצום הצטיידותה ברכב חשמלי. לפי החברות הבינלאומיות, לצמצום ההצטיידות יש שתי סיבות: עלות תיקונים גבוהה, שמורגשת יותר ברכב שכור שמחליף הרבה ידיים, וחוסר ודאות לגבי שמירת הערך של הרכב החשמלי, ש"תודלק" על ידי הורדות המחיר של טסלה.
שי דהן, מנכ"ל אלדן, אמר ל"כלכליסט": "השוכרים הם גם לקוחות פרטיים וגם לקוחות עסקיים, גם ישראלים וגם תיירים, גם מתנסים חדשים וגם בעלי רכב חשמלי שזקוקים לפתרונות זמניים כרכב חלופי או תיירים שמגיעים לישראל לחופשה או לעסקים".
מנגד, גורם אחר בענף הרכב מסר כי "לחברות הליסינג וההשכרה אין אמונה ברכב חשמלי ואפשר לראות את זה היטב בשיעור החדירה של הרכבים האלה לסקטור המוסדי".
בכיר בענף מסר כי "הרגולטורים מכתיבים כאן את הקצב, וכל עוד אין דרישה מכיוון צרכנים שמעודדים אותם באמצעות הטבות, למשל שווי השימוש המופחת בליסינג, זה לא יקרה. אם נסתכל על חברות מסוימות במשק, ששם הבעלים החליט שרכב חשמלי הוא הטרנד שבו הוא מעוניין כי חשוב לו שכך יראו מתחריו, זה מה שיקרה. אבל בהשכרת רכב אין לצרכנים שום היגיון בלקחת כזה רכב, ואין לחברות ההשכרה שום היגיון בלתת אותו".
למרות הדברים הללו ישראל היא כן מדינה בה רכב חשמלי נראה כבחירה ההגיונית ביותר מבחינת מרחקים, אבל גם כאן קיימות בעיות. "בהשכרת רכב חושבים תיירות", אמר הבכיר. "נאמר שאתה תייר ויש לך יום אחד לראות את נצרת. אתה תגיע עם הרכב מנתב"ג לצפון, ויש לך בקלות עוד 200 קילומטר של נסיעה, אבל אז נכנס החסם הפסיכולוגי: צריך למצוא עמדת טעינה מהירה, והאפליקציות לא בהכרח ידידותיות. ואז הוא מגיע אליה ומתחיל את כל התהליך הלא אינטואיטיבי של לחבר את המכונית. נאמר שיש מישהו לפני התייר בתור לעמדת הטעינה, וזה בדיוק הישראלי היפה שנעלם לשעתיים. המשמעות היא להיות תקוע בארץ זרה עם עמדת טעינה שלא מדברת את השפה ולבזבז שעתיים של טיול בהמתנה בעמדת טעינה, כשהתשלום בעמדה המהירה יעלה בכל מקרה כמו חצי מיכל דלק. בשביל מי שיש לו חמש שעות לראות את נצרת זו בעיה".
לדברי גורם אחר בענף: "השכרות רכב הן די דמות מראה של החברה הישראלית היותר פרקטית ועממית, ורכב חשמלי הוא דוגמה מעולה. כשצריך לנסוע הרבה, למי שיש בית פרטי ועצבים לעמוד שעה בטעינה מפני שהוא מחזיק מעצמו חדשן - יש את הסיבולת לשרוף שעה. אבל מי ששוכר מכונית לא עושה את זה מטעמי חדשנות. הימים בהם היה אפשר לשכור טסלה תמורת הון כדי לחוש מה זה נסיעה בטסלה נגמרו. מי ששוכר רכב צריך לנסוע הרבה ולהגיע, אולי לעבודה, אולי לבילוי. מנעד הצרכים שונה במצב כזה ושעה של המתנה בעמדה היא שעה אבודה. כיום, כשהטכנולוגיה מאפשרת למכונית היברידית לנסוע 700 קילומטר על מיכל, בתחום ההשכרה רכב חשמלי אינו משתלם".
בענף ההשכרה מדגישים גם שנושא ירידת הערך של המכוניות החשמליות בעייתי: "אם נסתכל על מנעד הלקוחות שלוקחים חשמלית בראש הפירמידה נמצא הלקוח הפרטי, יש לו מה להרוויח ממכונית חשמלית כי או שהוא טכנולוג וחדשן או שהוא חוסך כסף. במקום השני נמצא לקוח הליסינג, הוא לוקח חשמלית כי הוא מקבל מהבוס הטבה ואולי מגניב לו מסך גדול. במקום האחרון נמצאים השוכרים - הם צריכים רכב ליומיים־שלושה ואין להם זמן לעמוד בעמדת טעינה. חיסכון של עוד 100 שקל בשלושה ימים לא רלבנטי להם כמו אובדן הזמן.
"לגבי חדשנות, כיום BYD היא הדגם הכי נמכר בישראל, וטסלה יש בכל רחוב. אין שום דבר מגניב בלשכור מכונית שיש לעשרות אלפי ישראלים. ובהשכרה זה יוצר בעיה נוספת: רכב שמחליף כל הזמן ידיים יש לו בלאי והתיקון יקר. פגוש של רכב חשמלי שנשבר זה פגוש עם חיישנים והתיקון יקר".
