ניתוחהצרכנים כבר לא מתנפלים, ויבואני הרכב נאלצים למכור לליסינג
ניתוח
הצרכנים כבר לא מתנפלים, ויבואני הרכב נאלצים למכור לליסינג
התייקרות כל סוגי הרכב ועייפות צרכנים מהקצב המסחרר של הגעת דגמי "טק" למיניהם מובילות לירידה במסירות לפרטיים. כדי לפצות על כך היבואנים מוכרים לציי הרכב, שקונים כמויות גדולות במחירים נמוכים יותר. כך עולה מהדיווחים על היקפי המסירה בחודשים האחרונים
במהלך החודשים האחרונים מתרחש מדי חודש תהליך דומה: במהלך שלושת השבועות הראשונים של החודש יבואני הרכב מדווחים למשרד התחבורה על היקפי המסירות החודשיים, שהם בדרך כלל נמוכים מהתקופה המקבילה אשתקד, ובשלושת הימים האחרונים של החודש מערכת הרישומים של משרד התחבורה מתפוצצת לפתע מהזמנות. בשלושת הימים האחרונים של החודש שעבר, לדוגמה, נמכרו כ־5,000 מכוניות. בהתחשב בעובדה שבכל חודש מרץ השנה נמכרו כ־25 אלף מכוניות, מדובר במספר יפה מאוד, אבל המספר הזה לא מבשר על התנפלות צרכנים שבאו לקחת את המכונית החדשה. סביר להניח שמדובר ב"מכירות פאניקה" של יבואני הרכב, כלומר מצב שבו יבואני הרכב סגרו עם חברות ליסינג דילים על מכירה של מלאים גדולים של מכוניות שמן הסתם ממשיכות ישר למגרשי המכירה של חברות הליסינג כדי לעמוד שם בשמש כמכוניות "יד ראשונה אפס קילומטר" שיחכו לקונים.
באופן כללי, מרץ לא היה חודש נפלא לענף הרכב הישראלי. בקרב יבואני הרכב נשמע לראשונה חשש מפני מצב של עייפות צרכנים. טבלת המסירות הרבעונית של ענף הרכב הישראלי מגלה כי פרט לאטו 3 של BYD, במקום הראשון, המכוניות השולטות בטבלת המסירות הן מכוניות משפחתיות: סקודה אוקטביה נמצאת במקום השני, יונדאי אלנטרה נמצאת במקום השלישי, ואחריהן נמצאת יונדאי i20. המשותף למכוניות האלה הוא שהמכירות שלהן הגיעו ברובן לציי הרכב, ובחלק מהמקרים כ־70% מהרישומים היו על חברות הליסינג.
האם בליסינג יש לפתע ביקוש היסטרי למכוניות משפחתיות בגלל עסקה גדולה שסגרה אחת מחברות ההייטק? בדיקה של מכרזי חברות ההייטק הגדולות ויתר הגופים הדומיננטיים במשק מגלה שבימים אלה אין הצטיידויות מיוחדות, משמע יבואני הרכב סגרו דילים עם חברות הליסינג על מכירה של מלאים בהיקף גדול. עוד נקודה מוזרה: רשימת הדגמים הנמכרים בישראל ברבעון הראשון של 2024 כמעט ואינה כוללת את מה שהישראלים אוהבים — רכבי כביש־שטח מכל הסוגים והמינים או מכוניות חשמליות מתקדמות. כלומר הקונים ה"אמיתיים", הלקוחות הפרטיים, רוכשים פחות מכוניות, ועיקר המשקל מוטה בכיוון ציי הרכב.
גם מכוניות שנחשבו רק לפני חודשיים ללהיטי מכירות חשמליים פרימיום טק כבר נמצאות במלאי של גופי "יד ראשונה אפס קילומטר", ובענף הרכב כבר מדברים על חודש אפריל חלש במכירות ללקוחות פרטיים.
מדוע כל זה קורה? ראשית, לא ניתן להתעלם מהעובדה שיש בשוק הרכב הישראלי מיצוי מהיר מאוד של שוק המכוניות החשמליות. מה שבשנה שעברה נחשב ללהיט נחשב כיום לפחות מבוקש. יש לכך כמה סיבות. המכוניות התייקרו לרמה שהרכישה שלהן אינה הגיונית גם אם מדובר בפלא טכנולוגי. בשוק הרכב הישראלי מחירה הרשמי של מכונית חשמלית משפחתית הוא כ־200 אלף שקל ומעלה. שכבת הלקוחות שיכולה להרשות לעצמה מכונית משפחתית כזו הולכת ומצטמצמת, במיוחד לנוכח העובדה שפלח שוק זה מושפע מאוד משינויים טכנולוגיים, כלומר חושש מפני הגעת הדבר הבא. היבואנים מנסים לשווק את המכוניות היקרות הללו כמכוניות "טק", אבל בסופו של דבר המחיר לצרכן עושה את שלו.
שנית, גם מכוניות שאינן חשמליות הולכות ומתייקרות לרמות שעבור לא מעט צרכנים אינן הגיוניות. מחירה של מכונית משפחתית כיום הוא כ־170 אלף שקל, מחירו של רכב כביש־שטח שאינו חשמלי עובר בקלות את ה־180 אלף שקל. מדובר בסכומים שלישראלים רבים קשה להצדיק את הוצאתם.
שלישית, לכל אלה מצטרף מצב של "תשישות צרכנים", כלומר התעייפות מקצב הגעת הדגמים החשמליים החדשים ומהניסיון לעקוב אחרי מה שהכי חדש. לצד זאת הצרכנים נוכחים לדעת שחלק נאה מהדגמים החדשים שאינם חשמליים הם בסך הכל דגמים שעברו מתיחת פנים, כלומר שדרוג קוסמטי, אבל מחירם גבוה משל קודמיהם ברמה שאינה מצדיקה רכישה למשק בית ישראלי ממוצע.
המצב הזה רחוק מלהיות אידיאלי ליבואני הרכב, ומלבד זאת המכוניות החדשות שמגיעות כעת לישראל משונעות דרך הים התיכון ולא דרך אילת, כלומר עלות השינוע שלהן גבוהה יותר, מה שמתבטא בשחיקת רווחיות של היבואנים שלא מעלים מחירים – ועוד נדרשים לתת מבצעים והנחות בעקבות עייפות הצרכנים.
לכן סביר להניח שמפסח ועד אמצע השנה יתרחשו בשוק הישראלי כמה תהליכים. ראשית, יבואני הרכב יגדילו מכירות לציי הרכב באופן ניכר כפי שכבר קורה. שנית, היקפי המכירה לחברות "יד ראשונה אפס קילומטר" יגדלו מאוד בחודשים הקרובים, במיוחד בדגמים שיבואני הרכב תקועים עמם מעל שנה. שלישית, במהלך החודשים הקרובים נראה בשוק גל של מבצעים, הטבות והנחות, במיוחד אחרי פסח ולקראת הקיץ, מכיוון שאלה החודשים שבהם יגיעו ארצה מלאים יותר יקרים של מכוניות שעלות השינוע שלהן יקרה יותר - והמיסוי המוטל עליהן אם הן חשמליות גבוה יותר (בינואר עלה מס הקנייה על רכב חשמלי מ־20% ל־35%. המלאי שבידי יבואני הרכב הספיק ברובו עד מרץ).
רביעית, סביר להניח שבשוק יתרחש גם תהליך של מיצוב מחודש ותמחור מוטה טכנולוגיה, כלומר יבואני רכב שיש להם מכונית חשמלית שאינה נחשבת "טכנולוגית" מספיק יצטרכו למכור אותה בהנחות נאות לקראת הופעת דגם שנחשב מתקדם יותר. כמו כן יהיו יבואנים שינסו למצב דגמים קיימים מחדש, כלומר להזמין מהיצרן מסך מעט גדול יותר ולקרוא לרכב "פרימיום טק" או לגרוע אבזור מרכבים שאינם המתקדמים ביותר, ואז להוריד את מחירם הרשמי של הרכבים. זאת במקרה שהרכבים היו ממוצבים מלכתחילה במקום יקר מדי בשוק.
הנפגע העיקרי מהתהליכים האלה יהיה כנראה שוק המשומשות. בשוק המשומשות החשמליות התרחש תהליך מעניין: מחד, המחירים ירדו וניתן כעת לקנות מכוניות חשמליות בכ־130 אלף שקל. מאידך, מי שקונה את המכוניות האלה מתמודד עם בעיות שאינן מוכרות למי שקונה אותן כשהן חדשות: עמדת הטעינה הביתית באלפי שקלים כבר מהווה אחוז נאה ממחיר הרכב; הביטוח היקר נחשב לנתח משמעותי ממחיר הרכישה; ירידת ערך הנובעת מהמבצעים האגרסיביים של יבואני הרכב פוגעת בשמירת הערך באופן מורגש.
מלבד זאת, העובדה שציי הרכב מקבלים את המכוניות האלה למלאי ה"יד ראשונה אפס קילומטר" מאפשרת להם למכור את המכוניות הללו בתוכניות תשלום אגרסיביות שהופכות את הפער בין רכב חדש למשומש ללא רלבנטי.
