משרד התחבורה מזהיר: אלה שלטי החוצות המסוכנים שעלולים לגרום לתאונות
משרד התחבורה מזהיר: אלה שלטי החוצות המסוכנים שעלולים לגרום לתאונות
במחקר שערך המשרד נמצא כי שלטי הפרסום בצידי הכבישים עלולים לגרום לשרשרת "אירועים שמתפתחים למצב של כמעט תאונה או תאונה של ממש". בין הגורמים לבעיה: "מימדיהם הענקיים של שלטי החוצות" ושלטים עם "מסרים ארוכים מדי"
שלטי חוצות, כך ניכר, הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי הישראלים בכלל והנהגים בפרט. בשנים האחרונות הם גדולים יותר, מוארים יותר וגם מציגים תוכן מתחלף, כלומר סרטונים, פרסומות מתחלפות ועוד מסיחי דעת.
כעת, כך עולה ממחקר של משרד התחבורה אשר גובש על ידי שורה של אנשי מקצוע ממופים לראשונה הסיכונים שיוצרים שלטי חוצות. במחקר מצוין כי "היעדר תשומת הלב הנדרשת מצד משתמשי ומשתמשות הדרך להסדרי התנועה שנקבעו עלולה להוות טריגר לתחילת אירועים הנובעים מאי הבנה, תגובה מאוחרת, החלפת נתיבים מסוכנת, פניות אסורות וכיוצא בזאת. חלק מאירועים אלה מתפתח למצב של כמעט תאונה וחלקם מסתיים בתאונה של ממש", לשון המסמך. מטרת המסמך של משרד התחבורה, כך מסביים מחבריו, היא : "לצמצם את ההסתברות לכשל של משתמשי ומשתמשות הדרך, ע"י הצפת הבעיה, חידוד משמעויותיה הבטיחותיות, העלאת המודעות לנושא והצעה של אופני פעולה ראשוניים לשיפור המצב".
המסמך עצמו מתייחס לראשונה ספציפית לנושא השילוט הפרסומי בצידי כבישים בישראל. לפי לשון המסמך: "נושא המסמך הנוכחי הינו שלטים ומסכים המציגים תכני פרסום והסברה במרחב הציבורי". המסמך עצמו מתייחס לשני אמצעים חקיקתיים קיימים אשר מגדירים כיום את היחס לפרסום בצידי דרכים: פקודת התעבורה – אשר קובעת שאסור להציב אמצעי פרסום סמוך לתמרורים – ו"חוק דרכים (שילוט)" שחל על דרך בין עירונית וקובע כי שילוט יוצב באופן שאינו פוגע בבטיחות ובשמירה על הנוף.
בכל מקרה, החוקים הללו הם חוקים בני עשרות שנים ומאז אמצעי הפרסום התקדמו – או כפי שקועים מחברי המסמך: "טכנולוגיית השילוט האלקטרוני המודרני מאפשרת הקמתם של שלטים גדולים מאוד ובעלי עוצמת תאורה רבה, אשר מושכים את תשומת לב הנהגים גם כאשר הם מותקנים במרחק של מעל 100 מטרים מהדרך. לפיכך, ניתן למצוא היום שלטים לא מעטים המותקנים בסביבה עירונית, אשר עקב מימדיהם הענקיים הם נראים גם מדרך בין עירונית. בעיה זאת בולטת במיוחד בדרך 20 (נתיבי איילון)". באשר לסוגי הפרסומות מפרט המחקר של משרד התחבורה שורה ארוכה של מסרים ופרסומות – וגם קובע כי קיים לחץ מצד מפרסמי שלטי החוצות.
כך, לפי לשון המסמך: "מסרים אלה הם, בדרך כלל, פרסומות מסחריות של מוצרים ומותגים שונים להגברת המכירות, עמדות פוליטיות לשכנוע הציבור (בעיקר לפני בחירות), מסעי הסברה בנושאים שונים וכן אירועים מזדמנים אחרים. סוגי שילוט החוצות הנ"ל מזינים ומפרנסים ענף כלכלי גדול ומסועף, המנוהל ע"י השוק הפרטי, מעסיק אלפי עובדים, ולכן גם מהווה מנוף לחץ משמעותי ליצירת תנאים המאפשרים את המשכיותו ושגשוגו בכל המערכות". עוד קובעים מסמכי משרד התחבורה כי הפרסום בצידי הכבישים הולך והופך יותר בוהק, יותר בולט וגם יותר מוכוון להחדרת מסרים אמוציונאליים. כך, לפי הדו"ח: "לאחרונה נעשה שימוש בטכנולוגיה חדישה המאופיינת במסכי טלויזיה ענקיים, אפקטים של תנועה בתמונה המוצגת, עוצמת תאורה מבהיקה ושימוש גם בהצגת תכנים בעלי מטען אמוציונלי אשר מוכח במחקרים כיעיל למשיכת תשומת לב".
המחקר עצמו מפרט גם את כל הסיכונים להם נתון נהג אשר צופה בשלטי חוצות, וזאת בהסתמך על מחקרים של ה NHTSA, הסוכנות האמריקאית לבטיחות בדרכים. לפי המחקר מדובר בהסחת קשב חזותי (ראיה), הסחת קשב שמיעתי, הסחת קשב תפיסתי ואפילו ביצוע פעולות שלא במודע, למשל הורדת היד מההגה כדי לכוון את עוצמת השמע ברדיו. בעיות הסחת קשב אלה משמעותיות אפילו יותר כאשר מדובר בנהיגה במחלף, בצפיה בשלט פרסומת בעת ביצוע עקיפה, קטע עירוני סמוך לגנים ובתי ספר וקטעים בהם תשומת לבו של הנהג נדרשת "להתמודד" עם היסח נוסף, למשל שלטים של הרשויות אשר מציגים מידע אודות גודש תנועה. בנוסף, הסיכון להסחת דעת על ידי פרסומות אף עולה כאשר מדובר בנהג חדש, נהג וותיק או נהג עייף. עוד קובע המחקר כי שלטי חוצות שיש בהם תנועה, אנימציה, או שהם גדולים מאוד "גורמים למשיכה בלתי רצונית של עין הנהג לכיוונם, ונדרשת משמעת עצמית חזקה כדי להימנע מכך" – לשון המחקר.
כיצד ניתן לפתור את הבעיה? המחקר קובע במפתיע כי אין פתרון. לפי לשון המחקר: "האופציה של הכנסת שינוי למסגרת החוקים והתקנות הקיימים בנושא - קשה וממושכת מאד, מכיוון שמעורבים בנושא גורמים רבים. לכן ואינה נראית מעשית בשלב זה". עם זאת קובעים מחברי המחקר כי: "עולה בבירור הצורך ליצור כלים שיאפשרו מאזן אינטרסים רציונלי, שבו, מצד אחד, ענף הפרסום יוכל להמשיך לפעול ולהצליח, ומצד שני בעלי התפקידים הממונים על האישור והאכיפה של הצבת שלטי פרסום בתחום העירוני והבינעירוני – יהיו מודעים יותר לכללי "עשה" ו"אל תעשה" בתחום".
המחקר כן מפרט כיצד "ניתן לזהות" שלט פרסום שעלול להפריע לנהיגה. כך, שלא במפתיע, מדובר בשלט שדורש הסטה של המבט, שלט שכולל מסר ארוך מדי, שלט עם גופן קשה לקריאה, שלט שמציג מסר שמתחלק על פני כמה שלטים, שלט אלקטרוני שמציג תוכן שמתחלף במהירות – או שלט שמוצב במקום שדורש תשומת לב משמעותית בנהיגה.
