דעההמאבק על החוסן התעסוקתי
דעה
המאבק על החוסן התעסוקתי
כך הפכה תופעת השחיקה במקומות העבודה לאתגר בתחום הבריאות התעסוקתית בעשור הקרוב
לחץ ושחיקה נפשית הפכו לחלק בלתי נפרד מהסיכונים הבריאותיים במקום העבודה שכוללים עלייה בתחלואה בקרב העובדים ועלייה ברמות הסיכון שהם לוקחים על עצמם בזמן העבודה.
ממשלת ישראל הציבה יעד ממשלתי חדש שכולל עלייה ב-15% בכוח האדם בענף ההיי-טק עד לשנת 2026. האתגר לא יהיה רק בגיוסם של העובדים, אלא גם בשמירה על בריאות במהלך העבודה.
דווקא ביום הבטיחות בעבודה הבינלאומי, חשוב שהמעסיקים בישראל יבינו שנושא הבטיחות בעבודה אינו מתחיל באתר הבנייה ומסתיים במפעל הייצור, אלא חולש על כלל התחומים. ואף עובד או עובדת אינם לא חסינים.
ממשלת ישראל הציבה יעד ממשלתי של עלייה ב-15% בכוח האדם בענף ההיי-טק. כ-200 אלף שכירים עד 2026. לצד המהלך השאפתני להגדלת מכסת העובדים, חשוב שנסתכל גם על הצד השני של המטבע והוא שימור העובדים ושמירה על בטיחותם ובריאותם במקום העבודה. כאשר האדם הממוצע ברחוב נשאל בדבר בטיחות בעבודה, הוא לרוב יחשוב על בטיחות באתרי בנייה, מפני נפילות או בטיחות של עובדי המפעלים בזמן עבודתם עם מכונות ומיכון כבד.. בפועל, הסכנה הבטיחותית שמתקדמת אלינו בצעדי ענק וחולשת על כלל המקצועות, הינה תופעת השחיקה במקומות העבודה.
שחיקה בעבודה הוכרה בשנת 2019 כגורם לתחלואה על ידי ארגון הבריאות העולמי ומסתבר שמדובר בתופעה שהפכה למגיפה של ממש שרק מתעצמת משנה לשנה. לשחיקה בעבודה יש תפקיד משמעותי בבטיחות במקום העבודה. שחיקה מעלה את שיעורי הפגיעה החמורים ואת כמות הטעויות. חוסר האיזון בין יכולת העבודה של העובד לבין הדרישות המוטלות עליו בעבודה, הובילו לתשישות ולשחיקה ולבסוף לצערינו גם לתאונות עבודה.
בשנים האחרונות בחנו במוס"ל את תופעת השחיקה, מתוך הבנה שהיא מגורמי הסיכון המשמעותיים של עולם העבודה החדש. 54% מהעובדים העידו על רמת שחיקה שהיא בין גבוהה לגבוהה מאוד, ו־4.6% העידו על רמת שחיקה קיצונית. תופעה זו הביאה לעלייה בבקשות לימי מחלה, חשיפה לגורמי סיכון, תשישות נפשית, תחושות שליליות לגבי העבודה וכן ירידה ביעילות ובתפוקה. כל מקצוע הביא עימו לחץ וקשיים אחרים, למשל, עובדים מתחומי המשטרה והכבאות דיווחו על חוסר באוטונומיה, קונפליקט בין בית לעבודה וחסמים ארגוניים כגורמים לשחיקתם בעבודה. בענף ההייטק דיווח בעיקר על עומס מנטלי, בענף הבנייה על סביבה עוינת ועבודות שירותי הניקיון והאבטחה, דיברו על חוסר הוגנות וחוסן נמוך. כלל הגורמים הללו גורמים לתחושת שחיקה שחושפת את העובדים לסיכונים ופציעות בעת העבודה.
הענקת קשב לצרכי העובד והעצמת אקלים הבטיחות
בכדי להתמודד עם רכיבי השחיקה יש צורך לבצע מספר צעדים הכוללים: זיהוי גורמי השחיקה והסיכונים שהם מייצרים במקום העבודה, ולאחר מכן עלינו לבצע שינויים מערכתיים שקשורים לתכני וסביבת העבודה, ושינויים פרסונליים שמותאמים לעובד כמו שינוי הגדרות התפקיד וחלוקת העבודה. נדבך נוסף שיש שעל המעסיקים לשים עליו דגש הוא אקלים הבטיחות, אשר מרכז בתוכו את סך כל המסרים העוברים לעובדים ממנהליהם הכולל בתוכו: את מידת ההקפדה על הבטיחות של המנהלים והעמיתים לעבודה, תדירות הדיבור והשיח על בטיחות, הקצאת כספים ומשאבים לטובת בטיחות, בחינה עקבית של הארגון את ניהול הבטיחות בעבודה והבחירה שעושים מנהלים בעת התנגשות אינטרסים. למשל, בין מהירות סיום פרויקט לבין שמירה על בטיחות העובדים.
מדינת ישראל בעיצומו של עשור שעתיד להגדיר מחדש את עולם העבודה כפי שהכרנו. בעולם העבודה החדש, לחץ ושחיקה נפשית הם חלק בלתי נפרד מהסיכונים הבריאותיים והבטיחותיים המסכנים את העובדים. עלינו להתייחס אל האתגרים הללו בחרדת קודש, למען בטיחותנו אנו ולמען דור העתיד. יפה שעה אחת קודם.
ד"ר מיקי וינקלר הוא מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות
